בית הדין הארצי לעבודה (מ”מ הנשיא אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה והשופט דורי ספיבק, יחד עם נציגי הציבור) פרסם פסק דין מאוחד בערעורים שנגעו להעסקת שחקני כדורגל מקצועניים, וקבע קביעות עקרוניות ביחס לזכויות הנובעות מעבודה במנוחה שבועית כאשר השבת במרכז.
ההליך עסק בשני שוערים: דני עמוס (ששיחק במכבי נתניה) ואמיליוס זובאס (ששיחק בבני יהודה). בפסקי הדין האזוריים נקבע כי השניים זכאים בין היתר לגמול עבודה במנוחה שבועית. אך בית הדין הארצי הפך את הקביעה המרכזית וקבע כי הקבוצות אינן חייבות לשלם לעמוס ולזובאס גמול נוסף עבור עבודה בשבת/יום מנוחה שבועית.
במרכז פסק הדין עמדה התפיסה של הזכות למנוחה שבועית, שבית הדין תיאר כזכות יסודית: “הזכות למנוחה שבועית היא מזכויות האדם העובד שהיהדות הביאה לעולם”, ונזכר הציווי “זכור את יום השבת לקדשו”. נקבע כי לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, ליהודי “המנוחה השבועית חייבת לכלול את יום השבת”.
אלא שבענף הכדורגל, כך נקבע, נקודת המוצא הפוכה: המשחק עצמו מתקיים בדרך כלל ביום המנוחה. בית הדין תיאר זאת באמצעות שתי קלישאות – אחת כלל-עולמית ואחת ישראלית – ואז קבע את המשפט שהפך למוטו של ההכרעה: “כדורגל משחקים 90 דקות… [ו]כדורגל משחקים משבת לשבת”. לשיטת בית הדין, הקלישאה הישראלית “משקפת את העובדה כי באופן בסיסי משחקי הכדורגל משוחקים בשבת או בעיקרו של דבר בימי המנוחה”.
דני עמוס (אחמד מוררה)במילים אחרות: השאלה איננה “כמה תוספת מגיעה על שבת” כאשר העבודה הרגילה היא אמצע שבוע, אלא מה קורה כשהעבודה המרכזית בענף היא דווקא ביום המנוחה. לפי פסק הדין, “שכרם של עמוס וזובאס ודומיהם משולם למעשה ובעיקרו של דבר עבור העבודה במנוחה השבועית. כל ההתקשרות אינה נושאת פנים, אלא למנוחה השבועית”. לכן, נאמר, “מבחינה מהותית אין עסקינן בהסכם שבו יש ‘שכר כולל’, אלא בהסכם שעיקר תכליתו הוא השכר המשולם עבור המנוחה השבועית”. מכאן גם המסקנה שהפרדה בין שכר בסיס לגמול שבת היא, כלשון בית הדין, “במידה ניכרת פיצול מלאכותי וחסר משמעות”.
לצד זאת, בית הדין הדגיש שהחרגה גורפת מחוק שעות עבודה ומנוחה אינה דבר מובן מאליו, והזכיר כי החריגים שבחוק מפורשים בצמצום. למרות זאת, הוא קבע שבנסיבות המצטברות של הכדורגל המקצועני, ובמקרה שלפניו, אין להפעיל באופן דווקני את הכללים שמולידים תשלום נוסף על שבת בין היתר משום שהמנגנון הכלכלי שמייקר עבודה בשבת לא יוביל בפועל להפחתת עבודה ביום הזה: “אין משמעות לייקור העבודה במנוחה שבועית שתכליתו תמרוץ אי עבודה במנוחה השבועית… קבוצת הכדורגל אינה יכולה להחליט כי היא אינה משחקת ביום המנוחה”.
בנוסף צוין כי בקבוצות משחקים שחקנים בני דתות שונות, ולכן ממילא אי אפשר “לכוון את משחקיה כך שלא יתקיימו באיזה מן הימים שישי – ראשון”. המסקנה נוסחה באופן חד: “הגענו למסקנה כי יש לקבל את ערעור הקבוצות נגד חיובן לשלם… גמול עבור עבודה במנוחה שבועית וחיובן… מבוטל”. המשמעות המעשית: מכבי נתניה ובני יהודה לא יחויבו לשלם לעמוס ולזובאס את סכומי גמול השבת שנפסקו להם בערכאה האזורית.
כדורגל, אילוסטרציה (רועי כפיר)חופשה שנתית: אסור “לבלוע” בשכר אבל הקבוצות הוכיחו ניצול
בסוגיית החופשה השנתית קבע בית הדין הבחנה חשובה. מצד אחד: “בדין נדחתה הטענה לפיה תשלום החופשה נכלל בשכרם… לאור הוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר”, והודגש שהחלת חוק חופשה שנתית כן מגשימה את תכליתו לאפשר לעובד לנוח בלי לאבד שכר.
מצד שני, במקרים של עמוס וזובאס, אף שהקבוצות לא ניהלו פנקס חופשה כנדרש, נקבע שהן עמדו בנטל והראו בפועל ניצול ימי חופשה בתקופות שבין העונות, פגרות שונות ופגרות נבחרת – ולכן בוטלו חיובי פדיון החופשה שנפסקו לזובאס ולעמוס בערכאה האזורית.
