נורבגיה נמצאת במרחק נגיעה מהעפלה למונדיאל 2026. חמישה ניצחונות בחמישה משחקים מציבים את נבחרתו של סטאלה סולבאקן במקום הראשון בבית עם מאזן מושלם, הודות ליכולת הכיבוש הפנטסטית של ארלינג הולאנד ממנצ’סטר סיטי. ביום שבת תוכל נורבגיה לעשות צעד נוסף אל עבר גביע העולם שייערך בארצות הברית, קנדה ומקסיקו, כשתארח באצטדיון אולבול שבאוסלו את נבחרת ישראל. אם תשמור על מאזן מושלם, תבטיח לפחות מקום בפלייאוף, בדרך להופעה ראשונה במונדיאל מאז 1998 בצרפת.
אך המשחק שאמור היה להיות חגיגת כדורגל הפך למוקד סערה פוליטית, לאחר שנורבגיה החליטה לנצל אותו כדי להביע עמדה על המלחמה בין ישראל לעזה: “המשחק באוסלו הפך להכי שנוי במחלוקת בעולם”, נכתב בכתבה נרחבת ב’אתלטיק’. כל ההכנסות מהמשחק יועברו לסיוע הומניטרי בעזה, ובאוגוסט הצהירה נשיאת התאחדות הכדורגל הנורבגית, ליזי קלאבנס, כי ארצה "לא יכולה להישאר אדישה לנוכח הסבל ההומניטרי".
קלאבנס, שהיא גם חברת הנהלה באופ"א, הרחיבה את עמדתה בחודש ספטמבר כשאמרה בפודקאסט נורבגי כי לדעתה ישראל הייתה צריכה להיות מורחקת ממוקדמות המונדיאל, בדומה לרוסיה שהורחקה לאחר פלישתה לאוקראינה ב־2022. "באופן אישי, אני מאמינה שאם רוסיה בחוץ, גם ישראל צריכה להיות בחוץ", אמרה. אמירה זו הפכה את נורבגיה למדינה האירופית היחידה שמביעה עמדה כה נחרצת נגד השתתפותה של ישראל.
ליזי קלאבנס (ההתאחדות הנורבגית)“המתיחות סביב המשחק גברה במיוחד מאחר שהוא מתקיים בשבוע שבו צוינו שנתיים למתקפת 7 באוקטובר של חמאס, שגבתה את חייהם של כ־1,200 בני אדם, רובם אזרחים, ו־250 נחטפו. אף שהימים האחרונים הביאו הסכמה ראשונית על מתווה שלום בעזה, לא נראה שהמתח סביב המפגש יפחת”, נכתב ב’אתלטיק’. "אין ספק שהמשחק מול ישראל רגיש מאוד, לנוכח הסבל בעזה והקונפליקט העמוק במזרח התיכון," נכתב בהצהרת ההתאחדות הנורבגית בשבוע שעבר.
העמדה של נורבגיה אינה חדשה. עוד לפני כן הביעה קלאבנס התנגדות לקיום מונדיאל 2022 בקטאר, בטענה ש"מארגניו התעלמו מזכויות אדם, שוויון ודמוקרטיה". היא גם הביעה הסתייגות ממועמדותה של ערב הסעודית לאירוח מונדיאל 2034. כעת, סוגיות זכויות האדם שוב במרכז, הפעם מול ישראל. הממשלה הנורבגית, שהייתה בין הראשונות באירופה (יחד עם ספרד ואירלנד) להכיר במדינה פלסטינית במאי 2024, אימצה קו מדיני תקיף נגד ישראל, שהוביל לקרע דיפלומטי מלא בין שתי המדינות.
זוארץ וקלאבנס (ההתאחדות לכדורגל)“המשבר הגיע לשיא באוגוסט האחרון, כאשר ישראל שללה את ההסמכה משמונה דיפלומטים נורבגים שפעלו בתחומי הרשות הפלסטינית. שר החוץ הישראלי, ישראל כץ, כתב אז כי ‘נורבגיה בחרה לתגמל את רוצחי ואנסי חמאס על ידי הכרה במדינה פלסטינית’. מאז, מתקיימות באוסלו הפגנות תכופות בעד פלסטין, וביוני אף נזרק רימון לעבר בית שגריר נורבגיה בתל אביב, אירוע שזכה לגינוי חריף מצד ישראל”, נכתב ב’אתלטיק’.
ראש ממשלת נורבגיה, יונאס גאר סטורה, שהתחדש לאחרונה בתפקידו, הוא מבקר בולט של מדיניות ישראל בעזה. "המצב בעזה הוא קטסטרופלי", אמר בפסגת האו"ם. "נורבגיה תמשיך לתמוך בממשל הפלסטיני באמצעות כספים שאנו מגייסים". בהתאם לכך, קרן ההון הלאומית הנורבגית, בשווי שני טריליון ליש”ט, הודיעה בשבוע שעבר כי מכרה את מניותיה ב־11 חברות ישראליות בשל "המשבר ההומניטרי החמור בעזה".
גם בספורט, הוויכוח סביב ישראל תפס תאוצה. בסוף ספטמבר חתמו 50 ספורטאים מקצוענים, בהם חכים זייש וצ’יק דוקורה, על מכתב הקורא לאופ"א להשעות את ישראל מהתחרויות, בעקבות דו"ח של ועדת חקירה של האו"ם שקבע כי ישראל ביצעה "רצח עם" בעזה, טענה שגויה מהיסוד כמובן. “על אף דיווחים על הצבעה אפשרית באירופה להוצאת ישראל ממוקדמות המונדיאל, הדבר לא התרחש, בעיקר בשל התנגדות חריפה מצד ממשל דונלד טראמפ, שהבהיר כי ‘יפעל בנחישות למנוע כל ניסיון להרחיק את נבחרת ישראל מהמונדיאל’”, נכתב ב’אתלטיק’.
טראמפ ואינפנטינו (IMAGO)בינתיים החליטה נורבגיה לפעול בעצמה: כל הכנסות המשחק מול ישראל יועברו לארגון "רופאים ללא גבולות", הפועל בעזה. ההתאחדות הישראלית הגיבה בעוקצנות להחלטה, כשהזכירה את ציד הלווייתנים השנוי במחלוקת של נורבגיה: "איננו נוהגים לייעץ להתאחדויות אחרות כיצד להשתמש בהכנסות ממשחקים נגד הנבחרת שלנו, אך נסטה ממנהגנו הפעם, אנא ודאו שהכסף לא יועבר לארגוני טרור או לציד לווייתנים".
המתיחות רק גברה. ההתאחדות הנורבגית הודיעה כי ננקטו צעדי אבטחה חסרי תקדים, כולל הפחתת קיבולת אצטדיון אולבול ב־2,500 מקומות (לכ־25,000). כל הדגלים והכרזות ייבדקו מראש, אך הובהר כי "דגלים פלסטיניים קטנים לא ייאסרו, כל עוד נשמרת אווירה מכבדת". המסר הרשמי: "זה משחק כדורגל, לא הפגנה פוליטית".