שנת 2025 הייתה עשירה בסנסציות מרגשות של אנדרדוגים מוחלטים. היא סיפקה סיפורים מדהימים הרבה יותר מהזכייה של טוטנהאם בליגה האירופית. תשפטו בעצמכם.
מיאלבי אלופת שבדיה
מעטים שמעו על המועדון הכפרי הזה מחוץ לשבדיה עד השנה. בעיירה האלוויק יש פחות מאלף תושבים, האצטדיון המיושן נמצא על חוף הים ליד אתר קרוואנים, ואין אפילו תחבורה ציבורית ראויה לשם. הקבוצה החביבה, המורכבת בעיקר משחקנים שלא מצאו את עצמם במועדונים גדולים יותר, סיימה חמישית ב-2024 והציגה כדורגל לא רע לפרקים, אבל אף אחד, ממש אף אחד, לא העלה בדעתו שהיא תרוץ לאליפות.
מאלמו, האלופה בשנתיים הקודמות, הייתה הפייבוריטית הברורה להגן על הכתר עם סגל יקר ועמוק במונחים המקומיים. בפועל, היא סיימה שישית, במרחק 26 נקודות ממיאלבי. מיאלבי הפסידה פעם אחת בלבד במשך כל העונה, השיגה 23 ניצחונות ב-30 מחזורים ושברה שיא כל הזמנים בשבדיה עם 75 נקודות. מבחינה טקטית, היא הייתה שתי דרגות מעל כולם, ספגה 18 פעמים בלבד, והפגינה ביטחון עצמי יוצא דופן בכל המשחקים הגדולים.
שחקני מיאלבי (IMAGO)השבדים התחברו מאוד לסינדרלה המזהירה הזו, וגם אוהדי הקבוצות הגדולות הריעו למאמן אנדרס טורסטנסון – איש צנוע שגדל באיזור, מעולם לא היה שחקן, שירת כקצין תותחנים בצבא ובילה את רוב שנותיו כמנהל בית ספר. לאימון הוא הגיע כמעט במקרה, ועד לפני 3 שנים עדיין ראה בהוראה את ייעודו המרכזי. בשנה שעברה הוא אף אובחן כחולה בלוקמיה לא אלימה, ועובר בדיקות תקופתיות על מנת לוודא שהסרטן לא נהיה מסוכן. כעת, ממש לפני יום הולדתו ה-60, הוא העדיף לקבל תפקיד בהנהלה אחרי האליפות המופלאה, ופינה את מקומו לעוזרו בן ה-35, קארל אקסום הנורבגי. אם תעפיל לליגת האלופות, תיאלץ מיאלבי לקיים את משחקיה האירופיים במאלמו.
קוקימבו אונידו אלופת צ'ילה
בקצה השני של העולם, נולדה עוד אלופה ששברה את כל השיאים כנגד כל הסיכויים, וגם היא לובשת צהוב-שחור. איש לא הימר על קוקימבו אונידו הקטנה, אבל היא דרסה את הליגה ללא מעצורים בדרך לתואר ראשון בתולדותיה. תאמינו או לא, גם לה היה הפסד בודד ו-23 ניצחונות ב-30 מחזורים, גם היא סיימה עם 75 נקודות, וגם זה המאזן הטוב ביותר במדינה בכל הזמנים. היא אפילו ספגה שער אחד פחות ממיאלבי (רק 17), ועל הדרך גם השיגה 15 ניצחונות רצופים – דבר שמעולם לא קרה בצ'ילה קודם לכן. הפער מאוניברסידד קתוליקה הגדולה במקום השני עמד על 17 נקודות, ועבור הפרשנים זה היה לא פחות ממדע בדיוני כי הם ניבאו לה מקום במרכז הטבלה במקרה הטוב.
קוקימבו אונידו זוכה באליפות (IMAGO)המאמן אסטבן גונסאלס, שמונה לקראת סוף 2024 בצעד שנוי במחלוקת במקום פרננדו דיאס הוותיק, הצליח לגבש את הסגל באופן חריג, החדיר בשחקנים ביטחון עצמי יוצא דופן, וסירב לדבר על אליפות עד שהפער בצמרת היה בלתי ניתן לסגירה. הוא עשה זאת עם סגל של שחקנים אלמוניים, שחלקם הגיעו לקבוצה כמעט במקרה, ובעיר הנמל מגדירים זאת כסוג של נס. סביר להניח שלא ניתן יהיה לשחזר את המסע הקסום, בעיקר כי גונסאלס עזב בתום העונה לטובת חוזה שמן בקרטארו המקסיקנית, שמעולם לא זכתה באליפות בעצמה. ברור לגמרי מה המטרה של המינוי.
