בקיץ האחרון בירם כיאל פרש מכדורגל, ולאחר מכן נכנס לתפקיד מיוחד בהתאחדות, כעוזרו של המנהל הטכני בוני גינצבורג ואחראי על פיתוח הענף בחברה הערבית. אלא שמחוץ לספורט, באותה חברה משתוללת בימים אלה אלימות קשה, עם עשרות נרצחים כשאנו שומעים על עוד ועוד מקרי רצח מדי יום. שחקן העבר עלה לדבר על כך ולא רק בתוכנית “שיחת היום” ב-ONE.
איך עד עכשיו בחודשים האחרונים בתפקיד שלך? מבחנת התהליכים שאתה רוצה לעשות?
“מעניין, יש המון עבודה. ברגע שאתה מתחיל לרדת לשטח ולהרגיש את הבעיות מבחינת ניהול, רמת מאמנים ותכנים שמעבירים לילדים, אנחנו מזהים את כל הבעיות. אנחנו עושים ישיבות בבית הנבחרות ומנסים לשים תוכנית שתיתן הזדמנות לילדים בחברה הערבית כדי להיות שחקנים טובים יותר”.
אתה מרגיש את ההשקעה מבחינת המדינה?
“קודם כל אנחנו מדבירם על משהו שלא קורה ביום או יומיים. יש חוסר במתקנים בכל המדינה, וכמי שמגיע מהרמות הגבוהות אני יכול להגיד שחסרים. אנחנו מדברים על כמה פרמטרים סופר חשובים. לכדורגל הישראלי חסרות המון שעות עבודה. דיברנו עם היועץ להתאחדות ודיברנו על כמות השעות של השחקן הישראלי מבחינת התקדמות בנוער. בארץ מקבלים חצי מהשעות ששחקן מקבל באנגליה.
“יש לנו פער לסגור עם הכדורגל האירופאי והרמות הגבוהות וזו מטרתנו, לגשר על הפערים. בחברה הערבית, מצפון עד לדרום, כמובן שהדברים מבחינה מנטלית וניהולית הם לא אותו דבר. יש צורך לתת תוכנית אימונים כי כל דבר הוא קריטי בהתפתחות הילדים האלו. שירגישו שההתאחדות מחבקת ואנחנו רוצים לראות כדורגל יותר טוב”.
בירם כיאל (שחר גרוס)ההתאחדות מנסה לעזור עם המצב בחברה הערבית. איך אתה רואה את זה?
זה סיפור קשה וכואב לכולנו, גם לחברה הישראלית וגם לחברה הערבית. התחלנו לחשוב על הקמפיין הזה לפני כמה ימים. נצטרך כולנו להיות שם ולתת מודעות לילדים. בסופו של דבר הכדורגל מוציא את הילדים מהרחוב ומהפשע, והרבה אנשים מפחדים לשלוח את הילדים שלהם למקומות כי לפעמים הם עוברים במקומות ויש טעויות בזיהוי”.
יש מקרים שאנשים פונים אליך וחוששים?
“אני הייתי באיזשהו מקום והיה איזה תיקול באימון לאחר ההדרכה שאנחנו נתנו. ילד עשה עבירה קשה והוא בא להגיב. דיברתי עם הילד, בן 10, ואז המאמן בא אליי ואמר לי: “בירם, זה ילד שרצחו את אבא שלו לפני כמה חודשים’. קשה לו לדבר ולהיפתח והוא רצה רק להחזיר לילד השני. לפעמים בדיבור ובמודעות שלנו אנחנו נצליח לעזור להרבה ילדים. זו בעיה שצריכה לגעת בכל החברה. כל ההתאחדות יצאה בקמפיין הזה וזה לא יכול להמשיך ככה”.
אתה נשמע מאוד נרגש.
“זה קשה מאוד. עזבתי את הכפר לפני 20 שנה וחשבתי שאחזור אחרי אנגליה. אבל אפילו שאני רוצה לחזור לכפר, אני רוצה לראות שלום ואהבה ושיכבדו אחד את השני. היום אתה מפחד על הילדים שלך, ואני נמצא שם הרבה אצל ההורים שלי. זה קשה לכולנו ולמדינה. זה הביטחון של המדינה ואנחנו במאבק לעצור את זה כמה שיותר מהר”.
"רוצה לראות ששלום ואהבה". כיאל (לילך וויס-רוזנברג)איך עד עשיו בחודשים האחרונים בתפקיד שלך? מבחנת התהליכים שאתה רוצה לעשות?
