אל רבע גמר ווימבלדון עלה לצד נובאק ג’וקוביץ’ למשטח הירוק בחור מאוד מוכשר בשם פלביו קובולי. האיטלקי המשיך את מגמת העלייה, יותר נכון התפוצצות של ארצו בראשות יאניק סינר. קובולי בן 23, בשנת הפריצה של הקריירה, רענן, אתלט, זריז, רגליים חזקות, זז מצוין על הדשא, אבל גם הוא פשוט לא היה יכול להכניע את הטניסאי בן ה-38 מהעבר השני של המגרש.
וזה לא היה יום גדול של הסרבי, ממש לא. הוא נראה עצבני, מתוסכל, העיף את המחבט לא פעם וגם עשה לפרקים טעויות לא אופייניות, שכנראה הפכו ליותר אופייניות בשלב כזה של הקריירה. ועדיין עם כל זה, והתלונות על השמש המסנוורת ששקעה לה לאיטה בלונדון, נובאק ידע להזיז הצידה גם את היריב המאוד מאוד עיקש הזה ולעלות לחצי גמר ווימבלדון בפעם ה-14 בקריירה.
נובאק ג'וקוביץ' (רויטרס)אגב עם הפעם הזו הוא עבר את רוג’ר פדרר האגדי, ורחוק ‘רק’ שני ניצחונות מלהשתוות לשווייצרי בראשות טבלת הזוכים של הטורניר הנוצץ. אל ה’רק’ הזה נגיע בהמשך, כי הטופ 2 שכנראה מחכים לו בשלבים הבאים, אם וכאשר, יהיו משוכות קשות הרבה יותר מאלה שפגש בזכיות הקודמות שלו. רעבות הרבה יותר ומוכשרות הרבה יותר, תוסיפו לזה שנובאק כבר בן 38 ותקבלו משימה אולי בלתי אפשרית.
אבל אצל הטניסאי הגדול בכל הזמנים אין דבר כזה בלתי אפשרי, בשום גיל ובטח שלא על הדשא של לונדון, שם כבר רקד, השתטח והתעופף לא פעם ולא פעמיים כולל בטורניר הזה. גם בשמינית הגמר הסרבי התגבר על משוכה לא פשוטה בכלל, עיקשת ומהירה מאוד. אלכס דה מינור, “השד” של הסבב בגלל המהירות היוצאת דופן שלו כבר הדהים את העולם עם 1:6 משוגע בסט הראשון, אבל נובאק כמו נובאק ידע לצאת גם מהבור הזה.
נובאק ג'וקוביץ' מתמודד עם החום הכבד (רויטרס)להוציא את הצד המנטלי האדיר והניסיון שיש לו בפער מעל כולם במעמדים האלה, הנשק הכי חזק של נובאק על הדשא היה ונשאר ההגשות, שרק הלכו קדימה עם השנים. וזה פחות ה-190 קמ”ש לסרב ראשון ממוצע או ה-165 קמ”ש לשני, אלא יותר הזוויות וקריאת היריב. לאן כדאי לשלוח אותו, מאיפה עדיף שהוא יחזיר ומתי צריך להוריד טיפה מהירות, אבל בעיקר לדעת לנשום ולהתפקס בין לבין.
ובווימבלדון הזה נובאק הביא לנו צד חדש, חגיגת ה”פאמפ איט” בסיום משחקים יחד עם בתו טרה שביציע. בתחילת היו לא מעט ספקולציות על כך שזה סימן ההזדהות שלו עם מחאת הסטודנטים שבסרביה (על הממשל, בטענה לשחיתות) שצברה תואצה גדולה, אולם נולה מיהר להכחיש את הדברים ושיתף שהבת שלו רוצה שיחגגו יחדיו ככה, בדומה לתנועת הכינור הקודמת. אז אולי החגיגה החדשה תביא לו את המייג’ור ה-25 שהוא כל כך מחכה לו? נדע בקרוב.
