חשיפת התוכנית “שיחת היום”: שלושה ספורטאים ישראלים עלולים לפספס את השתתפותם באירוע הספורט הגדול הבא ולא להיות חלק מהמשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף 2026 - רק בגלל נוהל חדש שמונע מהם לקבל דרכון ישראלי ומשום שאין שר פנים מכהן בממשלה שיוכל לפתור את הבעיה.
אולימפיאדת החורף תצא לדרכה ב-6 בפברואר 2026 במילאנו-קורטינה, אך הוועד האולימפי בישראל לא יוכל לשלוח אליה שלושה נציגים ישראלים משום שהם עדיין קיבלו דרכון ישראלי. השלושה הם אתילה קרטזס, מריה סיניוק וג’רד פיירסטון - ספורטאים שעשו עלייה ומתחרים בענפי ספורט החורף - והם אומנם עומדים בקריטריונים להשתתפות באולימפיאדה הקרובה, אך אינם יכולים לייצג את ישראל משום שאין להם דרכון ישראלי.
איך זה קרה? בגלל הוראה מנהלית חדשה יחסית של משרד הפנים, שדורשת “הוכחת השתקעות” במדינה ומונעת מהם לקבל את הדרכון. למעשה, עולה חדש המגיע לישראל לא זכאי לקבל דרכון מיד עם קבלת אזרחותו אלא נדרש “להוכיח כוונת השתקעות”, כאשר הנוהל אומר כי התנאי לקבלת הדרכון הישראלי הוא שהות פיזית בישראל לתקופה ממושכת של כ-60% מהזמן במהלך חמש שנותיו הראשונות בארץ.
אלא שבישראל, כידוע, אין תנאים מספקים לאימונים בענפי ספורט חורף. ספורטאים בענפים כמו החלקה על הקרח, מזחלות וקרוס-קאנטרי נדרשים להתאמן בחו״ל כדי לעמוד בקריטריונים הבינלאומיים, אבל השהות ההכרחית שלהם מחוץ לישראל למעשה פוגעת ביכולתם לעמוד במבחן ה-60%, וכך הם נענשים על עצם הצורך להתאמן.
מריה סיניוק (IMAGO)אתילה קרטזס, ספורטאי ישראלי שהוא עולה חדש, עמד בקריטריון לאולימפיאדת החורף אך אינו יכול להירשם לתחרות משום שאין בידיו דרכון. המקרה חוזר על עצמו גם עם מריה סיניוק, מחליקה על הקרח שעשתה עלייה מרוסיה, והיא עומדת בקריטריונים מזה זמן רב ויכולה לייצג את ישראל בכבוד, אך למרות שקיבלה אזרחות ישראלית כרגע אין לה דרכון והיא עלולה להחמיץ את האולימפיאדה. סיפור דומה נוגע גם לג’רד פיירסטון, עולה חדש מקנדה, ספורטאי מצטיין בענף הסקלטון שממתין לדרכון שאינו מגיע.
האבסורד הוא שגם פנייה לוועדת החריגים של משרד הפנים כדי לקבל דרכון עבורם אינה אפשרית כיום, בשל היעדר שר פנים מכהן בממשלה. וכך, במשך חודשים, מנסה הספורט הישראלי לאפשר להם לייצג את המדינה באולימפיאדת החורף, אך ללא הצלחה.
העמותה לשילוב כלכלי, המיוצגת על ידי עורכת הדין אנה משה (ממשרד פרל כהן) יחד עם עורך הדין איתן צפריר (ממשרד ליפא ושות’), הגישו עתירה מנהלית נגד ההוראה, בדרישה לבטלה או לכל הפחות להתאימה למציאות העכשווית. לטענת העמותה, הפגיעה אינה רק בעולים החדשים עצמם, אלא במדינת ישראל כולה. העתירה הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים.
על פי העתירה, “כדי לקבל דרכון נדרש מהעולה החדש לשהות בישראל לפחות 36 חודשים מתוך כל 60 חודשים, כלומר למשך 5 שנים, לאחר קבלת האזרחות. כיום, עולים חדשים המקבלים אזרחות ישראלית מכוח שבות, מיד עם עלייתם, נאלצים להסתפק בתעודת מעבר - מסמך נסיעה זמני בכריכה אדומה - במקום דרכון ישראלי רגיל, בעל כריכה כחולה, וזאת לפחות לתקופה של 12 חודשים למן קבלת האזרחות הישראלית. ככל שהם לא מצליחים להוכיח השתקעות לאחר השנה הראשונה לעלייתם, הרי שגם לאחר מכן הם זכאים לתעודת מעבר בלבד”.
אולימפיאדת החורף (IMAGO)בעתירה נטען כי “כללים אלו מבטאים מדיניות מפלה הפוגעת בעקרון השוויון, בתחושת השייכות והקבלה של העולים, סותרת את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הקולטת עלייה, בהתאם להכרזת העצמאות ולחוק השבות. ההוראה מעבירה ליהודי התפוצות מסר של חשדנות כלפיהם מצד המדינה, ואף יוצרת מכשול ממשי ובלתי מוצדק לעולים, במיוחד לאלו אשר נסיבות חייהם או עיסוקיהם המקצועיים מחייבים נסיעות רבות לחו"ל. פגיעה זו בזכויותיהם אינה תואמת את ערכי המדינה ואת חובת השוויון, ופוגעת פגיעה ממשית בפרנסתם ובחופש התנועה של העולים. מבחן השהייה בישראל של 60% מהזמן הוא פשטני ושרירותי ויוצר הבחנות מלאכותיות - מי ששהה 60% מהזמן יוכר כ’משתקע’ ויזכה לדרכון, אך מי ששהה 55% או 49% - גם אם שילם מסים, שירת במילואים וגידל את ילדיו בישראל - ייחשב כאחד ש’לא השתקע’”.
במקרה של הספורטאים, מדובר בפגיעה כפולה. הם משקיעים שנים של עבודה, אימונים ומשאבים כדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר - ונתקלים במחסום בירוקרטי שרירותי. אך לא פחות מכך, מדובר בנזק ישיר למדינת ישראל, שנמנע ממנה ייצוג הולם באירועי ספורט בין-לאומיים יוקרתיים, ובראשם אולימפיאדת החורף, כאשר עצם ההכשרה המקצועית לתחרויות הללו מחייבת שהייה ממושכת מחוץ לישראל.
ההוראה המנהלית, שמתבססת על ספירת ימי שהייה בארץ, מענישה את הספורטאים על כך שהם עושים בדיוק את מה שנדרש מהם כדי להצטיין ולהביא הישגים למדינה. בספורט החורף נוצרה סתירה פנימית - ספורטאים איכותיים עולים לארץ עם משפחותיהם ורוצים לייצג את מדינת ישראל בתחרויות בינלאומיות גדולות, אבל ככל שהספורטאי מקצועי ומחויב יותר לענף שלו, כך קטנים סיכוייו לקבל דרכון.