מכל המאמנים של מנצ'סטר יונייטד בעידן שאחרי אלכס פרגוסון, רובן אמורים ייזכר כדמות המוזרה ביותר. איכשהו, כל הקדנציה שלו תסתכם בניסיון לכפות מערך טקטי ספציפי שלא התאים לקבוצה מלכתחילה. "כן, הפורטוגלי ההוא שהתעקש לשחק רק 3-4-3", יגידו האוהדים באולד טראפורד על האיש שפוטר אתמול בתום שנה וחודשיים בתפקיד. אמורים עשה, כמובן, עוד כמה דברים, אבל הכל היה שולי לעומת הנראטיב הזה. "גם האפיפיור לא ישכנע אותי לשנות את השיטה", הוא הצהיר לא מכבר. הקיבעון הזה הכתיב את הכל כולל הכל, וזה גובל באבסורד מוחלט.
לא ייתכן שמערך טקטי הופך לדבר החשוב היחיד, אבל זה מה שקרה באחד המועדונים החשובים באנגליה. זו הייתה שיחת היום מהרגע הראשון, והסוגיה ליוותה את מנצ'סטר יונייטד בכל יום של אמורים בתפקיד. "שחקנים לא יאמינו בי אם לא אהיה נאמן לעקרונותיי", קבע הפורטוגלי, ובהמשך שחרר אמירה חריגה עוד יותר לעבר העיתונאים. "אני לא יכול לעשות את השינוי, כי השחקנים יבינו שאני עושה אותו בגללכם", הוא טען. במילים אחרות, אמורים ראה בגמישות הפגנת חולשה. הוא סבר כי אוזן קשבת לביקורת בונה היא כניעה. בפועל, דווקא הנחישות ללכת עם הראש בקיר הייתה נקודת החולשה הבולטת שלו. היא גרמה לו להיראות כמעט תימהוני.
ליברפול זיהתה את הסוגיה הזו מראש. גם היא שקלה למנות את אמורים כמחליפו של יורגן קלופ בקיץ 2024, אבל נרתעה כאשר הבינה עד כמה 3-4-3 קריטי מבחינתו. האדומים מאנפילד סברו כי דרוש להם מאמן שמסוגל לקחת את השלד הקיים ולעבוד איתו, בחרו בארנה סלוט וזכו באליפות. השדים האדומים התעלמו מסימני האזהרה הבולטים והחליטו להמר על הפורטוגלי אחרי שהדיחו את אריק טן האח באוקטובר 2024. התוצאה הייתה התדרדרות למקום ה-15 בעונה שעברה, וגם אחרי מסע הרכש המאסיבי שנועד לשרת אסכולת 3-4-3, לא הגיע השיפור המיוחל בתוצאות וביכולת. מנצ'סטר יונייטד משחקת כיום פחות טוב מאשר בתקופת אריק טן האח.
רובן אמורים (IMAGO)קל מאוד להבין מדוע בחרה הנהלת המועדון באמורים. ספורטינג הייתה שבר כלי כאשר שילמה סכום חריג של 10 מיליון אירו לבראגה כדי להחתים מאמן צעיר וחסר ניסיון משמעותי במרץ 2020. השיקום היה מהיר, וכבר בעונתו המלאה הראשונה הצעיד אמורים את האריות מליסבון לאליפות אחרי בצורת ארוכה. בהמשך הוא אף בנה שושלת, קידם שחקני אקדמיה, העניק לקבוצה סגנון ייחודי, טיפח אווירה של ווינריות, ועל הדרך הוכיח את עצמו גם כאדם כריזמטי ששינה את התרבות הארגונית. אי אפשר לעשות זאת אם אין לך כישורים הולמים. אמורים הוא מאמן טוב, והפסיקה הזו נכונה גם אחרי הקדנציה האומללה באולד טראפורד. יש יסוד סביר להניח שהוא עוד יצליח במקום אחר.
הוא פשוט צריך להתאים למקום הזה, ולמנצ'סטר יונייטד הוא לא התאים לחלוטין. קל היה לחוש כבר במסיבות העיתונאים הראשונות שהכריזמה שלו לא עובדת הפעם. שיקום מנטלי מעולם לא נראה באופן, והפורטוגלי לקח את המועדון למחוזות משונים למדי. הוא אף נגרר לעתים לאמירות קטסטרופליות באמת. הגרועה שבהן הייתה לגרוס כי "אולי זו הקבוצה הגרועה ביותר בתולדות מנצ'סטר יונייטד".
רובן אמורים (IMAGO)אפילו ז'וזה מוריניו, שטען אחרי ההפסד המפורסם לסביליה בליגת האלופות שאין לשדים האדומים "מורשת כדורגל", לא ירד כל כך נמוך. איך אפשר לשדר זלזול כה בוטה בשחקנים? מה גם שזה לחלוטין לא נכון, כמובן. עם כל הכבוד למשברים שעובר המועדון בימים אלה, היו בתולדות מנצ'סטר יונייטד תקופות גרועות פי כמה. היא אפילו לא תמיד הייתה בליגה הראשונה. אם לא יודעים היסטוריה ולא שומרים על פרופורציות, אי אפשר לצפות מהפרויקט להצליח.