דמי חגים לשחקן שאינו יהודי: דינו כדין שבת
לזובאס נפסק בבית הדין האזורי תשלום עבור עבודה בימי חג לפי דתו. אולם הארצי קשר זאת ישירות להכרעה בשבת: מאחר שנקבע כי השכר כולל את גמול המנוחה השבועית, כך גם “הגמול עבור עבודה בחגים… נכלל בשכר”. התוצאה: חיוב בני יהודה לשלם לזובאס דמי חגים בוטל.
פיצויי פיטורים: עמוס הפסיד, זובאס נשאר זכאי
בסוגיית פיצויי הפיטורים בית הדין פיצל בין השניים: בעניין עמוס נקבע כי אף שמכבי נתניה לא הוכיחה הצעה שלושה חודשים מראש, בסופו של דבר הוצעה לו המשכיות בתנאים דומים והוא סירב בשל רצון לשדרוג שכרו, ובהתחשב בנוהג בין הצדדים נקבע שאין לראות בו כמי שפוטר לעניין החוק. חיוב פיצויי הפיטורים בוטל.
אמיליוס זובאס (רדאד ג'בארה)לעומת זאת, בעניינו של זובאס נקבע שאין לקבל טענה שסעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים לא חל על שחקני כדורגל, שכן תכליתו “למנוע השתמטות מחובת תשלום פיצויי פיטורים על-ידי הזדקקות לחוזים לתקופות קצובות”, ובני יהודה לא הוכיחה שהוצע לו חידוש חוזה. לכן זכאותו לפיצויי פיטורים נותרה בעינה (בכפוף לשאר השינויים בפסק הדין).
הוצאות: בסוף השחקנים ישלמו לקבוצות
בפרק הסיום חייב בית הדין את עמוס לשלם למכבי נתניה הוצאות ושכר טרחת עו”ד בסך כולל של 20 אלף שקל, ואת זובאס לשלם לבני יהודה 10 אלף שקל.
השורה תחתונה בעניין זובאס
- בית הדין האזורי לעבודה לעבודה פסק לזכות זובאס 468,301 ש"ח.
- בני יהודה הגישה ערעור וגם זובאס הגיש ערעור.
- החיוב לשלם גמול עבודה בשבת בסך של 96,969 ₪ בוטל.
- החיוב לשלם פדיון ימי חופשה בסך של 129,728 ₪ בוטל.
- החיוב לשלם דמי חגים של 25,453 ₪ בוטל.
- החיוב לשלם דמי הבראה בסך של 9,072 ₪ בוטל.
- זובאס חייב לשלם למועדון הוצאות ערעור בסך 10,000 ₪.
- בסך הכל יש להפחית מסכום פסק הדין סכום כולל של 271,222 ₪.
- הפרשות לפנסיה: בית הדין פסק לו בטעות 23,619 ₪ במקום 25,587, כך שהוא זכאי להפרש של 1,968 ₪.
- יוצא שהסכום הנומינלי שנפסק לו ירד מסכום של 468,301 ₪ לסכום של 208,747 ₪.
אמיליוס זובאס (נעם מורנו)“פסק דין עקרוני וחשוב”
עו״ד רועי רוזן שמייצג את בני יהודה הגיב: “לאחר שבית הדין האזורי לעבודה פסק לזכות אמיליוס זובאס ולחובת בני יהודה סך של 468,301 ש"ח, הוגשו ערעורים והתקבל היום פסק דין מנומק, מפורט, עקרוני וחשוב, בעיקר כזה שמתיישב עם ההיגיון והשכל הישר.
"רוב הערעור של בני יהודה התקבל (היו רכיבים שלא הוגש ערעור עליהם), הסכום שנקבע הופחת ביותר מ-260,000 וגם נפסק כי זובאס ישלם לבני יהודה את הוצאות הערעור.
“זה פסק דין שמעבר לזה שהוא עקרוני וחשוב, בכמה מישורים, בעיקר בנושא העבודה בשבת (יום המנוחה השבועי), הוא גם בעל משמעויות כלכליות לא מבוטלות - עבור בני יהודה באופן ישיר בתיק הזה ועבור כלל המועדונים, במישור הרחב יותר״.
תגובת ההתאחדות לכדורגל: "התאחדות לכדורגל ביקשה מיוזמתה להצטרף להליך ולהשמיע עמדה עקרונית לטובת ענף הכדורגל בכללותו, ובמסגרת עמדתה טענה כי הותרת פסקי הדין האזוריים על כנם - ובמיוחד בסוגיות של גמול מנוחה שבועית, פדיון חופשה, פיצויי פיטורים ודמי הבראה - עלולה לפגוע ביציבות הענף בישראל על רקע המסגרת הרגולטורית המקומית והבינ"ל שבה פועל הענף. ההתאחדות מברכת על פסק הדין, אשר נתן ביטוי למאפיינים הייחודיים של יחסי העבודה בענף הכדורגל ומנע יצירת חבות כספית כבדה לכלל הקבוצות, אשר הייתה מעמידה את פעילות הענף בסכנה ממשית. את ההתאחדות ייצגו עורכי הדין שי תקן, עמית בכלר ונוי פלג ממשרד פישר (FBC&Co)".
את מכבי נתניה ייצגו עו"ד הלית שמחוני ועו"ד נועה בר-שיר ממחלקת דיני העבודה של משרד EBN - ארדינסט בן נתן טולידאנו.