"אחרי מה שאוהדי ברצלונה עשו ללואיס פיגו, אין להם זכות דיבור", אמר מאנולו גונסאלס לקראת הדרבי של בירת קטלוניה, והייתה זו הצהרה מעניינת ביותר ממובן אחד. מאמן אספניול לא רק העביר מסר לקהל שלו, לפיו מותר לו להקניט את השוער ז'ואן גארסיה שחצה את הכביש בקיץ. הוא גם שידר רוח קרב באופן כללי. גונסאלס לא התכוון להתבטל אל מול אלופת ספרד. בארסה אמנם הייתה פייבוריטית על הנייר, אך השכנה העירונית הצנועה באה למפגש הזה ללא רגשי נחיתות, באמונה שלמה שהיא מסוגלת לקחת את כל הנקודות.
באופן קצת פרדוקסלי, המעבר של ז'ואן גארסיה חיזק את האמונה של אספניול, גם אם הוא עדיין צורם מאוד לאוהדים. הם לא חשבו שהאליל שלהם יבגוד בהם כך. גם מאנולו גונסאלס עצמו קבע במאי האחרון: "אני מכיר אותו, ואני לא חושב שיחתום בברצלונה. לא אגיד שאתן לכרות את ידי במקרה כזה, אבל זה די קרוב". אחרי הכל, מדובר בשחקן שגדל באקדמיה של התוכים מגיל 15. גארסיה היה מחובר מאוד למועדון, בשר מבשרו. במשך יותר מ-30 שנה לא היו מעברים ישירים מאספניול לבלאוגרנה, כי האחרון שעשה זאת היה איגור קורנייב הרוסי ב-1994, וגם הוא לא בדיוק הצליח בקאמפ נואו. המשמעות הייתה ברורה לגמרי.
אבל הנה לכם – זה קרה. סעיף השחרור של ז'ואן גארסיה עמד על 25 מיליון אירו בלבד, כך שלתוכים לא הייתה אפשרות להשפיע על המתרחש. רק השוער עצמו היה צריך לקבל החלטה, והוא אמר כן לבארסה. ואתם יודעים מה? מעבר לזעם, לכעס ולתסכול, הנחישות של בארסה להחתימו מילאה את לבבות תומכי אספניול בגאווה. כי הרי לא היו מעברים ישירים במשך תקופה כה ארוכה בעיקר כי ספינת הדגל הקטלונית לא ממש התעניינה בשחקני אספניול. לא היה שם מישהו ראוי מספיק – וכעת המצב השתנה. התוכים גידלו אצלם כוכב אמיתי, שבא והדיח את ווייצ'ך שצ'סני ואת מארק-אנדרה טר שטגן.
ז'ואן גארסיה עוצר כדור (IMAGO)
חולצה שהוכנה על ידי אוהד אספניול לז'ואן גארסיה (IMAGO)אז הוא עדיין מסווג כבוגד על ידי הקהל בכחול-לבן, וזה מובן מאליו. המחיר אף היה נמוך מאוד ביחס לערכו של ז'ואן גארסיה בשוק, וגם זה מובן מאליו. ובכל זאת, אספניול קיבלה סכום נחמד לחשבון הבנק, וידעה להשתמש בו בתבונה. התוצאות השתדרגו מאוד בהשוואה לעונה שעברה, אז היו ביצועיו של ז'ואן גארסיה קריטיים ביותר על מנת להימנע מירידה. העונה קרבות ההישרדות לא רלוונטיים כלל. אספניול מדורגת בצמרת, שואפת להעפיל לליגה האירופית, ולקראת הדרבי היו כאלה שאפילו החלו לפנטז בזהירות המתבקשת על ליגת האלופות. חמישה ניצחונות ליגה רצופים היו לתוכים בשלהי 2025, האחרון שבהם באצטדיונה הלוהט של אתלטיק בילבאו. היא ספגה פעמיים בלבד במשחקים אלה, ובאופן כללי היו לה 17 שערי חובה ב-17 מחזורים. ממוצע טוב יותר מברצלונה, גם בלי ז'ואן גארסיה.
מרקו דמיטרוביץ' הסרבי חתם אחרי שעזב את לגאנס כשחקן חופשי, והעונה הוא אחד השוערים הטובים בספרד. מאנולו גונסאלס המשיך בתהליך בניית הקבוצה בשקט תעשייתי, והוא עושה לעצמו שם של טקטיקן פנומנלי. רק לפני פחות משנתיים הוא עדיין עבד בקבוצת המילואים של אספניול, אליה הגיע אחרי מספר תפקידים בליגות הנמוכות. הוא קודם במרץ 2024, כמעט בלית ברירה, אחרי שהקבוצה נקלעה למשבר בליגה השנייה – מאז התנופה לא נעצרת. גונסאלס העלה את אספניול דרך הפלייאוף למקומה הטבעי בלה ליגה, תקע בה יתד אשתקד, וכעת זו כבר קבוצה קשה מאוד להכנעה. אתמול היא התכוונה להמשיך את הרצף ולהשיג ניצחון שישי ברציפות. זה היה אמור להיות הניצחון הראשון שלה בדרבי מאז 2009.
