כשסוכן השחקנים ירון ברנס הציע לצוות המקצועי במ.ס קריית ים את שחקן ההתקפה עמנואל אפה הניגרי, אי שם בחודש נובמבר, במועדון לא ידעו איזה שחקן יקבלו. בסופו של דבר, כששחקנים בעלי רזומה היסטורי מעניין מגיעים לליגה השנייה, זה לא מסתיים בצורה טובה: לפעמים זה חוסר חשק, לפעמים הקושי להסתגל לשעות המשחקים ולפעמים חיבור שלא עובד.
אלא שלמרות שהגיע ללא כושר משחק, השחקן בן ה-29, אולי הכישרון הכי מפוספס שלא הכרתם בליגה הלאומית, הוכיח אחרת. מי שעוד לפני שמלאו לו 20 היה במבחנים באינטר והרשים ובהמשך רשם הופעות בליגה הספרדית הראשונה במדי סלטה ויגו, רושם כבר שלושה שערי ליגה בשישה משחקים בהן פתח בהרכב ועוד שני בישולים.
בינתיים, הקבוצה של מאור סיסו ואלדד שביט, אחת מהמפתיעות של העונה, נמצאת רק שתי נקודות מעליית ליגה לפחות זמנית, ואם ניקח בחשבון את העובדה שאילולא הפחתת הנקודות היא הייתה אפילו קרובה יותר למכבי הרצליה ושהצמרת לא מרבה לצבור נקודות, הכול עוד פתוח, כולל עלייה היסטורית למועדון הצעיר.
עמנואל אפה חוגג במדי מ.ס קריית ים (עדי דטליס, מ.ס קריית ים)כעת, בראיון מיוחד למדור "לאומית במוקד", אפה מדבר על הרגע בו סוכנו הפיל לו את המעבר לאינטר, על הפציעות וחוסר המזל שליוו אותו בסלטה ויגו, על הגורל ואלוהים שזימנו לו את המעבר לישראל ועל הפער בין מה שחשב ושאמרו לו על ישראל, למה שגילה בפועל.
“ישראל מדינה שלווה, לא ידעתי את זה. אני מאושר פה”
בוא נתחיל עם קריית ים. איך הגבת כששמעת לראשונה על הצעה מישראל?
“האמת שכבר בקיץ היו לי הצעות מישראל מהליגה השנייה, אבל למען האמת אני לא הכרתי את שמות המועדונים אז אני לא יכול להגיד לך אילו. ידעתי שקריית ים ניסו לדבר עם הסוכן שאני עובד איתו כדי להביא אותי לכאן כבר בקיץ, אבל בהתחלה לא רציתי לבוא לישראל בגלל המצב. כולם דיברו על זה שבישראל יש מלחמה בגלל זה לא יכולתי לבוא בקיץ. ואז, אחרי תקופה של מחשבה, החלטתי להגיע בנובמבר כי ראיתי שקריית ים צריכה חלוץ והם התעקשו שאבוא. אמרתי לעצמי "אוקיי, למה לא?". בדקתי על המועדון, ראיתי שזה מועדון חדש וצנוע ואמרתי שאבוא לנסות ולעזור לקבוצה. לא ידעתי הרבה אבל לא היססתי לבוא. נתתי להם אור ירוק מיד כי הייתי שלושה חודשים בלי קבוצה וזו הייתה הזדמנות טובה”.
מה ידעת על ישראל? התייעצת עם חברים שמשחקים כאן או שהכרת שחקנים ניגרים ששיחקו פה?
