"לא משנה מה, משנה איך", המשפט הזה, כמו סיסמה, הפך מזמן לחלק בלתי נפרד מהנרטיב שקהילת ברצלונה מאמצת כסמל זהות לא פחות חשוב מתארים. תרבות הכדורגל של ברצלונה הציבה את הדרך והשיטה מעל לתוצאה, עד כדי כך שלעתים היא אף גברה על חשיבות הניצחון. מנגד, בסביבת ריאל מדריד ראו בכך לא פעם מסך עשן, תירוץ שמאחוריו מסתתרים כשדברים לא הלכו כשורה עבור ברצלונה. "הדבר היחיד שחשוב אצלנו הוא לנצח", זו התשובה השכיחה בריאל מדריד. גם כשהניצחונות הפסיקו להגיע.
עונת 2024/25 הסתיימה בכך שברצלונה לקחה ישירות את כל שלושת התארים הספרדיים, הליגה, גביע המלך והסופר קאפ, מידי ריאל מדריד, תוך שהיא משפילה אותה במספר משחקים. התגובה של הלבנים הייתה מיידית: להחליף את המאמן המצליח שחדל מלנצח, קרלו אנצ'לוטי, במאמן שמבקש להחזיר את הניצחונות, צ’אבי אלונסו.
כדי לאפשר לו זמן לעשות זאת, הקהל, לפחות הלא רשמי, החל לאמץ עקרונות שבעבר היו בגדר לעג. למקרה הצורך, החלו לדבר על "קבוצה בתהליך", בדיוק בזמן שריאל התקדמה בטורניר גביע העולם למועדונים. ישנם עוד סממנים שמזכירים את הדרך הברצלונאית, הרצון להסביר כל מצב על המגרש דרך פריזמה שיטתית.
צ'אבי אלונסו (IMAGO)לאחר ה-1:1 מול אל הילאל מערב הסעודית במשחקו הראשון כמאמן ריאל, דיבר צ’אבי אלונסו על "החום" כגורם שפגע ביכולת הקבוצה. אין צורך להזכיר מה היה נאמר אילו צ’אבי (מאמן בארסה לשעבר) היה טוען טענות דומות על מזג האוויר או לוגיסטיקה במשחקי ברצלונה. באותו ערב, לאחר התיקו, דיבר אלונסו גם על "הצורך ביותר החזקת כדור", "לצמוח דרך הכדור", "רצון לשחק מהר מדי", "להיות שקולים יותר", ו"להתאים את הלחץ". לא פחות ולא יותר.
בשני המשחקים הבאים בגביע העולם למועדונים, ריאל גברה על פאצ’וקה 1:3 למרות ששיחקה כמעט כל המשחק בעשרה שחקנים לאחר הרחקת ראול אסנסיו. לדברי אלונסו, היה כאן "הישג של התמודדות עם החום, לא צריך להיות מדען כדי לדעת שריצה ומשחק נוחים יותר בטמפרטורות קרירות יותר". לאחר ניצחון על זלצבורג שהעניק לריאל מקום בשמינית הגמר, הביע המאמן גאווה טקטית על כך ש"הצלחנו לחטוף כדורים בחצי של היריבה כבר במחצית הראשונה" ושיבח את שחקניו על כך ש"כולם רצים לאחור כדי להסתדר מאחורי הכדור, זה דבר חשוב מאוד".
שחקני ריאל מדריד וצ'אבי אלונסו (IMAGO)המציאות היא שצ’אבי אלונסו הוצג במדריד ב-26 במאי, ערך בכורה ב-18 ביוני, וכבר ב-29 ביוני הטון בו התקשורת מדברת עליו נשמע כמו טקסט שיכול היה להיכתב על ידי אוהד ברצלונה טיפוסי.
האוסן על תקן קוברסי, מסטנטואונו על תקן לאמין ימאל
כדורגל בריאל מדריד, כפי שהוא נראה בקיץ 2025, מהלל את הרצון של הלבנים "לשלוט" במשחקים דרך החזקה בכדור, הצבת השחקנים גבוה, מחויבות של כל השחקנים לרוץ לאחור כשהכדור אובד, וטיפוח שחקני האקדמיה. עד כדי כך, שהחלוץ גונסאלו גארסיה נחשב לגילוי הגדול של הקיץ ומושא לגאווה בתחילת גביע העולם למועדונים.
הרצון להמציא גיבורים מקומיים במהירות זוכה לביטוי גם דרך בלם ספרדי-הולנדי אלגנטי בשם דין האוסן, שנרכש מבורנמות' ב-60 מיליון אירו וזכה לכינוי "הקיסר", מקביל למעמדו של פאו קוברסי בברצלונה. באופן דומה, החתמתו של פרנקו מסטנטואונו, כישרון ארגנטינאי בן 17 מריבר פלייט, תמורת סכום זהה של כ-60 מיליון אירו (קצת יותר בגלל מסים), מוצגת כניסיון של ריאל ליצור גרסה משלה ללאמין ימאל. ההופעה הצנועה שלו בטורניר, רגע לפני שהוא נפרד מקבוצתו לשעבר, דוחה את ההתמודדות הזו לעת עתה.
פרנקו מסטנטואונו (IMAGO)רשימת הדמיון בין ה”ברציונליזציה” של הבלאנקוס כיום כה ארוכה, שקשה לסכם אותה בכמה שורות: החל מהעובדה שמונו מאמנים שהצליחו בבונדסליגה, כמו האנזי פליק עם ששת התארים של באיירן ב-2020, וכמו צ’אבי אלונסו עם הדאבל של לברקוזן ב-2024. המשך באימוץ עקרונות המשחק המזוהים עם ברצלונה, שליטה בכדור, לחץ גבוה, ועד קידום שיא של שחקני אקדמיה מהמפעל של ריאל לקבוצה הבכירה. נכון לעכשיו, גונסאלו משמש כגרסת הלבנים לפלישת שחקני לה מאסיה לקבוצה הראשונה של ברצלונה, שמונה כעת 12 שחקנים צעירים, נתון שמדגיש את עומק החיבור בין הקהל לקבוצה.