“מעניין, יש המון עבודה. ברגע שאתה מתחיל לרדת לשטח ולהרגיש את הבעיות מבחינת ניהול, רמת מאמנים ותכנים שמעבירים לילדים, אנחנו מזהים את כל הבעיות. אנחנו עושים ישיבות בבית הנבחרות ומנסים לשים תוכנית שתיתן הזדמנות לילדים בחברה הערבית כדי להיות שחקנים טובים יותר.
“המטרה היא שהמון אנשים בעלי השפעה יצטרפו למחאה של ההתאחדות לכדורגל, של כל ילד בחברה הערבית. מרגע שיש אלימות אז אנשים פוחדים לבוא ולהשפיע, ואנחנו רוצים את אותם אנשים שיבואו וישפיעו ואנחנו קוצים שהצעד המבורך הזה ימשיך בכל משחק ומשחק וגם בנבחרות. שכל האנשים שעושים דברים שיחשבו קצת ונקבל ימים יותר שקטים”.
“הנוער של חיפה? זה יעשה טוב לכדורגל הישראלי”
היית בכמה טורנירים עם הנוער של מכבי חיפה בעבר. היום כשאתה רואה את החבורה של הירוקים, איך זה מרגיש לך?
“קודם כל, שאפו אדיר, הם עושים עונה אדירה וגם ההצלחה באירופה זה לא משהו לזלזל בו. זה עושה לכדורגל שלנו רק טוב, גם לילדים עצמם. כל טורניר ומשחק כזה נותן להם אמונה שהם יכולים לשחק ברמות הגבוהות. אנחנו שיחקנו מול פיורנטינה והבקעתי צמד, וזה נותן לך אמונה שאתה יכול לשחק ברמות הגבוהות. רוב השחקנים נמצאים בנבחרות וחלק מהם כבר משחקים בקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה וכולם מתחילים לשמוע עליהם. זה יעשה טוב לכדורגל הישראלי ולמכבי חיפה. מאחלים להם הצלחה ומחזיקים להם אצבעות”.
שחקני הנוער של מכבי חיפה (האתר הרשמי של מכבי חיפה)מה לגבי ההתפתחות של נבות רטנר?
“הוא אדיר, משתחרר מלחץ ועושה דברים בצורה בוגרת. אני אוהב לראות אותו משחק, ולפעמים בעונה שהדברים לא הולכים כמו שרצו בצורה המקצועית, אפשר להוציא את המיטב”.
לאן הוא יכול להגיע?
“קודם שיהיה שחקן נבחרת ישראל. שיבסס את עצמו כשחקן ליגה ברמה הגבוהה ביותר, ולאחר מכן שאתה מגיע לסטטוס הזה, הדלתות נפתחות כדי לצאת לאירופה או לאן שהוא יבחר. כמו ענאן חלאילי שאני רואה שהוא בדרך. אני בטוח שלרטנר יש עוד המון להראות”.
מה לגבי הפער בין התנאים של שחקן בישראל לבין שחקן מעבר לים, אתה אופטימי לגבי הכדורגל הישראלי?
“כשאני בשטח אני יכול להגיד שיש מועדונים בארץ שעובדים בצורה הכי גבוהה והמטרה שלנו היא למשוך את המועדונים הקטנים יותר. אני יודע שנותנים להם הרבה יותר שעות עבודה ואנשי מקצוע שהם מומחים. מה שהבאתי מאנגליה, ששם ההתאחדות שולטת על המועדונים, אז ככה אפשר להעלות את רמת האימון ולהגיע לרמות הגבוהות ביותר של הכדורגל הישראלי. אי אפשר להשוות בין המתקנים, אבל נצטרך להשתלט על החברה הצעירה של המועדונים ולתת להם את הבסיס הנכון כדי לאפשר לשחקן הישראלי להתקדם, וכאשר הוא יגיע למועדון גדול הוא יהיה שווה ולא ניפול ממועדונים מעבר לים”.
נבות רטנר בפעולה (עמרי שטיין)איך ראית מה שהיה עם מימר?
“אני חושב שאפשר לעשות מחאה, אבל אי אפשר להגיע למצב שמנסים לגעת ולעורר משהו פיזי. אני מקווה ששרון בסדר מבחינה מנטלית. סכנין בעונה מדהימה, אבל ההתנהגות של האוהדים לא במקום כי אנחנו לא רוצים גזענות או התנהגות כזו בכדורגל”.