אחרי קריירה ארוכה, מגוונת ומלאת תחנות, מיקי סירושטיין הודיע אתמול (שלישי) באופן רשמי על פרישתו ממשחק פעיל. בפוסט מרגש שפרסם ברשתות החברתיות, הסביר הקשר האחורי והבלם בן ה-36 את הסיבות שעמדו מאחורי ההחלטה, ובראשן ריבוי הפציעות בשנים האחרונות.
סירושטיין, יליד אוקראינה, עלה לישראל בגיל שנה וגדל ברעננה, שם התחיל את דרכו במחלקת הילדים של הפועל המקומית. הוא ערך את הופעת הבכורה בבוגרים ב-2009, אך רק לאחר ירידת הקבוצה לליגה הלאומית הפך לשחקן משמעותי. משם המשיך למ.ס. אשדוד, בני יהודה, בית"ר ירושלים, הפועל חיפה, סקציה נס ציונה ואפילו הספיק לחוות את ליגת העל התאילנדית במדי סופאן בורי, מהלך נדיר יחסית לשחקן ישראלי.
בפוסט שפרסם, שיתף סירושטיין את התחושות שמלוות אותו בתקופה זו: "לא היה לי פשוט לכתוב את המילים האלה.. האמת? לקח לי זמן. יש פרידות שאתה לא באמת מוכן אליהן, גם כשאתה יודע שהן קרובות. הכדורגל היה חלק ממני מאז שאני זוכר את עצמי, דרך חיים, אהבה, מקום מפלט וזהות. לכן גם כשידעתי בלב שזה מתקרב… היד פשוט לא רצתה לכתוב את זה”.
“אבל היום, אני מבין – הגיע הזמן להיפרד. הילד מקריית שרת הקטנה ברעננה סוגר פרק. הכדורגל לקח אותי רחוק, נתן לי מסגרת, מטרה ותחושת ערך. הוא הציל אותי, בנה אותי והפך אותי לאדם שאני. אבל אחרי שנים של עשייה, אהבה, מאבקים וניצחונות, הפציעות הכריעו. זה הרגע לשחרר".
בהמשך, הקדיש סירושטיין מילים חמות לאנשים שליוו אותו בדרכו: "חשוב לי לעצור רגע ולהגיד תודה לאנשים שליוו אותי במסע הזה, אייל לחמן, שראה בי משהו שאחרים לא ראו ונתן לי את הדחיפה הראשונה. לאוהדים שהיו שם לאורך כל הדרך, בטוב, ברע ובכל דקה על הדשא. לאנשים הטובים שפגשתי, שחקנים, מאמנים, חברים שהפכו למשפחה. לגלעד קצב ולעידן כסיף, על הדרך, האמון והחברות האמיתית. לאמא שלי היקרה, שעבדה בשלוש עבודות רק כדי שלבן שלה תהיה נעל לאימון, לא אשכח את זה לעולם. ולמשפחה שתמיד הייתה שם בשבילי, ברגעים של שמחה ובימים שפחות, ובמיוחד לנוי שלי, על כל האהבה והתמיכה לאורך כל הדרך. לא משנה מה עבר עליי במגרש, בבית תמיד חיכתה לי אלופה אמיתית. הכדורגל תמיד יהיה לי בלב. ניפגש בהמשך, מודה על הכל".