גידי ליפקין
|

ערן לוי (רדאד ג'בארה)
דיון סוער התקיים בשבוע החולף בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתביעתו של שחקן העבר ערן לוי נגד מועדון הכדורגל מכבי נתניה, במסגרתו עלתה שאלה עקרונית בעלת השלכות רחבות על ענף הכדורגל בישראל: מי מוסמך לדון בתביעות שחקנים הנוגעות לזכויות קוגנטיות, בית הדין לעבודה או מוסד הבוררות של ההתאחדות לכדורגל.
אגב, אייל סגל הבעלים לשעבר של מכבי נתניה נכח בדיון ואף דיבר במהלכו. במסגרת עסקת העברת מכבי נתניה לקבוצת “Aliya”, כל מחויבויות מכבי נתניה עד ה-31.5.25 באחריות סגל.
במהלך הדיון, שנערך בפני השופט נוהאד חסן, טענה מכבי נתניה באמצעות באות כוחה, עורכות הדין הלית שמחוני ועדי משיח, כי קיים הסדר מחייב שנחתם בין ההסתדרות הכללית, ההתאחדות לכדורגל ומנהלת הליגות, הקובע כי הליכים משפטיים שטרם החלו בהוכחות יועברו לבוררות. לטענת המועדון, ההסדר קיבל תוקף בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, ואף נועד להקל על שחקנים באמצעות מנגנון מהיר וייעודי.
אייל סגל (שחר גרוס)מנגד, בא כוחו של ערן לוי, עו”ד שי אליאס, דחה את הטענה לקיומו של הסכם קיבוצי תקף, והדגיש כי לא מדובר בארגון עובדים מול ארגון מעסיקים כדרישת החוק, וכי ההסדר לא פורסם בפנקס ההסכמים הקיבוציים. עוד נטען כי בית הדין הארצי לעבודה לא אישר כל שינוי במצב המשפטי הקיים, וכי זכויות מגן כגון שכר וזכויות סוציאליות נתונות לסמכות הבלעדית של בתי הדין לעבודה ואינן ניתנות להעברה לבוררות.
הדיון כלל חילופי טענות חריפים גם סביב זהות הבוררים, עלויות הבוררות והאפשרות לערער על פסקי בוררות. בעוד הנתבעת טענה כי הבוררות ממומנת על ידי הקבוצות וכי קיימת זכות ערעור בהתאם לתקנון, טען התובע כי מדובר בהליך יקר, שאינו מבטיח ביקורת שיפוטית מספקת.
עו"ד שי אליאס (שחר גרוס)בסיום הדיון ביקש עו”ד אליאס ארכה של שבעה ימים לשקול את האפשרות להעביר את התיק לבוררות, זאת מבלי להודות בטענות העקרוניות של הנתבעת, ובכפוף לכך שהבוררות תתנהל בפני שופט בדימוס של בית הדין לעבודה, תכלול זכות ערעור ותמומן במלואה על ידי הקבוצה.
בית הדין קבע כי עמדת התובע תוגש עד ליום 31 בדצמבר 2025, והורה על עיון נוסף בתיק בתחילת ינואר. ההכרעה הצפויה עשויה להשפיע לא רק על עניינו האישי של ערן לוי, אלא גם על הדרך שבה יתבררו בעתיד תביעות של שחקני כדורגל בישראל.