המוסד למעמד השחקן של ההתאחדות לכדורגל קבע כי אין לו סמכות לדון בבקשתו של השחקן יאן שיקוט להשתחרר מבית"ר טוברוק ללא פיצוי או בפיצוי מינורי. ההחלטה התקבלה על ידי שלושת השופטים - היו"ר איתמר צ'יזיק, עו"ד דן דרזנר ועו"ד גיל סולומון – אשר קבעו כי על פי תקנון ההתאחדות ופסיקת בית הדין העליון, לרבות הלכת רוי הראל, המוסד אינו מוסמך לקבוע דמי השבחה בשלב זה.
בהחלטתם הדגישו כי לא ניתן לדון במקרה שבו מדובר, לכאורה, במעבר של שחקן מקבוצה לא מקצוענית לקבוצה מקצוענית, כאשר השחקן מעל גיל 17, אלא אם מתקיים הליך מסודר הכולל הסכמות או הכרעה בערכאה מוסמכת.
יאן שיקוט, יליד 2007, שמבוקש במספר קבוצות, פנה למוסד בבקשה להשתחרר מטוברוק - קבוצתו בארבע השנים האחרונות - ללא פיצוי או בפיצוי סמלי. טוברוק, מצידה, טענה כי הבקשה פסולה ונוגדת את התקנון, וכי המוסד כלל אינו מוסמך לדון בה, בין היתר משום שמדובר בשחקן שעבר את גיל 17. השחקן טען מנגד כי לא הושקעו בו משאבים מצד הקבוצה, כי לא קיבל סיוע רפואי כשנפצע, וכי אין לו רקע של כישרון חריג, הישגים אישיים או זימון לנבחרות ישראל. לטענתו, את עיקר התפתחותו ככדורגלן השלים עוד קודם לכן, בהפועל באר שבע, לשם הגיע ממכבי בני אילת בעונת 2019/20.
עוד טען שיקוט כי בעונה האחרונה קבוצת הנוער של טוברוק, בה שיחק, ירדה לליגה השנייה, וכי לאורך השנים בהן היה במועדון, שיחק חלק ניכר מהזמן בליגות נמוכות, עובדה שמחלישה את טענת ההשקעה בו. לפיכך, לטענתו, אין בסיס לדרישת פיצוי כלשהי מצד טוברוק, ובמקרה הצורך – יש להגביל את הפיצוי לסכום שאינו עולה על 5,000 שקלים.
מנגד, בית"ר טוברוק, שיוצגה על ידי עו"ד איל יפה, הציגה את שיקוט כשחקן מוביל בקבוצת הנוער, מבוקש על ידי מספר מועדונים מקצועניים, ונמנה עם סגל נבחרת ישראל. טוברוק טענה כי לפי תקנון הרישום של ההתאחדות, שחקן בגילו אינו רשאי לעבור לקבוצה אחרת ללא הסכמת הקבוצה המעבירה או ללא הכרעה מוסמכת לעניין דמי ההשבחה. עוד הודגש כי אין מחלוקת על כך שהשחקן שיחק ארבע עונות במחלקת הנוער של טוברוק, וכי הקבוצה לקחה חלק משמעותי בקידומו.
עו"ד איל יפה (שחר גרוס)בדיון עצמו התבררו כמה נקודות עקרוניות: הפוסקים בחנו האם קיים הסכם כתוב בין הצדדים (ונמנעו מלקבוע על סמך שאלה זו בלבד), האם מדובר במעבר לקבוצה מקצוענית (שאלה שלדבריהם אינה בסמכותם), והאם המהלך נעשה במסגרת הסגר – ובכך כפוף להוראות ההישארות בקבוצה המעבירה עד גיל 21, בהיעדר הבנות. אף שנראה כי הפנייה נובעת מרצון השחקן לקדם את הקריירה שלו במועדון אחר, המוסד הבהיר כי המסלול הנכון לכך עובר בערוצים משפטיים או מוסכמים אחרים. ההחלטה מדגישה את חשיבות הסדרת תנאי השחרור של שחקני נוער, במיוחד בתקופה הרגישה שבין שלבי ההתפתחות הראשונים לפריצה האפשרית לבוגרים.