הגארדים של נבחרת ישראל בכדורסל מנתרים בארבעה ס"מ גבוה יותר מהגארדים הספרדים והטורקים, כך עולה מסדרת מדדים ומבדקי יכולת גופנית שעברו שחקני הנבחרת אצל מדעני הספורט במכון סילבן אדמס למדעי הספורט באוניברסיטת תל אביב. זו הפעם הראשונה שנבחרת ישראל בכדורסל עוברת את מבדקים מסוג זה.
במסגרת ההכנות ליורובאסקט, שחקני הנבחרת קיימו לאחרונה מבדקים פיזיוליים. השחקנים נבדקו בשלושה מבדקים שונים – ניתור לגובה על פלטת כוח, מבדק כוח וניתור לרוחק. במכון סילבן אדמס למדעי הספורט מסבירים כי המטרה של המדדים היא לבנות לכל שחקן פרופיל אישי, המבוסס על נתונים אובייקטיבים ובהשוואה למדינות מובילות בעולם, וכך ניתן לקבל תמונה מלאה לקראת היורובאסקט היכן צריך להשתפר מבחינה גופנית, אילו היבטים פיזיולוגיים יש לחזק. כמו כן, מבדקים אלה גם מסייעים במניעת פציעות.
מהמבדקים עלה כי הגארדים הישראלים ניתרו בממוצע לגובה של 42 ס"מ, כאשר הממוצע בקרב שחקני הכדורסל בספרד הוא 38 ס"מ, ואילו בטורקיה 39 ס"מ. הפורוורדים הישראלים ניתרו בממוצע לגובה של 37 ס"מ, לעומת זאת, בספרד ניתרו לגובה 35.5 ס"מ, בלגיה 42.5 ס"מ, בוסניה 44.5 ס"מ וטורקיה 40 ס"מ. הסנטרים הישראלים ניתרו בממוצע לגובה של 31.3 ס"מ, שזה גבוה מהממוצע הטורקי (30.5) ומעט נמוך מהממוצע הספרדי.
דני אבדיה עולה לסל (איגוד הכדורסל)בניתור לרוחק על רגל אחת, הגארדים הישראלים עומדים על ממוצע של 2.27 מטר ברגל שמאל ואילו 2.29 מטר ברגל ימין. הפורוורדים הישראלים לעומת זאת, עומדים על ממוצע רגל שמאל של 2.27 מטר, ואילו ממוצע רגל ימין 2.24 מטר. הסנטרים הישראלים קופצים בממוצע ל-2.18 ברגל שמאל ו-2.23 ברגל ימין.
מבדק זה ניתן להשוות למבדקים דומים שנעשים בקולג'ים האמריקאיים, כאשר הממוצע שנמצא בקרב שחקני קולג'ים הוא בין 1.92 ל-2.08 מטרים. צריך לזכור שיש הבדל בגיל בין שחקני קולג' לבין שחקנים בוגרים ולכן סביר שגם יהיו הבדלים בניתור. מנתוני מבדקי הכוח עולה כי שחקני הנבחרת זהים לממוצע בעולם.
ירון גנקין, ראש תחום פיתוח יכולות גופניות במכון סילבן אדמס למדעי הספורט באוניברסיטת תל אביב מסביר: "מתוך סדרת הבדיקות עולה שבסך הכל הממוצעים של הנבחרת הישראלית מבחינה פיזיולוגית די דומים למקובל באירופה. מבדקי היכולת הגופנית מעניקים לצוות האימון נתונים אובייקטיביים על מצבם הגופני של השחקנים, היכולת האתלטיות, הכוח והכוח המתפרץ. בין היתר אנחנו בודקים את יכולות הבלימה של השחקנים, ההבדלים בין רגל ימין ושמאל בשלבי הניתור והנחיתה, מהירות זינוק הניתור שלהם ועוד פרמטרים אחרים שבעבודה נכונה בהחלט ניתן לשפר כדי להגיע מוכנים יותר לתחרות”.
שחקני נבחרת ישראל והצוות המקצועי (חגי מיכאלי)“מעבר לכך, המדדים הללו מסייעים גם בהיבטים מניעתיים של זיהוי גורמי סיכון לפציעות, למשל אם יש נטייה לנחות על צד אחד יותר מאשר על הצד השני. אומנם מדובר בבדיקות שמאוד מקובלות בעולם, אך לצערנו בישראל זה עדיין פחות שכיח. אנו ממליצים לכל קבוצות הספורט לבצע את המדדים כדי לקבל תמונה מהימנה יותר לגבי היכולות הפיזיולוגיות של השחקנים", סיכם גנקין.