"בלומפילד חלק בלתי נפרד ממי שמני ז"ל היה"

מני גודארד ז"ל נולד בתל אביב בקיץ 1950 לאם ניצולת שואה והיה לבן הרביעי מתוך חמישה אחים ואחיות. עם מותה של אחת מאחיותיו, עזבה אחותו הגדולה של מני את תל אביב ועברה להתגורר בקיבוץ בארי, כשכמה שנים לאחר מכן הצטרף אליה יחד עם אחיהם הקטן.

עם השנים, הכיר את אשתו איילת והשניים הביאו לעולם שלושה ילדים. מני, שירש את האהבה לספורט מאביו השריש אותה גם בדור הצעיר במועצה וכל מי שהכיר אותו ידע שהוא אדום בנשמה. למרות המרחק בין קיבוץ בארי בעוטף לאצטדיון בלומפילד ביפו, היה נוסע לכל משחק ויושב בשער חמש יחד עם קבוצה גדולה של אוהדים מהמועצה וטס למסעות ברחבי אירופה יחד עם קבוצתו האהובה.

בבוקר השבעה באוקטובר, חדרו מחבלים רבים לקיבוץ בארי שנשאר ללא הגנה למעט חברי כיתת הכוננות הגיבורים שניסו להדוף את גלי המרצחים במשך שעות עד שנכנעו. במהלך הפלישה, פרצו המחבלים לביתם של מני ואשתו איילת, רצחו את שניהם וחטפו את גופתו של מני לעזה.

לציון שנתיים לשבעה באוקטובר, אנו מציגים את פרויקט "הכיסא הריק" בו חזרנו עם משפחות החטופים ליציע, המקום בו היקרים שלהם הרגישו הכי בבית שיש ולא התמלא מאותו היום בו נחטפו. הפעם, הפגשנו באצטדיון בלומפילד את בתו של מני גודארד ז"ל, בר גודארד עם שחקני הפועל תל אביב, עומרי אלטמן וזיו מורגן.

בר גודארד עם זיו מורגן ועומרי אלטמן (רדאד ג'בארה)

כמו בתים רבים בקיבוצים בעוטף, גם ביתם של מני ואיילת ז"ל נשרף כליל, אך דבר אחד שרד "אחרי השבעה באוקטובר שהלכנו לבית של ההורים שלי בפעם הראשונה הבית שרוף לחלוטין ולא נשאר שום דבר, אבל הדבר היחיד שנשאר זה בכניסה לבית שיצקו את הבטון של המדרכה הוא שם סמל מנירוסטה של הפועל הטביע אותו במדרכה, הוצאנו את זה והעברנו את זה לבית החדש שלנו", שיתפה בר.

שחקני ליגת העל וקבוצות הספורט בכלל, לקחו על עצמם לנסות ולעודד את המשפחות באותן התקופה ולפעמים, זה גם השפיע עליהם אישית: "שמעתי על הרבה מקרים, הייתי בהרבה הלוויות בחודש אוקטובר, הייתה לי אישית תקופה מאוד קשה. אני חושב שרק אז באמת הבנתי מה זה הפועל בשביל אנשים שלא גרים בתל אביב והיה באמת מרגש לראות כמה הפועל חשובה להם". סיפר עומרי אלטמן.

אך מנגד אמר זיו מורגן כי גם אותם הסיפורים והטקסים נתנו כוחות לעלות למגרש ולשחק למענם: "אני זוכר ששנה שעברה כל משחק היה טקס ותמונות במסכים והייתה כמות בלתי נתפסת של אוהדים והבנו כמה אוהדים יש לנו מכל מקום בארץ, וכל טקס היה מרגש בפני עצמו וגרם לנו לעלות למגרש בהרגשה שאנחנו משחקים למען משהו הרבה יותר גדול".