”האמת שלא הכרתי אף שחקן ניגרי ששיחק כאן. אבל לפני שהגעתי, הכרתי שחקן ישראלי ששיחק איתי באזרבייג'אן, אוסאמה חלאילה. שאלתי את אוסאמה על המדינה, על הכל, והוא אמר לי דברים טובים על הארץ ועל הליגה. אמרתי לעצמי שאם חבר טוב שלי אומר לי את זה אז כדאי לבוא ולנסות. באמת שלא ידעתי הרבה על הליגה הישראלית וזו חוויה טובה. ישראל היא מדינה גדולה והליגה כאן חזקה מאוד. התוכנית שלי בקיץ הייתה לנסות להגיע לליגה הראשונה, בגלל זה לא באתי אז. אבל זה בסדר, הגעתי לכאן ואני שמח. אני מאושר פה”.
אחרי כמעט שלושה חודשים כאן, כשאתה רואה את ישראל לעומת החששות שהיו לך בקיץ מהמלחמה, אתה מרגיש פה בטוח? גילית שמה שחשבת שונה ממה שרואים בטלוויזיה?
”כן, לגמרי. ישראל היא באמת מדינה שלווה, לא ידעתי את זה. לפני שבאתי דיברתי עם המשפחה ועם כולם, והם אמרו לי "אל תיסע לישראל, יש שם מלחמה, נלחמים בכל מקום". כשהגעתי הופתעתי. מאז שהגעתי, הכל מאוד רגוע והאנשים טובים מאוד. אנשים נחמדים מאוד. שיחקתי במצרים ובעוד הרבה מקומות ואני יכול לומר שהאנשים כאן ממש טובים. מקבלים אותי יפה בכל מקום. אפילו ברחוב האנשים נחמדים. אנשים מבחוץ, שלא היו במדינה, לא יודעים מה קורה בה באמת. הם לא יודעים שישראל טובה. כולם ניסו להניע אותי מלבוא, אמרו שהמדינה לא טובה, שיש קרבות... ואני אמרתי לעצמי שאני הולך, כי כל הקריירה שלי תמיד שיחקתי מחוץ לאזור הנוחות שלי. ההחלטה לבוא לכאן הייתה מצוינת”.
עמנואל אפה (עדי דטליס, מ.ס קריית ים)”קריית ים מרגישה כמו משפחה, אני מאוד אוהב את זה”
אמרת ששיחקת במצרים בעונה שעברה. מצרים היא לא בדיוק "מדינת אויב", אבל יש קונפליקט בין ישראל למדינות ערב. קיבלת תגובות שליליות ממצרים על הצעד הזה?
”אני נוצרי ומדברי הימים והתנ"ך אנחנו יודעים שלישראל ולמצרים תמיד היו סכסוכים. אז ידעתי את זה, וידעתי שיש קונפליקט בין הערבים לישראלים. לי אישית לא היה אכפת מזה. אף אחד לא שלח לי הודעה כי במצרים לא הייתי מאושר, אז אף אחד לא יכול להגיד לי מה לעשות. לא שלחו לי הודעות כאלו כי לא סיימתי שם בטוב. אני לא אגיד שכולם שם אנשים רעים, אבל הם לא כמו הישראלים. אנחנו הנוצרים אנשים טובים ורגועים, ומאז שאני בישראל אני מרגיש את ההבדל בינה לבין מצרים. פה טוב”.
בתור נוצרי להיות בישראל, "ארץ הקודש", עם המקומות המיוחדים בירושלים ובחיפה, זה בטח גם היה שיקול…
”כן, בהחלט. אני מתכנן לנסוע לירושלים בקרוב. אני נוצרי מאמין וזה מקום חשוב עבורי. לכן רציתי לבוא, כי ההיסטוריה של אלוהים ושל ישו היא מישראל. לא פחדתי לבוא. עכשיו כשאני פה, אני יודע שזו מדינה שלווה ואני מנסה להגיד לחברים שלי "המקום הזה רגוע, לא כמו מה שאומרים או מה שרואים בטלוויזיה”.
בוא נדבר על קריית ים. מה גילית במועדון הזה? אמרת שלא ידעת עליו כלום, וחלפו חודשיים. מה אתה יכול לספר על המועדון והמאמן?