פלאטנסה אלופת ארגנטינה
לא הרחק משם, הושלמה חצי שנה קודם לכן, ביוני, זכייה מפתיעה נוספת באליפות בכורה. פלאטנסה היא מועדון קטן יחסית מפרבר בואנוס איירס בשם פלורידה, אשר לא זכה בדבר עד שהגיע לחגיגות 120 שנה. את העונה הסדירה באפרטורה בארגנטינה סיימה פלאטנסה במרכז הטבלה ובקושי עלתה לפלייאוף, אך בפלייאוף הזה חוללה רצף של סנסציות בזכות הגנת ברזל. שני המאמנים שעבדו בצוותא עם סמכויות שוות, פאביו אורסי וסרחיו גומס, הלכו על בונקרים שאימללו את היריבות. הם השיגו 0:1 על ראסינג בשמינית הגמר, עברו בפנדלים את ריבר פלייט ברבע הגמר בתום תיקו 1:1, גברו 0:1 על סן לורנסו בחצי הגמר, ואז חגגו גם עם 0:1 על הורקאן בגמר.
זה לא היה יפה במיוחד, אך שמחת האוהדים לא ידעה גבול. הם התאכזבו כאשר אורסי וגומס הודיעו על התפטרות מפתיעה 10 ימים בלבד אחרי הזכייה באליפות, ומאז פלאטנסה לא בדיוק זוהרת. קילי גונסאלס, כוכב ולנסיה ונבחרת ארגנטינה, שמונה במקום הצמד, כבר הלך הביתה באוקטובר, ודי ברור כי פלאטנסה תצטרך להמתין 120 שנים נוספות עד האליפות הבאה, אבל את הרגע המכונן שקרה בשנת 2025 אף אחד לא ייקח ממנה.
ויקינג אלופת נורבגיה
כעת נחזור לסקנדינביה, כי גם שם חולל צמד מאמנים עם סמכויות שוות נס משלו. ביארנה לונדה אורסהיים ומורטן יינסן עובדים ביחד בהרמוניה מושלמת כבר חמש שנים, והחברות ביניהם ותיקה אף יותר. שניהם עבדו כעוזרי מאמן בוויקינג סטבאנגר, ואחד מהם היה אמור להיות מקודם בשלהי 2020, אך הם הציעו ביוזמתם את השילוב המיוחד להנהלה – וזה היה בינגו.
בניגוד ליתר הקבוצות המדוברות, ויקינג היא לא נמושה אלא אחת הקבוצות המסורתיות הגדולות בנורבגיה. ובכל זאת, היא לא ראתה אליפות מאז 1991, ובודו גלימט הייתה הפייבוריטית הברורה להגן על הכתר בתחילת העונה. אורסהיים ויינסן הלכו כהרגלם על סגנון הרפתקני, וקבוצתם הייתה שותפה לתוצאות דרמטיות במיוחד, כגון תיקו 4:4 מול טרומסו עם שלושה שערים שהובקעו בזמן פציעות. קרבות הצמרת מול בודו גלימט הסתיימו בתוצאה זהה של 2:4, בכל פעם לזכות האורחת. זה היה כיף, ואחרי מעידה לא צפויה של האימפריה מהצפון נטלה ויקינג את ההובלה.
שחקני ויקינג זוכים באליפות (IMAGO)היא הייתה זקוקה לניצחונות בכל חמשת המחזורים האחרונים, והשיגה אותם בדרך לתואר סנסציוני ביותר. בניגוד לצמד של פלאטנסה, אין לגיבורי ויקינג שום כוונה לעזוב, כי עבורם זה פרויקט ארוך טווח במועדון האהוב. אולי נראה אותם גם בליגת האלופות.
קריסטל פאלאס מחזיקת הגביע האנגלי
כמו פלאטנסה, המועדון הגאה מדרום לונדון ארגן לעצמו תואר ראשון לקראת חגיגות 120 להיווסדו. אוהדי הנשרים התרגלו לאכזבות, ומבחינתם תארים מעולם לא היו הדבר החשוב ביותר בכדורגל, אלא תחושת השייכות והמשפחתיות. זכיה היא אירוע מכונן וחריג עבורם, והדרך בה הושגה – עם המון אמונה חוצפה חיובית – רק הפכה את הרגע הנפלא למתוק יותר.
