לידור פרידמן הוא מדליסט בינלאומי בג’ודו מותאם בן 17, שנולד עם שיתוק מוחין והרופאים ניבאו לו חיים בכיסא גלגלים. בעזרת מאבק יומיומי, ניתוח מורכב, שיקום כואב ואמונה גדולה בעצמו ובתמיכת משפחתו ומאמניו, הוא למד ללכת מחדש והפך ללוחם על המזרן ומחוצה לו. לאורך השנים זכה במדליות באליפויות אירופה והעולם, והוא רואה בכל הישג הוכחה לכך שמגבלה אינה גזר דין. פרידמן עלה לדבר היום (רביעי) בתוכנית “שיחת היום” ב-ONE.
אתה אלוף והשראה לכל הבני נוער והילדים. אתה מתחרה בג’ודו ומגיע גם להישגים, בוא תספר קצת על עצמך וכל מה שעברת.
”אני נולדתי עם שיתוק מוחין שמתבטא ברגליים בהליכה. התחלתי עם נקודת פתיחה לא פשוטה, בעברי אמדו שלא ייצא ממני כלום והוכחתי אחרת”.
מי אמר שלא יצא ממך כלום, איפה נתקלת בזה?
”הרבה אנשים בעברי וכל מיני רופאים למיניהם”.
בוא תספר על הקשר עם אורן סמדג’ה?
”הקשר שלנו התחיל ב-2017 כשפגשתי אותו לראשונה במקרה, וכל השאר היסטוריה. הוא שאל אותי מה אני עושה פה והוא שאלת למה אתה לא מתחרה, אז אמרתי לו בגלל הבעיה ברגליים. אחרי זה הוא הזמין אותי לאימון ראשון של נבחרת הגברים בג’ודו וכל השאר היסטוריה, הוא מלווה את הקריירה שלי”.
רגע מצמרר של פלצ'יק ואורן סמדג'ה (רדאד ג'בארה)היום באיזה תחרויות אתה מתחרה?
”אני סגן אלוף אירופה לשנת 2025, ב-2024 זכיתי גם אליפות עולם מקום שני, וב-2023 זכיתי במקום שני בקבוצתי באירופה”.
בוא תיתן מסר לילדים שמתקשים, כמוך, אך נהיים אלופים? מה הטיפ שלך אליהם?
”צריך מבוגר אחד שיאמין בך ושתוכל להישען עליו. אין אין כזה אז תשען על מישהו שאתה מעריץ ותחשוב מה הוא היה עושה. תחלום על הדברים הכי בסיסים שיש ואז זה יקרה. כשעמדתי על הפודיום הסתכלתי על כל הדרך שעברתי, על כל הקשיים והנפילות, אבל כל יום קמתי מחדש כי דמיינתי את עצמי עומד על הפודיום ומייצג מדינה שלמה. מייצג גם את האנשים השקופים וזה המטרה שלי בחיים”.
מה התחרות הבאה שלך?
”יש גראנד סלאם בפתח”.
צריך להאמין בילדים האלה.
”חשוב לי להגיד שאנחנו לא שקופים ושרואים אותנו כסוג ב’, ואנחנו לא צריכים להיות ככה. שאנחנו רואים את כל מה שקורה עם החרמות פשוט צריך לעצור את זה”.
מי רואה בך כסוג ב’?
”החברה, היא מסתכלת לא רק עליי ככה, צריך להתייחס לכולם כשווה בין שווים”.
מבחינת עזרה, המדינה עוזרת לך עם התחרויות?
”לצערי לא, ההורים שלי ממנים הכל והמדינה לא עוזרת”.
אין בוועד הפראלימפי מישהו שיעביר תקציבים?
”אין זה הכל פוליטיקה. בסוף אני אומר שאני מביא הישגים ואין הכרה מסוימת מהמדינה וזה משהו מזעזע. בסופו של דבר אני עובד נונסטופ והכל נופל על ההורים שלי”.
כמה פעמים בשבוע אתה מתאמן?
”אני מתאמן כמעט כל השבוע. אני רוצה להגיד משהו לסיום: אל תסתכלו ימינה שמאלה לא משנה מה יש לכם. אם יש לכם מטרה מול העיניים תדרסו אותה עד שתצליחו, לא משנה כמה אנשים יגידו לכם שלא תגיעו ואתם לא יכולים, תאמינו בעצמכם. אני פתחתי הרצאות לקהל הרחב, אני עכשיו התחלתי להרצות לכל מני בתי ספר, עכשיו אפתח את זה לקהל קצת יותר רחב ולגילאים יותר בוגרים. בכללי אני רוצה להפיץ את הסיפור חיים שלי בשביל שאותם ילדים שבתחילת הדרך לא ישברו, אני כאן בשבילכם אתם יכולים להישען עלי”.