”לפני שבאתי לא ידעתי כלום. הסוכן שלי פשוט אמר לי "קריית ים רוצים אותך" ואמרתי "אוקיי, בוא ננסה". מאז שהגעתי, ראיתי שזה מועדון צנוע עם אנשים טובים מאוד. הם מתייחסים אליי מצוין מהרגע הראשון. הופתעתי כי למועדון יש רק חמש שנות היסטוריה ואני רואה שיש להם תוכניות להפוך למועדון גדול. אני חושב שיש להם את היכולת אם הם ימשיכו ככה. המאמן (מאור סיסו) באמת טוב ויש לו רעיונות מצוינים”.
“הוא אוהב לשחק כדורגל וזה טוב לכדורגל המודרני. לא רק לשלוח כדורים ארוכים ולהילחם עליהם. הוא מאמן אינטליגנטי שרוצה להניע כדור. הטקטיקה שלו טובה והוא רוצה שכל השחקנים ירוצו ויילחמו על כל שלוש נקודות. אני רק רוצה לעשות את הכי טוב שלי ולעזור לקבוצה בכל דרך ונראה מה יהיה בסוף. קריית ים כוללת צוות מצוין ואנשים טובים. הנשיא תמיד עם הקבוצה, זה מרגיש כמו משפחה. אני מאוד אוהב את זה במועדון”.
עמנואל אפה חוגג (עדי דטליס, מ.ס קריית ים)“החיים מורכבים, לפעמים דברים הולכים בדרך שלך ולפעמים לא”
אבל מה אתם יכולים להשיג העונה? המועדון חדש, אבל אנחנו רואים שהליגה הלאומית מטורפת. אתם רק חמש נקודות מעלייה…
”יש לנו קבוצה טובה ואנחנו מנסים להתקדם משחק אחרי משחק. אנחנו מתמקדים בכל משחק כדי לנצח, וזה הכי חשוב לנו. לגבי המטרה לעלות ליגה: המועדון עושה את הכי טוב שלו כדי להביא עוד שחקנים טובים. חלק מהשחקנים עזבו והם מנסים להביא חדשים. אני חושב שיש לנו את היכולת להילחם על זה. שיחקתי כבר כמה משחקים וראיתי שהליגה מאוד תחרותית ומשוגעת. אם אתה מנצח אתה למעלה ואם אתה מפסיד אתה למטה. נראה מה יקרה בחלון ההעברות. יש לנו את הפוטנציאל לעלות”.
האמנת שההתחלה שלך פה תהיה כל כך טובה?
“האמת שמעולם לא פקפקתי בעצמי. עבר הרבה זמן מאז ששיחקתי, מהקיץ הייתי בלי קבוצה והייתי שלושה או ארבעה חודשים בלי כדורגל פעיל. אבל ידעתי שעם עבודה קשה באימונים אוכל לעזור לקבוצה. כשהגעתי לא הייתי בכושר משחק מלא, כי זה שונה להתאמן לבד בבית לעומת להתאמן עם קבוצה והייתי צריך זמן להסתגל. החודש הראשון הוקדש לחזרה לכושר משחק מלא. ידעתי שאני יכול להבקיע, לבשל ולעבוד קשה בשביל המועדון. המטרה העיקרית שלי היא שהקבוצה תנצח ותהיה במקומות הגבוהים בטבלה. בעזרת השם נשיג את המטרות שלנו”.
מה העמדה הכי טובה עבורך? אתה יכול לשחק גם כקיצוני וגם כחלוץ מרכזי…
“העמדה שבה אני מרגיש הכי בנוח היא עמדת החלוץ מספר 9. כשהייתי צעיר יותר שיחקתי יותר כקיצוני כי אני מהיר, אבל עכשיו אני מעדיף להיות חלוץ מרכזי. כך אני מרוכז יותר בכיבוש שערים”.