המאמן האוסטרי אוליבר גלאסנר, שהגיע בתחילת 2024, הינדס את הסנסציה הזו. הוא נהנה מלא מעט מזל בהגרלה, ואת היריבה הראשונה מפרמייר ליג פגשה פאלאס רק ברבע הגמר בדמותה של פולהאם. הקרבות הגדולים באמת הגיעו בוומבלי. אסטון וילה הייתה פייבוריטית ברורה בחצי הגמר, אבל נרמסה 0:3 למרות ששלטה בכדור ב-70 אחוזים מזמן המשחק. בגמר גברה פאלאס על מנצ'סטר סיטי 0:1 בתצוגת תכלית של שני הגיבורים הראשוניים שלה. דין הנדרסון, השוער שגדל במנצ'סטר יונייטד, הדף פנדל של עומאר מרמוש ונעל את השער. אברצ'י אזה, שנותר השחקן היצירתי ביותר של הקבוצה אחרי עזיבתו של מייקל אוליסה לבאיירן מינכן בקיץ 2024, הבקיע את שער הניצחון הנאה.
ההנפה של קריסטל פאלאס (רויטרס)אזה חתם באוגוסט בארסנל, ולא יהיה לקריסטל פאלאס קל לשחזר את ההישג, אבל היא לא מתרגשת מכך. לאוהדיה באמת מספיק תואר אחד בחייהם.
גו אהד איגלס מחזיקת הגביע ההולנדי
מאז נובמבר 1983 לא ניצחה גו אהד איגלס את איינדהובן. המועדון הצנוע והחביב מהעיר דבנטר שבר בצורת בת 41 שנה בעיתוי מושלם מבחינתו, בחצי גמר הגביע. 1:2 דרמטי, ועוד במשחק חוץ, העניק לנשרים כרטיס לגמר לראשונה מאז 1965, אז הם הפסידו לפיינורד בגלל שער שנוי מאוד במחלוקת וביכו את החלטת השיפוט הזה במשך 60 שנה. אז ב-21 באפריל התייצבה גו אהד איגלס באצטדיונה של פיינורד, דה קייפ, בניסיון לתקן את העוול ההיסטורי וללקט את הגביע לראשונה בתולדותיה.
היריבה אלקמאר הייתה עדיפה על הנייר, והיא אף הובילה 0:1 עד שהנשרים קיבלו פנדל שנוי למדי במחלוקת עמוק בזמן פציעות. בסטטיסטיקה נרשם השוויון בדקה ה-99, ובתום הארכה מורטת עצבים דייקו כל שחקני דבנטר בדו קרב הפנדלים. לאושר האוהדים לא היה גבול – הרי איש מהם לא ראה את האליפות האחרונה של גו אהד שהושגה אי שם ב-1933.
גו אהד איגלס זוכה בגביע (IMAGO)הסנסציה התרחשה בעונתו הראשונה של המאמן הצעיר פאול סימוניס, שקודם מעמדת העוזר והוכיח את עצמו כטקטיקן מצוין. הוא אפילו ניצח שוב את איינדהובן בליגה שלושה ימים בלבד אחרי החגיגה בחצי הגמר. כפרס הוא קיבל את ההצעה לאמן את וולפסבורג, ואי אפשר היה לעמוד בפני הפיתוי. התברר שזה צעד שגוי, והזאבים פיטרו את ההולנדי כבר בנובמבר. בינתיים, גו אהד איגלס עושה חיים בליגה האירופית בלעדיו, ואפילו ניצחה את אסטון וילה.
סקוטלנד אלופת זימבבואה
כן, אתם קוראים נכון, וזו לא שגיאת כתיב. שנתיים אחרי שנוסדה ושנה אחרי שעלתה לליגה הבכירה בזימבבואה, זכתה קבוצת סקוטלנד באליפות. אין לה קשר לבריטניה, אלא היא נקראת על שם הבעלים סקוט סקופוואניה. לכן, יש לאיית את שם המועדון Scottland. מדובר בחבר פרלמנט שערורייתי ועשיר שהחליט לקדם את תדמיתו באמצעות כדורגל. לא בטוח שכל ההצלחות של המועדון החדש כשרות, אך שום דבר בנושא לא מוכח. סקוטלנד קיבלה תקציב עצום לקראת העונה החדשה והחתימה במהלכה את נולג' מוסונה הוותיק, מגדולי השחקנים של זימבבואה בכל הזמנים. התואר שלה, אם כך, לא ממש מפתיע, אבל לא בכל יום זוכה עולה חדשה באליפות, ועוד עם שם כה מיוחד. אז הוחלט להכניס כאן פסקה אודותיה כדי שתסיימו את הקריאה עם חיוך על הפנים.