שבוע דרמטי עומד בפתח עבור הכדורגל הישראלי, עם דיונים מהותיים בנוגע למספר הזרים שיותרו לשחק בליגת העל בעונה הקרובה, מבנה הליגות, קביעת קריטריונים חדשים, חלוקת כספים, והתמודדות עם תשלום עבור שחקנים צעירים העוברים למועדונים זרים.
ביום ראשון תתקיים פגישה בין יו"ר ההתאחדות לכדורגל שינו זוארץ, יו"ר מנהלת הליגות ארז כלפון, וראשי ארגון השחקנים, מנכ"ל הארגון מושיקו מישאלוף וניר אלון, ראש חטיבת הספורט בהסתדרות.
בעוד קבוצות רבות מעוניינות להעלות את מספר הזרים ל-8, ואף הייתה תקופה שבה אלונה ברקת, הבעלים של הפועל באר שבע, תמכה בהגדלה ל-12 זרים, בארגון השחקנים מתנגדים לכך בתוקף.
אלונה ברקת, תמכה בהעלאה גדולה יותר מהמוצעת (חגי מיכאלי)בארגון מציינים כי בעונה החולפת התקיים הסכם זמני שאיפשר 6 זרים על כר הדשא, הסכם שנחתם עם המנהלת ונועד להימשך שלוש עונות, תוך הארכה הדרגתית, כדי להבטיח שקט בין הצדדים. "אנחנו מכבדים הסכמים, וכך אנו מצפים גם מהצד השני", אמרו בארגון, שם מדגישים כי לא יסכימו למהלך של הגדלה ל-8 זרים.
במנהלת ובהתאחדות מתכננים להציע מתווה של הגדלה ל-8 זרים, אך רק בכפוף לקריטריונים נוקשים, כך שלא תוכל כל קבוצה להביא שחקנים זרים כרצונה. זוארץ לא היה צד להסכם שנחתם עם המנהלת לפני שנה, אך לעומתו גורם בכיר בכדורגל הישראלי היה מודע לפרטי ההסכם ומספרים כי הוא אמר בשיחות פנימיות: “הסכמים צריך לכבד”.
שינו זוארץ (שחר גרוס)מנגד, ישנן קבוצות הקוראות למנהלת ולהתאחדות להתעלם מהתנגדות הארגון ולקדם את ההחלטה גם ללא הסכמה. בארגון השחקנים נערכים לאפשרות של מהלך חד צדדי ומתכוונים להגיש צו מניעה, אם יהיה בכך צורך. “מבחינתנו, הייתה לחיצת יד מחייבת”, נאמר.
ביום חמישי הקרוב יתכנס דירקטוריון המנהלת לישיבה דרמטית שבה יידונו ההחלטות: מספר הזרים, מבנה הליגות, קריטריונים חדשים (כמו חובת אצטדיון ביתי), הגדלת תקציב מינימום לקבוצות מ-9 מיליון שקל לכ-18 מיליון שקל, חובת השקעה במחלקת נוער ועוד.
במנהלת לא רוצים לעשות מהלך חד צדדי, כי לכך יש רוב במנהלת, והם רוצים להעביר מהלך עם הסכמה כללית של כולם. מאחר ונותרו דברים רבים לפתור, חלק מהמעורבים סקפטיים בנוגע ליכולת להספיק ולעמוד בלוח הזמנים, ולהעביר את הרפורמה שכללה הקטנת מספר הקבוצות, מעבר ל-3 ליגות מקצועניות וכו'. חלק מהקבוצות דורשות רפורמה רחבה שכוללת גם שינוי בתקנון מכירת שחקנים צעירים.
ז'אן מרסלין מול איבה רנסום (אורן בן חקון)סערה בכדורגל הישראלי: קבוצות נגד התקנון החדש למכירת שחקנים צעירים
אלונה ברקת מובילה את ההתנגדות לרפורמה שהיא עצמה תמכה בה בעבר.
הסערה סביב תקנון מכירת שחקנים צעירים בכדורגל הישראלי הולכת וגוברת. אלונה ברקת, בעלי הפועל באר שבע, מובילה בימים אלו קו תקיף נגד הרפורמה שאושרה לא מזמן בהתאחדות לכדורגל, רפורמה שהיא עצמה תמכה בה בעבר כחברת הנהלה.
