ליאו מסי התראיין בהרחבה לפודקאסט "Miro de atrás" לאחר פתיחת עונת ה-MLS החדשה עם אינטר מיאמי, והתייחס לשורת נושאים, החל מהזכייה במונדיאל עם נבחרת ארגנטינה, דרך דייגו מראדונה, ועד חרטות אישיות והמסרים שהוא מעביר לילדיו.
פתיחות אישית וחרטות מהעבר
על האישיות שלו סיפר מסי: "לפעמים אני מפחד לשתף יותר מדי. הדברים האלה משתנים כשיש אמון. אחר כך, כשאני רואה את זה, אני אומר לעצמי: 'למה לעזאזל אמרתי את זה?'. היה שלב שבו התחלתי להשתחרר יותר, להיחשף קצת יותר, לא לשמור הכל לעצמי. היום, כשאני רגוע יותר, אני נפתח קצת יותר. אנשים מדמיינים כל מיני דברים, אבל אני מאוד רגיל: אני אוהב את הדברים הקטנים, את הפרטים, את הדברים שלי. אני חי כמו כל אחד".
מסי חזר גם לילדותו ולתחילת דרכו בספרד: "בשנה הראשונה שלי, הייתי בכיתה ח' בארגנטינה, וזה היה אסון. ידעתי שאני עומד לעזוב… למדתי בבית ספר ברוסאריו, גרתי מעבר לפינה ותמיד איחרתי. בברצלונה עשיתי את השנה הראשונה, השנייה, השלישית והרביעית, וסיימתי שם עם כל הילדים מלה מאסיה. אני מתחרט על כל כך הרבה דברים. אני אומר לילדים שלי: לא קיבלתי חינוך טוב, לא למדתי אנגלית כילד. היה לי זמן ללמוד ואני מאוד מתחרט על זה”.
"מתחרט שלא למדתי אנגלית". ליאו מסי (IMAGO)“אחר כך אתה נמצא עם אנשים חשובים, יכול לדבר או לנהל שיחה ואתה מרגיש קצת בור, אתה יודע? אני אומר: 'איזה אידיוט, איך בזבזתי את הזמן שלי'. אבל כדורגל הוא דרך חיים, הוא נותן לך כל כך הרבה ערכים, אתה יוצר קשרים חזקים מאוד, רואה מקומות, נוסע… הייתה לנו הזדמנות לעשות הכול ולתת את הכל, אבל בדרך אתה צובר ניסיון, לומד, זה גם תלוי איפה אתה מסיים. הכדורגל מחנך אותך".
על המסר לילדיו הוסיף: "אני אומר לשלי לנצל את זה, יש להם מצב שונה משלי. לי אף פעם לא היה חסר כלום, אבא שלי תמיד עשה הכל, אבל להם יש הזדמנויות אחרות. כשאתה ילד, אתה לא מבין את כל הדברים האלה. אני אוהב שהם מגיעים למועדון, הם מתאמנים כל אחר הצהריים, ואנחנו מבלים כאן זמן. טוב שהם מפתחים חיבור למועדון, זה מה שמטפחים מגיל צעיר. אני אוהב שהם מתפתחים כך, וכמו שאמרתי קודם, הכדורגל נותן לך דברים שלא חווים בבית הספר. הערמומיות הזאת, חיי היום יום בתוך קבוצה של שחקנים עוזרים לך להתמודד עם מצבים שונים".
נאמנות לארגנטינה והדרך לנבחרת
מסי חשף כי קיבל פניות מספרד בצעירותו, אך בחר בארגנטינה: "מספרד, בשלב מסוים קיבלתי כמה הצעות. שיחקתי בברצלונה והם רמזו על זה. זה נורמלי, זה קורה להרבה ילדים בגיל הזה. למרות שאני ארגנטינאי, הגעתי לשם בגיל מאוד צעיר ושיחקתי חלק גדול מקבוצות הנוער, אז זה יכול היה לקרות. אבל הרצון שלי תמיד היה ארגנטינה".