האמירה הזו אף גרמה לתחושה כי אמורים איבד את האמונה. לא בעצמו כי זה כנראה בלתי אפשרי, אלא בעיקר במערכת. בתחילת דרכו הוא נהנה להיות באור הזרקורים, סיפר בהתלהבות על הכמיהה שלו לגרום ל-3-4-3 שלו להצליח, ושידר ביטחון גבוה. בחודשים האחרונים, האמירות היו פסימיות ומדכאות, ואחרי התיקו מול לידס שלשום קבע הפורטוגלי: "אעשה את העבודה שלי ב-18 החודשים הקרובים, ואז נתקדם".
שחקני מנצ'סטר יונייטד. לא הקבוצה הרעה בתולדות המועדון (IMAGO)כלומר, הוא לא התכוון להישאר אחרי תום חוזהו בקיץ 2027, ואנשים שעובדים לכאורה על פרויקט ארוך טווח לא אומרים דברים כאלה. המסר להנהלה היה כי הוא לא ממש רואה את עצמו כחלק מהפרויקט יותר, ועל הדרך נמסר כי "כל המחלקות, הסקאוטינג, המנהל הספורטיבי – כולם צריכים לעשות את העבודה". המנהל הספורטיבי ג'ייסון ווילקוקס לא אהב את הרמז הפומבי לפיו הוא לא עושה את העבודה, ומכאן הדרך לפיטורים הייתה קצרה. אפשר אפילו לחשוד כי אמורים היה מעוניין בכך. עדיף מבחינתו לקבל פיצויים מאשר להמשיך לעבוד באווירה רעילה למדי. יהיו לו אתגרים כיפים יותר בהמשך הקריירה. הוא רק בן 40.
אמורים נאלץ "להתאמץ" כדי להיות מפוטר, כי הרי רק לפני 3 חודשים הצהיר האיש החזק במועדון, ג'ים רטקליף, כי הוא סומך עליו. "הוא זקוק למספר שנים של עבודה. גם לאלכס פרגוסון לקח זמן", הוא אמר. כעת מתברר שאלה היו שטויות, ובאופן כללי תהליך קבלת ההחלטות במנצ'סטר יונייטד לקוי בלשון המעטה. מאז השתלט רטקליף על הנעשה, הוא ביצע מספר צעדים לא פופולריים, כולל פיטורים של מאות עובדי מועדון מסורים וחשובים. הייתה ציפייה כי בואו יביא מנהיגות שהייתה כה חסרה בעידן משפחת גלייזר, אבל המנהיגות הזו לא נראית באופק כלל. בדיוק להפך. הכאוס ממשיך לחגוג, והאסטרטגיה משתנה בתדירות גבוהה – כלומר כלל לא בטוח שיש בכלל אסטרטגיה.
רובן אמורים (IMAGO)גם אמורים לא גילה מנהיגות שכה בלטה במהלך הקדנציה בספורטינג. לאמלל ולזרוק את מרקוס רשפורד ואת אלחנדרו גרנאצ'ו זו לא מנהיגות. לספסל את קובי מיינו זו לא מנהיגות. בשום שלב לא ראו השחקנים במאמן שלהם אדם שמסוגל להוביל אותם באש ובמים. הוא היה במקום הלא נכון מבחינתו. הוא לא התאים.
וכאן המקום לתהות אם קיים, לפחות באופן תיאורטי, מאמן שכן יתאים למנצ'סטר יונייטד בגרסתה הנוכחית. אמורים נשלח הביתה מבלי שיש להנהלה רעיון מגובש כלשהו לגבי מחליפו, ולכן דארן פלטשר מונה בינתיים למאמן זמני, ושמות מתחילים להיזרק לאוויר. אולי אוליבר גלאסנר שאוהב לשחק 3-4-3, אבל לא באדיקות כמו אמורים. אלי קיראן מקנה, הבן הגולה שעובד כיום באיפסוויץ'. אולי אנצו מארסקה שבדיוק פוטר מצ'לסי ורואה את עצמו מחליף את פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי. אולי אפשר לפתות את אנדוני איראולה לעזוב את בורנמות. אולי צ'אבי ינסה ללמוד אנגלית קצת יותר טוב כדי לבוא. אולי גארת’ סאותגייט שהתנסה לניהול השמות הגדולים בנבחרת אנגליה. והרשימה עוד ארוכה.
סר אלכס פרגוסון וג'ים רטקליף (רויטרס)יש בעיות מבניות חמורות בהנהלה, ניכרת פוליטיקה פנימית לא בריאה, חסרה מנהיגות אמיתית גם בחדר ההלבשה, והסטנדרטים כבר ממש לא מזכירים את עידן פרגוסון. האם בהינתן כל אלה יש מישהו שבאמת מסוגל להצליח ולהצעיד את המועדון החבוט לצמרת הגבוהה? אמורים נכשל, וזה ברור כשמש, אבל אפילו האובססיה שלו למערך 3-4-3 לא הופכת אותו לאחראי המרכזי לפיאסקו. למעשה, עקשנותו אפילו עזרה לשיח להיות ביזארי וכך הסיטה את האש מאלה שהורסים את המועדון יותר ממנו.
אף אחד לא יודע בוודאות תשובה לשאלה הגדולה הזו, אבל התקווה עדיין קיימת. אם נמצא המאמן ששיקם את ספורטינג, ייתכן גם שיימצא המאמן שישקם את מנצ'סטר יונייטד ויעזור לה לעבור הבראה כוללת. זה רק לא אותו אדם. בינתיים, החיפושים נמשכים.