מאנולו גונסאלס (IMAGO)וכך הפך ז'ואן גרסיה לאיש המשחק. למעשה, היה זה ערב מכונן עבורו. הגיבור בן ה-24 כבר הוכיח את עצמו מאז הגיע בקיץ, והצדיק לחלוטין את ההחלטה להפוך אותו לשוער הראשון, אך אתמול הייתה זו חוויה מיוחדת. הוא חזר לאצטדיון בו צמח, ספג את השנאה, שמע את שריקות הבוז, ידע שאוהדי אספניול מתכוונים לזרוק לעברו עכברושים – ושמר על קור רוח מופתי. אור הזרקורים הופנה אליו, והוא ממש לא הסתנוור. נהפוך הוא – הוא אהב את זה מאוד. אספניול נתנה פייט נהדר, והייתה אמורה לכבוש יותר מפעם אחת. היא הגיעה להזדמנויות לא רק במתפרצות שחשפו כרגיל את קו ההגנה הגבוה של האנסי פליק, אלא גם בהתקפות מסודרות. בשלבים מסוימים, היא שלטה גם במרכז המגרש. זה לא עזר לה. ז'ואן גארסיה עצר את פרה מייה ואת רוברטו פרננדס, ושמר על רשת נקייה.
מהעבר השני, גם דמיטרוביץ' היה במיטבו. ההצלה המטריפה שלו מהבעיטה של אריק גארסיה מטווח אפס נכנסה הישר לפנתיאון. היא הדגישה עד כמה "הבוגד" לא חסר לתוכים, והגבירה את הכמיהה להשיג תוצאה היסטורית. השחקנים והאוהדים חלמו על ניצחון. תיקו היה מטרת מינימום. בסוף זה נגמר בהפסד, פשוט כי אחוז ניצול ההזדמנויות של בארסה עשה את שלו. בשורה התחתונה, יש לה שחקנים איכותיים יותר, ורבים מהם מסוגלים לעשות את ההבדל. אתמול היה זה תורו של פרמין לופס, וממש לא בפעם הראשונה.
מרקו דמיטרוביץ' (IMAGO)פרמין לא תמיד מקבל את הקרדיט הראוי. הוא לא באנקר בהרכב, ומעמדו לא מתקרב לזה של לאמין ימאל, ראפיניה ופדרי. בהנהלה אף שקלו ברצינות למכור אותו בקיץ לצ'לסי, למרות ההתנגדות הנחרצת של פליק למהלך. לקשר עצמו הייתה התלבטות כי אי אפשר לבטל לגמרי את החשק לקבל דקות משחק מרובות על בסיס שבועי. מאידך, הוא הבין שזה לא בדיוק יקרה בסטמפורד ברידג' בכל מקרה, והמאמן הבהיר לו בשיחה אישית עד כמה חשיבותו לפרויקט עצומה. "ההעדפה תמיד הייתה להישאר. זה מחמיא שקבוצות אחרות מגלות בי עניין, אבל אני מרגיש אהוב כאן, וגאה להיות חלק מבארסה", סיפר לופס.
גם אתמול פרמין לא פתח, כי מרקוס רשפורד הועדף במקומו, אבל כניסתו בהפסקה תרמה המון. הוא היה החילוף החשוב ביותר של פליק. חשוב יותר אפילו מפדרי. הפעלתנות שלו אפשרה לו לזהור מעל כולם כאשר לאמין ימאל וראפיניה תפסו ערב פושר למדי. הוא הינדס את הניצחון בסופו של דבר. דני אולמו (עוד מחליף) שם כדור מסובב מושלם בחיבורים שהותיר אפילו את דמיטרוביץ' חסר אונים, אך המהלך הזה רשום על שמו של פרמין שביצע פריצה נהדרת וראה את חברו בעמדה טובה יותר ליד הרחבה. הבישול השני של לופס היה נאה אפילו יותר, ורוברט לבנדובסקי (מחליף נוסף) הבטיח את הנקודות וגרם לאוהדי התוכים אכזבה עצומה.
פרמין לופס ודני אולמו חוגגים (IMAGO)לא הגיע למארחת להפסיד אתמול, ומאנולו גונסאלס הצהיר גם על כך במסיבת העיתונאים המסקרנת שלו. הוא נהנה לתת שואו, ואנחנו עוד נשמע עליו רבות. ייתכן שגם עבורו אספניול לא תהיה פסגת הקריירה, אבל הוא בוודאי לא חושב על עזיבה כרגע. אין לו גם סעיף שחרור. הוא נותן לאספניול לנשום אוויר פסגות, ואפשר כבר להתכונן לדרבי הבא בקאמפ נואו באפריל. הוא אמור להיות מרתק לא פחות, וגם בו ילכו התוכים על כל הקופה. מי יודע, אולי הם יצליחו להכניע את ז'ואן גארסיה בכל זאת? לא נשאר להם – ולנו – הרבה זמן לחכות.