תמיד העדיף את ארגנטינה. מסי מול מקסיקו (רויטרס)הוא הזכיר גם את עומאר סוטו, האיש שהביא אותו לנבחרת ארגנטינה: "הייתי בצד של הכל, מי שהיה מאחוריו היה אבא שלי. הוא זה שגילה אותי, כביכול (צוחק). הוא אומר שהוא לקח את ספר הטלפונים והתחיל לחפש את כל ה'מסי', התקשר אחד אחד עד שמצא קרוב משפחה שלי שהפנה אותו לאבא שלי, וככה הכול התחיל. בזכות עומאר הגעתי לנבחרת".
על ימיו הראשונים בספרד סיפר: "בנבחרת עד גיל 17, ססק פברגאס שיחק עבור ספרד, והוא שיחק איתי. יצא שהוא כבש את השערים בגמר… והוגו טוקאלי אמר שהוא שאל למה אני לא שם. זה נכון שעומאר היה אחד המרכזיים, שיגענו אותו בטלפונים. אחר כך התחלתי לבקש מסאביולה ומארגנטינאים אחרים שהיו בברצלונה. הוא אהב את כל הילדים בצורה מיוחדת, תמיד היה שם בשבילם, והתרגש כשאחד מאיתנו הגיע לבוגרים. להתחבר אליו מחדש היה כמו לחזור להתחלה. הוא היה מישהו שאהבתי מאוד, אחר כך, עם הבן שלו, זה חיזק הכל עוד יותר. אהבתי אותו מאוד".
דייגו מראדונה, ההשוואות והמורשת
על דייגו מראדונה אמר מסי: "איפה אני שם את דייגו ואיפה אני שם את עצמי? בכל מקום. דייגו היה משוגע". והוסיף: "דייגו שבר דורות. אתה גדל עם הסרטונים שלו. ראיתי אותו בניואלס, אבל הייתי ילד. היום של הבכורה והשער חקוקים לי בזיכרון. ב-90 היינו ילדים, וב-94 קרה מה שקרה, לא ראינו אותו הרבה. אבל דייגו מעבר לכל זה".
ליאו מסי ודייגו מראדונה (רויטרס)על המפגש הראשון ביניהם סיפר: "הפעם הראשונה שפגשתי אותו הייתה כשהוא הזמין אותי לתוכנית שלו. בדיוק חזרתי מהמונדיאל עד גיל 20 בהולנד ב-2005. אני חושב שזה היה בחלון של פיפ"א לפני 2006, שיחקנו נגד פרו. הוא הופיע בחדר ההלבשה עם כל המשפחה שלי. אני לא זוכר עם מי שיחקתי טניס רגל, אני חושב שזה היה קרליטוס (טבס). ניצחנו את דייגו בפעם הראשונה. אחר כך הוא ביקש משחק חוזר, שיחק עם קרספו, והם ניצחו אותנו. באותו זמן לא דיברתי איתו ישירות, זה היה דרך המפיקים".
הזיכרונות מהמונדיאל והחיים על הדשא
על המשחק הקשה ביותר במונדיאל האחרון אמר: "אמרתי את זה, המשחק נגד מקסיקו היה מכריע ואחד מאלה שסבלנו בהם הכי הרבה. דיברנו על זה בקבוצה: זה היה משחק שהיה לנו בו הרבה על הכף, אבל היינו צריכים להסתכל על כל מה שעשינו לפני כן. היינו הרבה משחקים בלי להפסיד, המשחק נגד סעודיה לא יכול היה לשנות כלום. היינו צריכים לחזור להיות אנחנו. בתת מודע, המוח משחק איתך: אתה אומר שאתה מנצח, אבל אם אתה מפסיד, אתה בחוץ. באותה בעיטה חופשית, כשנראה היה שדיבו תפס אותה כאילו כלום… אם זה היה שער, הכל היה מסתבך".