אם נדבר על הקריירה שלך, יהיה נכון לומר שלא ציפית, אחרי ההתחלה הטובה שלך בסלטה ויגו, שבגיל 29 תחתום בליגה השנייה בישראל?
”כן, באמת שלא ציפיתי. התחלתי מצוין בגיל צעיר מאוד, שיחקתי בסלטה ויגו עם השחקנים הכי טובים. אבל החיים מורכבים: לפעמים דברים הולכים בדרך שלך ולפעמים לא. כשהייתי בסלטה היו לי תקוות גדולות להפוך למקצוען ברמות הכי גבוהות, אבל היו לי כמה מכשולים כמו פציעות שמנעו ממני להשיג את המטרות האמיתיות שלי. אני תמיד מודה לאלוהים על הכל כי אחרי הכל אני עדיין חזק ובכושר ויכול לשחק. אני לא אגיד שאני מאוכזב, אני אסיר תודה. בגיל 29 לא ציפיתי להיות בליגה השנייה בישראל, אבל לכל דבר יש סיבה”.
עמנואל אפה (עדי דטליס, מ.ס קריית ים)“הייתי אמור לחתום באינטר”
אז מה הסיבה לדעתך שאלוהים הביא אותך לישראל?
”אני חושב שאלוהים הביא אותי לישראל עכשיו כדי שאגלה את עצמי מחדש. יש לי עוד זמן לשחק ועוד הרבה מה להוכיח. נראה מה יקרה מכאן”.
בגיל 18 היית במבחנים באינטר. מה אתה זוכר מהתקופה הזו?
”זה היה מזמן. הייתי באינטר במבחנים ולאחר מכן הם בחרו בי. הייתי שם חודש או חודשיים ואז הייתי צריך לעבור לגרנאדה בספרד. זה קרה כי הסוכנים שלי מניגריה לחצו על המועדון בשביל כסף. המועדון (אינטר) רצה לפתח אותי כי הם ראו בי פוטנציאל, אבל כשאתה בא מאפריקה יש הרבה לחץ מהסוכנים. הם מחפשים כסף ולא את ההתפתחות של השחקן. בגלל זה לא נשארתי באינטר”.
אז אינטר כן רצתה להחתים אותך.
”כן, הייתי אמור לחתום באינטר אחרי חודש וחצי שם, אבל הסוכנים ביקשו הרבה כסף. הייתי צעיר מאוד, באתי מאקדמיה ולא מהנבחרת הלאומית, אז העסקה לא יצאה לפועל. היינו שני שחקנים שהגיעו למבחנים באינטר, את הבחור השני שלחו הביתה ובחרו בי”.
התאמנת עם הקבוצה הראשונה?
”עם קבוצת המילואים והתוכנית הייתה שאם אחתום אתאמן עם הקבוצה הראשונה ואשחק עם השנייה. הייתי צעיר מדי ולא ידעתי הרבה על המועדון, רק רציתי להצליח בחיים ובכדורגל. אחרי שההעברה נפלה הרגשתי אכזבה עצומה. כולם מכירים את אינטר בגלל אובפמי מרטינס וסולי מונטארי. זה היה אמור להיות צעד ענק עבורי, וכשזה לא עבד הייתי מרוסק. אבל אלו החיים”.
עמנואל אפה (עדי דטליס, מ.ס קריית ים)”אני רוצה להחיות את הקריירה שלי מחדש”
ואז עברת לספרד. אפילו רשמת הופעות בסלטה ויגו בליגה הספרדית הראשונה.
”הגעתי לסלטה אחרי ששיחקתי קודם בליגה השנייה במועדון בשם לורקה. הייתי צעיר והבקעתי כמה שערים יפים. סלטה ראו אותי והחליטו להחתים אותי לשנתיים. התאמנתי עם הקבוצה הראשונה ושיחקתי עם השנייה. במחנה האימונים הראשון שלי שם הבקעתי שער והמאמן הארגנטינאי מאוד אהב אותי. הוא רצה שאהיה עם הקבוצה הראשונה. במהלך מחנה האימונים הם היו צריכים לטוס לאנגליה למשחקי הכנה, אבל אני לא יכולתי לנסוע בגלל בעיות בוויזה כי אני מניגריה ועד שהשיגו לי ויזה הם כבר חזרו”.