למאבק שמובילה ברקת הצטרפו בעלי קבוצות נוספים, ביניהם אבי לוזון (מכבי פתח תקווה) וג'קי בן זקן (מ.ס. אשדוד). השלושה מותחים ביקורת חריפה על התקנון החדש, שלטענתם מאפשר לקבוצות לרכוש שחקנים צעירים מהאקדמיות בסכומים זעומים של 30-40 אלף ש”ח, סכום שלדבריהם אינו משקף את ההשקעה הרבה בטיפוח וגידול השחקנים.
לטענת המתנגדים, קבוצות כמו מ.ס. אשדוד שמשקיעה כשלושה מיליון ש”ח בשנה במחלקת הנוער יוצאות נפסדות מהשיטה. במקביל, ישנן קבוצות שמציעות, לפי הטענות, מענקים כספיים בלתי רשמיים למשפחות בניגוד לכאורה לתקנון מבלי שזו נאכפת על ידי ההתאחדות.
ג'קי בן זקן, משקיע כסף רב במחלקת הנוער (חג'אג' רחאל)“אם מישהו משלם למשפחות, צריך להעניש אותו, להפחית נקודות ולאסור על העברות שחקנים”, טוענים גורמים בקבוצות.
אחד הבעלים הסביר: “למה בכלל להשקיע בגידול שחקנים? ניקח את הכסף ונקנה עשרות שחקנים מוכשרים מקבוצות אחרות. הרפורמה הזו משרתת רק קבוצות כמו מכבי תל אביב ומכבי חיפה, שבמקום להשקיע את הסכומים הגדולים במחלקות הנוער, ירכשו שחקנים. הקבוצות הקטנות, שהשקיעו, לא מקבלות פיצוי הוגן. למה שנשקיע במחלקת נוער אם לוקחים לנו את השחקנים כך?”
הבעלים הוסיף: “הרפורמה שדורשת תקציב מינימום של כ-18 מיליון שקל, שמתוכם יהיה צורך להשקיע במחלקות נוער, היא צעד מבורך – אך אם לא ימנעו את האפשרות לקחת שחקנים בצורה הזו, אין טעם בהשקעה”.
לצד הביקורת על התקנון, יש גם התנגדות למגמה להגדלת מספר הזרים. יש הטוענים כי יש לבצע מהלך כולל שיטפל במערכת כולה ולא רק רפורמות נקודתיות שמשרתות את הקבוצות המשחקות בזירה האירופית.
“אין בעיה לבצע רפורמה ולהגדיל את מספר הזרים, אך זה חייב להיות חלק ממהלך רחב ומשמעותי. אי אפשר רק להגדיל את מספר הזרים וזהו אחרת לא עשינו כלום”, הסביר אחד הבעלים.
ההתאחדות לכדורגל: "המצב הקודם לא תאם את הדין בארץ ובעולם"
מההתאחדות לכדורגל נמסר בתגובה: “המצב שבו שחקנים היו מחויבים להישאר בקבוצות לא תאם את הדין בארץ ובעולם. חוק הספורט נחקק ב-1988, והפעילות הייתה בהתאם, אף שבינתיים חוקקו שני חוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.
שינו זוארץ (עמרי שטיין)“בהתאם למגמות החקיקה העדכניות, יזמה ההתאחדות התאמה לכללים המקובלים בעולם ואף העניקה יתרונות נוספים בשוק ההעברות המקומי. במשך שש שנים פעלו שתי ועדות בהרכבים מגוונים, שהובילו לגיבוש המלצות הכוללות קטגוריות פיצוי דיפרנציאליות, מנגנון סולידריות (5% מכל עסקת מכירה עתידית), בונוסים על הופעות בליגה ונבחרת ועוד.
“לא ידוע לנו על חקיקה בעולם שאוסרת תשלום לשחקנים, ולא מובנות הטענות בדבר הפחתת נקודות או איסור על העברות. מטרת ההמלצות הייתה התאמה לחקיקה, שיפור מצב השחקנים והמועדונים, וכולן אושרו פה אחד על ידי הנהלת ההתאחדות”.
עוד בכיר בכדורגל הישראלי הסביר: “אי אפשר למנוע תשלום להורים אם רושמים אותם כיועצים וכו'. התקנון הישן בכלל מנע מהקבוצות לקבל כסף, כעת אם יש מכירה עתידית הם מקבלים 5% מהסכום. משרד הספורט דרש מאיתנו להעביר את השינוי כי אחרת היו עושים לנו מעל הראש חקיקה שהייתה פוגעת בקבוצות”.