על חילופי חולצות סיפר: "מבקשים ממני חולצות במהלך המשחק. אני בדרך כלל מחליף עם ארגנטינאים או עם שחקני עבר ששיחקו איתי, ואז אני פוגש אותם. קודם עם הארגנטינאים, ואם לא, עם הראשון שמבקש. לא הייתה לי בעיה עם זה ולא בחרתי. קרה גם שהבטחתי להחליף, ואם הפסדנו, הייתי מתעצבן ולא מחליף. לגבי תוצאות ואם הובלנו? גווארדיולה אמר לנו שהדרך הכי טובה לכבד את היריב היא לשחק ברצינות, באותה צורה, לכבוש שערים. זה מה שניסינו לעשות".
ליאל עבדה וליאו מסי מחליפים חולצות (רויטרס)ועל ההתנהלות על המגרש הוסיף: "אף אחד לא קדוש. אתה מתחמם, אתה מגיב… יש מיליוני מצבים. אבל מבחינתי, כל מה שקורה על המגרש נשאר על המגרש. גדלתי על זה: מה שקורה בחדר ההלבשה נשאר בחדר ההלבשה. מוזר לי שהיום אנשים הולכים ומספרים מה קרה על המגרש או מה אמרת למישהו. אני מבין שהזמנים משתנים ולרשתות החברתיות יש הרבה השפעה היום. זה מעייף לחשוב מה לומר? כן, אבל באותו רגע אתה לא יכול לחשוב על זה. אתה צריך להיות טבעי ולשחק. אחר כך, כן, לפעמים מפריע לי לראות דברים שאני לא אוהב".
מסי התייחס לרגע המדובר עם קאנלו ולסערה שהתעוררה בעקבותיו כשהמתאגרף אתגר את הפרעוש בעקבות התיעוד מחדר ההלבשה של ארגנטינה: "שם התחיל הכעס של המקסיקנים כלפיי. בכנות, לא היה כלום. זו סיטואציה רגילה בכל חדר הלבשה אחרי משחק. כל מי שמשחק כדורגל יודע שזה נורמלי. דיברנו על להחליף חולצות מיד אחרי, החולצה שהחלפתי הייתה של גווארדאדו, אני חושב. אתה מוריד את החולצה ושם אותה שם כי היא כולה מזיעה, בדיוק כמו שלך. גם אני מוריד את שלי וזורק אותה שם, זה הדבר הכי נורמלי שיש. אני חושב שעשו מזה משהו הרבה יותר גדול ממה שזה היה. זה הוצא מהקשרו, אבל אני חושב שזה גם קשור לכעס מזה שנפגשנו כל כך הרבה פעמים במונדיאלים".
מסי וקאנלו (רויטרס)על היחס שלו למקסיקו הוסיף: "האמת היא שמעולם לא הייתה לי בעיה, רחוק מזה. למעשה, הרבה פעמים דיברתי עם פאטון על הליגה המקסיקנית ועל המקסיקנים. מעולם לא הייתה לי בעיה. אני חושב שלא מזמן גם יצא שאני צופה בכדורגל מקסיקני, אני צופה בהכל".
לבסוף נשאל כיצד הציע נישואים לאנטונלה: "פעם אחת יצאנו לארוחת ערב בברצלונה ונשארנו ללון בבית מלון. שם הצעתי לה. אבל פחות או יותר שנינו כבר ידענו שזה זה. זה היה יותר בסגנון רומנטי, לא משהו שיום אחד אתה קם ואומר, 'זהו, מתחתנים'. זה היה יותר להפוך את זה לרשמי, לקבוע תאריך… משהו כזה. הקשר כבר היה שם, פשוט הפכנו את זה לרשמי".
ליאו מסי ואנטונלה (אינסטגרם)לצד כל זאת, מסי התייחס גם להווה שלו באינטר מיאמי ולצמיחת המועדון, לזכייה באליפות ה-MLS ב-2025 ולפרויקטים כמו "Messi Cup", שנועדו לאפשר לילדים להתחרות, לנסוע ולחלום. אך מעל הכל, הריאיון חשף שוב את האדם שמאחורי האגדה, שעדיין בוחן את דרכו, מתחרט על מה שלא עשה, וגאה במה שהשיג.