קרלוס אלקראס (IMAGO)הזהב האולימפי האדיר בפאריס טישטש זאת כנראה (התואר היחיד שהיה חסר לו בארון), אבל הג’וקר לא הניף תואר מייג’ור כבר יותר משנה וחצי, מאז אליפות ארצות הברית 2023, אז נקם בדניל מדבדב על אותו גמר מפתיע ומדהים שנתיים קודם לכן. בתווך הוא הגיע לעוד גמר אחד, זה היה כזכור בווימבלדון בשנה שעברה מול קרלוס אלקראס, שחגג עם 0:3 מוחץ במערכות.
נובאק עם השנים הפך להרבה יותר מפרגן ונחמד ליריביו ואפילו לקהל, הוא יודע למחוא כף אחרי נקודות יפות של היריב (ולא משנה התוצאה, לא מובן מאליו), הוא שיבח את פדרר שנכח ביציע במשחקו בשמינית הגמר ואמר “הלוואי והיה לי את הסרב אנד וולי שהבחור ההוא שם”, ואמר שהמנחוס שלו נשבר כי בכל פעם שרוג’ר היה ביציע הוא הפסיד, הפעם לא.
רוג'ר פדרר (רויטרס)וטרם פתיחת הטורניר כשערך אימון עם אלקראס החביב, הספרדי הצעיר שיבח את נובאק שהשיב בחיוך: “בשנתיים האחרונות לפי התוצאות שלנו הוא פחות מחבב אותי כאן”. ועדיין עם כל החיוכים, הפירגונים והעובדה שכבר השיג הכל כולל הכל בקריירה, ג’וקוביץ’ נראה די עצבני בטורניר הזה, ולא ממש מרוצה מהיכולת שלו.
הסיבה? גם כנראה הוא מרגיש ויודע שאם יש לו צ’אנס אחד גדול להניף עוד תואר גראנד סלאם, ולהגיע סוף סוף למייג’ור מספר 25, זה רק כאן השנה בווימבלדון, כשסינר מעולם לא חגג על הדשא (עדיין) ואלקראס לא בשיא ומגיע אחרי שתי זכיות רצופות. הגיל מן הסתם רק יעלה, כך גם השחיקה ועל הדשא, עם הנקודות יותר קצרות, וההגשות הסופר יעילות שלו נובאק יודע שזה כאן ועכשיו או כנראה, לעולם לא.
אז גם בגיל 38 ג’וקוביץ’, תופעה יוצאת דופן איך שלא יסיים את הטורניר והקריירה כולה, ברמה מעל כל הסבב העולמי, כמעט. סינר ואלקראס, מי שעלו לבמה אחרי הביג 3 ונראה שהפכו לביג 2 לעוד שנים רבות, הם משוכות קשות וגבוהות ביותר, אפילו עבור הטניסאי הגדול בכל הזמנים. כנראה הכי קשות שהיו לו בשנים האחרונות.
רפאל נדאל (רויטרס)רק לשם השוואה, בזכייה האחרונה בווימבלדון הוא חלף על פני סינר הבוסר לפני שהתפתח למפלצת שמזכירה את נולה, את קמרון נורי ואת ניק קיריוס בגמר. שנה קודם, את מרטון פוצ’ביץ’ ההונגרי, דניס שפובלוב ומתאו ברטיני בגמר. עם כל הכבוד לכל אלה, זה לא מתקרב בכלל לרמות הטניס של סינר ואלקראס, וכנראה שללא שניהם, גם בגיל 38 ג’וקוביץ’ היה מטייל לעוד גראנד סלאם. אבל להוציא את נובאק רגע, שניהם המתנה הכי גדולה שהטניס היה יכול לבקש, השאירו המון עניין ואיכות אחרי עידן הביג 3.
בשורה התחתונה נובאק צריך ‘רק’ עוד שני ניצחונות, הראשון מול יאניק סינר היום בסביבות השעה 20:30 בערב שעון ישראל, והשני, אם יצליח להפתיע את האיטלקי (מצחיק לומר זאת, אבל זו האמת), ביום ראשון ב-18:00 בערב כנראה מול אלקראס שיפגוש בחצי הגמר שלו את טיילור פריץ. ושוב, גם אם יודח בחצי, זה לא יאפיל אפילו בקצת על הקריירה האדירה של התופעה הסרבית הזו, להפך. כי בגיל הזה, בטורניר שוחק ומעייף של הטוב מחמש מערכות, הוא הצליח להיות טוב יותר מכולם, כמעט כולם (לפחות כרגע).