“זה האט את ההתקדמות שלי בצורה משמעותית. אם הייתי נוסע איתם, הכל היה נראה אחרת. כשחזרו, כבר הייתי עם קבוצת המילואים. המשכתי להבקיע שם והחזירו אותי להתאמן עם הקבוצה הראשונה, אבל אז נפצעתי והייתי בחוץ לשלושה חודשים. כשהחלמתי מהפציעה המאמן כבר הוחלף. בכדורגל הכל תלוי בהחלטת המאמן: אם הוא אוהב אותך או רואה את הכישרון שלך. חזרתי, הבקעתי במילואים, העלו אותי שוב לקבוצה הראשונה וערכתי את הופעת הבכורה נגד ויאדוליד. שיחקתי גם נגד בטיס ומלאגה באותה שנה, אבל אלו היו דקות מעטות בסוף המשחקים. בשנה השנייה כבר הייתי בן 22 ואם אין לך חוזה מובטח בקבוצה הראשונה, אתה לא יכול להישאר שם. אז עברתי לטנריפה”.
איך הייתה ההרגשה לשחק בליגה הספרדית הראשונה?
”זה היה כמו חלום שמתגשם, עבדתי קשה מאוד בשביל זה. אלמלא הפציעות והמכשולים, אני חושב שהייתי יכול להגיע רחוק כי הייתי בכושר מצוין. לה-ליגה היא הליגה הכי טובה בעולם. האווירה, האיכות של השחקנים, ה"טיקי-טאקה". כל קבוצה יודעת לשחק. אין הרגשה כזו בעולם: החלום שלי היה לשחק בלה-ליגה כל הקריירה, זה לא עבד, אבל זה מה שזה וזה בסדר”.
היה לך חוסר מזל עם הסוכנים באינטר ועם הוויזה והחלפת המאמנים בסלטה. אתה לא מרגיש קצת תסכול מהקריירה שלך?
”ברור שזה מתסכל. לכל אחד יש את החלום להיות הכי טוב ולשחק ברמות הגבוהות ביותר. עבדתי כל כך קשה כל השנים האלו. אם אגיד לך שזה לא מתסכל, אשקר. אני זוכר שהייתי מתקשר להורים שלי ובוכה כשהייתי פצוע בסלטה, כי הרגשתי שזה הרגע שלי לפרוץ והפציעה פשוט הרסה הכל. אבא שלי תמיד היה שם בשבילי ואמר לי "תרגע, הכל יהיה בסדר". זה מתסכל כי אתה יודע שאתה במקום הנכון ובזמן הנכון להשיג את המטרה, אתה ממש שם, רק עוד צעד קטן. ואז וזה נלקח ממך. היו לי לילות ללא שינה שפשוט בכיתי. אבל זה כבר בעבר עכשיו”.
בוא נסיים בנימה אופטימית. אתה בן 29, עדיין באמצע הקריירה, מה החלום שלך עכשיו?
”החלום שלי הוא קודם כל לעזור לקריית ים להגיע לליגה הראשונה. לעזור לקבוצה לנצח בכל דרך שאני יכול: שערים, בישולים, התקדמות. נראה מה יקרה בעונה הבאה. התוכנית שלי היא להצליח כאן ולעלות לליגה הראשונה. הליגה הבכירה כאן היא ברמה גבוהה. אני רוצה להחיות את הקריירה שלי מחדש. קריית ים נתנה לי את ההזדמנות להראות את עצמי בישראל ואני מתכנן לעזור להם לנצח בכל משחק. נראה מה יוליד יום”.