בפעם ה-26: מכבי תל אביב היא אלופת המדינה
ככה בדיוק הם חלמו שזה יקרה. בתום עונה עוצרת נשימה הצהובים זכו בצלחת עונה 2 ברצף כשזהבי סיפק את הפרידה המושלמת עם צמד ב-0:5 לפנתיאון על בית"ר
במשך 10 החודשים האחרונים אוהדים בכל רחבי הארץ מרטו איתה שיערות, בכו איתה, התרגשו איתה, שמחו והתאכזבו איתה והערב (שבת) ליגת העל שלנו הכתירה אלופה חדשה/ישנה והקהל של מכבי ת”א הוא זה שנותר עם הרגשות העילאיים אחרון. הצהובים הניפו צלחת בפעם ה-26 בתולדותם ועונה שנייה ברצף הודות ל-0:5 משכר חושים על בית”ר ירושלים.
ואין, פשוט אין שום דרך שהאלופה הייתה מסוגלת לחשוב עליה שהייתה הופכת את ההכתרה הזו למתוקה יותר. בחלוף 35 מחזורים של אחת העונות הכי מותחות שראינו בישראל בשנים האחרונות, מכבי ת”א הצליחה לכבוש את הפסגה על חשבון הפועל ב”ש בשבוע שעבר, והפעם היא ידעה שיש לה משימה אחת – ניצחון והיא אלופה. אמנם עמדה מולה יריבה שטרם הצליחה לנצח עד הערב, אך החניכים של ז’רקו לאזטיץ’ ראו צהוב שחור כמו ששור רואה אדום.
זה לא היה יכול להיות מרגש, עוצמתי ומרומם נפש יותר עבור אלופת המדינה ואיש אחד שמסמל אותה יותר מכולם – ערן זהבי. לפני שני מחזורים בדיוק, האיש שראה כל כך הרבה צלחות בצהוב-כחול הודיע, אחרי שלושער אדיר מול מכבי נתניה, “שני המשחקים הבאים יהיו האחרונים שלי במכבי ת”א”. בלומפילד הוכה עצב ובתום עונה במהלכה ידע עליות ומורדות ללא הפסקה, נותרה באוויר השאלה: האם ההודעה הזאת תפיל או תרים את העונה של לאזטיץ’.
הערב קיבלנו תשובה חד משמעית. בנעליו של אבי נמני בשנת 2003, ערן זהבי הוכיח כי לפיו פיו היה כדור אחד אחרון בקנה, או ליתר דיוק שניים, כשברגע האמת הגדול מכולם העונה הוא התעלה מעל כולם, כמו שרק הוא יודע. אחד השחקנים הגדולים שידע הכדורגל הישראלי לקח את המשימה להביא אליפות באופן אישי וניצח על הקונצרט בבלומפילד שהסתיים עם צלחת 26 בתולדות המועדון.
ולא רק לו מגיע הפוקוס, בעונתו הראשונה בתפקיד, ז’רקו לאזטיץ’ השתיק את כולם כשבסוף, שם ידו על התואר וצחק אחרון כשכל החלטה, טובה או רעה שלו, הביאה אותנו לערב המכונן הזה. בחזרה לערן, הוא אמנם השם הגדול ביותר שרשום על הערב הזה, עם צמד שערים לזכותו וגם תואר מלך שערי הפלייאוף העליון, אך כל חבריו סיפקו משחק בלתי נשכח שברגעים אלו נכתב בספרי ההיסטוריה של הכדורגל שלנו.
מכבי ת”א, כאמור, לא הצליחה לגבור העונה עדיין על בית”ר, וידעה שב”ש נושפת בעורפה גם במחזור הסיום, אך היא כבר לא נתנה לזה לחמוק ממנה. כבר תוך שמונה דקות גבי קניקובסקי הגביה כדור מצוין ודור פרץ נתן את האות לחגיגות בבלומפילד, שמאותו הרגע רק הלכו והתגברו. תשע דקות חלפו והמופע של זהבי החל, כשהקפטן סיים בקור רוח מכדור רוחב נפלא של רוי רביבו – 0:2 חד כתער ברשת של מיגל סילבה.
זו אמנם הייתה תוצאת המחצית, אך לאלופה היה ברור שזה עומד להיות הרבה יותר חד משמעי מזה. לאחר שלל החמצות שנולדו מלחץ צהוב בלתי פוסק, אושר דוידה מצא בכדור עומק נהדר את פרץ, שהעביר כדור רוחב חזק שהוסט מרגלו של ז’אן מרסלין אל תוך רשתו הוא בדקה ה-56 – 0:3, עוד נגיעה קרוב יותר לצלחת.
עוד ארבע דקות חלפו, ווסלי פטאצ’י מסר לזהבי, שממרכז הרחבה כבר הוכיח לכולם כי הוא כותב את התסריט היום. 0:4, צמד למספר שבע, שכמה דקות לאחר מכן גם ירד מכר הדשא בפעם האחרונה אי פעם כשחקן מכבי ת”א, לקול תשואות הקהל וחבריו לקבוצה, בעיניים דומעות ללא הפסק, עם אחד הסטנדינג אוביישנים המרגשים שראינו בכדורגל הישראלי – כי כל חלום מתוק בסוף מגיע לסיום.
דור תורג’מן, שעלה על חשבונו, הצטרף גם הוא לחגיגה שהייתה סמלית לעונה שלמה. בדקה ה-79 החלוץ הצעיר נעץ את החמישי ברשת של סילבה מבישול נוסף של פטאצ’י. גיים, סט, מאץ’. 0:5 מוחץ בסיום למכבי ת”א על בית”ר ירושלים האומללה, הצלחת נשארת בבלומפילד, דמעות האושר ביפו מילאו את היציעים.
