נובאק ג’וקוביץ’ שוב עומד במעמד אותו הוא מכיר הרבה יותר טוב מכולם – חצי גמר באליפות אוסטרליה, שם כבר חגג בסיום התחרות לא פחות מ-10 פעמים בקריירה הפנומנלית שלו. כעת, שוב שני ניצחונות ‘בלבד’ מפרידים בינו לבין גראנד סלאם מספר 25, כזה שינתק אותו סופית מכל השוואה אפשרית ויחזק עוד יותר את מעמדו כגדול הטניסאים בכל הזמנים.
על פניו זו משימה פשוטה, אז למה ‘בלבד’? בסך הכל שני משחקים. אבל מאחורי המספר הקטן מסתתרת מציאות מאתגרת הרבה יותר עבור גדול הטניסאים בכל הזמנים. בדרך מחכים לו שני החייזרים של עולם הטניס, יאניק סינר בחצי הגמר, ואם וכאשר גם קרלוס אלקראס בגמר.
דווקא משום כך עבור נולה זה לא עוד מסע לגביע. זו מלחמה על המקום שלו בפסגה ההיסטורית, כזו שהוא כבר טיפס עליה, אבל זכייה כאן תהיה הגדולה מכולן, ובהפרש ניכר. זה למעשה מאבק על הזכות להישאר רלוונטי גם בגיל 38, ובעיקר קודם כל על הרצון לא להיעצר בפעם החמישית ברציפות דווקא בשלב חצי הגמר של טורניר גרנד סלאם.
נובאק ג'וקוביץ' (רויטרס)המסע שלו עד לשלב הזה היה חריג כמעט בכל קנה מידה. בעוד שחקנים אחרים נקרעו על המגרש בקרבות מתישים הג’וקר הגיע לחצי הגמר אחרי פחות מתשע שעות משחק בלבד על המשטח החמים שבמלבורן. נתון נדיר בטורניר כזה ובגיל כזה שמעיד עד כמה הכוכבים באמת הסתדרו עבורו.
זה התחיל כבר עם פרישתו של יאקוב מנסיק עוד לפני שמינית הגמר מה שהעניק לו שלושה ימי מנוחה יקרים. המשיך ברבע הגמר מול לורנצו מוסטי משחק שבו הסיפור נראה סגור לחלוטין. שם נובאק כבר היה בדרך הביתה. מוסטי שלט לחלוטין הוביל שתי מערכות לאפס שבר פעם אחר פעם והסרבי המעוטר והמנוסה כבר נראה אבוד לגמרי. השגיאות נערמו, הגוף לא שיתף פעולה והתחושה ביציעים הייתה ברורה – הפרק הזה עומד להסתיים.
נובאק ומוסטי (רויטרס)אפילו נובאק עצמו הרגיש זאת. הוא לקח טיפול רפואי בשל שלפוחית בכף רגלו נראה מתוסכל ובעיקר רחוק מאוד מהשחקן שהתרגלנו לראות במעמדים כאלה. זה היה אחד הרגעים הנדירים שבהם גם הגדול מכולם נראה חסר תשובות. ואז הכול התהפך. לא בזכות מהלך גאוני אלא בגלל כאב. מוסטי נפצע בירך התקשה לזוז ניסה להמשיך עוד משחק אחד בלבד ולבסוף ניגש לרשת כשהוא יודע שהניצחון כבר היה בידיים שלו.
הג’וקר לא ניסה לברוח מהאמת. להפך. “הוא היה השחקן הטוב יותר אני הייתי בדרך הביתה” הודה בכנות. “במצב כזה הוא היה צריך לנצח”. ועדיין הטניס בחר אחרת. ופתאום הדלת שנראתה סגורה נפתחה מחדש. “כל הכוכבים הסתדרו בשבילי” אמר נולה. “אני הולך להכפיל את תפילות ההודיה שלי הלילה כי קיבלתי הזדמנות אמיתית”.
נובאק ג'וקוביץ' (רויטרס)וזו לא סתם הזדמנות. זו הזדמנות פז. אולי האחרונה באמת על המשטח שהוא יודע ללהטט עליו טוב יותר מכולם. בגיל 38 כשהגוף כבר מאותת והזמן לא ממתין גם לגדולים מכולם הוא מבין עד כמה החלון צר ועד כמה אסור לפספס את ההזדמנות הזו. השאלה הגדולה – עד כמה הוא מוכן ‘להתאבד’ על זה? כי באולימפיאדה הוא הציג רמה אחרת וגבוהה יותר מכל השנה שלו אז, העלה הילוך גם אם זה יעלה לו בפציעות, העיקר להביא את המדליה היחידה שחסרה לו בארון.
ביום שישי כבר מחכה לו סינר, ששלח הביתה את בן שלטון. שחקן חד חזק חסר פחד שכבר ניצח אותו לא פעם ולא פעמיים. ואם יצליח לשרוד גם את הקרב הזה יעמוד מולו אלקראס, שתי משוכות ענק, אבל אולי עכשיו נולה המנוסה, הרענן והבלתי נגמר יצליח לעשות את הבלתי ייאמן ולכתוב את הסיפור הכי מרתק בספר שלו.
יאניק סינר (IMAGO)על פניו אלה רק שני ניצחונות. בפועל אלה שני הרים. אבל כשהכוכבים מסתדרים וכשההיסטוריה שוב לוחשת את שמו נובאק ג’וקוביץ’ יודע שזה הרגע שבו אגדות נמדדות. ואם יש מישהו שמסוגל גם בגיל 38 לנצח את הדור החדש, הלחץ ואת הזמן עצמו זה אך ורק נולה. גדול הטניסאים בכל הזמנים שכבר הוכיח לא פעם שגם כשהוא בדרך הביתה הוא תמיד מוצא דרך לחזור. נראה איזה קסמים נשארו לו בשרוול.
אגב, אי אפשר שלא להזכיר את טורניר ווימבלדון האחרון. גם אז גריגור דימיטרוב שיחק טניס אדיר מול סינר, הוביל 0:2 בבטחה במערכות, אך נפצע בפתאומיות בשרירי החזה ונאלץ לפרוש בדמעות. סינר שהיה רחוק מלהרשים אז לקח את הקארמה הזו ואלילת המזל ורץ איתה עד הסוף, עד לזכייה בתואר הגדול. מי יודע? אולי זה מה שיקרה עם נולה.