יש שחקנים שאפשר לשנוא, יש כאלו שקל לאהוב, אבל קשה להתווכח עם מי שהם באמת. ברונו פרננדש הוא שחקן שכולו אמת. כשהוא כובש, הוא חוגג בשיא התשוקה וכשלא הולך, הוא צורח על חבריו ויריביו, בועט בדשא ומתווכח עם השופט. והוא ממש לא מתנצל על זה. הערב (רביעי) ב-22:00, מנצ'סטר יונייטד תיאבק מול טוטנהאם בגמר הליגה האירופית ועבור הקשר הפורטוגלי לא רק התואר מונח על הכף, אלא ההזדמנות להוכיח שהתשוקה אותה הוא מביא לכל משחק, היא הדרך להוביל את השדים האדומים חזרה לפסגה.
זה קורה באחת העונות הגרועות בתולדות יונייטד עם שפל חסר תקדים בדמות מקום 16 בפרמייר ליג. דווקא בשנה רועשת ומאכזבת שהשאירה את אוהדיה עם הרבה סימני שאלה, היא יכולה לזכות בתואר אירופי שייתן לה קצת נחת ויקנה לה את הכרטיס לליגת האלופות בעונה הבאה. זכייה שכזו יכולה להיות נקודת המפנה בחזרה שלה לקדמה הבמה. עבור ברונו פרננדש זה רגע של "להיות או לחדול", רגע שמגדיר מנהיגים אמיתיים.
אבל צריך לזכור שברונו פרננדש לא גדל באור הזרקורים. ממחלקות הנוער בפורטוגל הוא עבר לאיטליה דרך נובארה, אודינזה וסמפדוריה, בארץ המגף הוא כבש 19 שערים בלבד ב-142 הופעות - עד שפרץ לתודעה העולמית כשהגיע לספורטינג ליסבון ב-2017. לא רק שהמספרים השתפרו פלאים (39 שערים ב-89 הופעות), הוא הראה את היכולות יוצאות הדופן שלו: בעיטות ומסירות מדויקות, עוצמה, ראיית משחק נדירה ובעיקר נוכחות. יונייטד שמה עליו עין, אך לא רק היא, גם אינטר וטוטנהאם היו אחרי הפורטוגלי, שבחר בסוף בשדים האדומים.
מבחן מנהיגות. ברונו פרננדש (רויטרס)פרננדש הגיע לאולד טראפורד מספורטינג ליסבון בינואר 2020 תמורת 47 מיליון פאונד וחולל מהפכה. נכון, הוא לא החזיר את השדים האדומים לימי הזוהר, ובכל זאת, הוא הגיע כשיונייטד הייתה במקום החמישי, רחוקה ארבע נקודות מהטופ 4. בזכות חצי עונה יוצאת דופן שכללה 12 שערים ושמונה בישולים, השדים האדומים העפילו לליגת האלופות מהמקום השלישי.
זו הייתה חצי עונה אדירה לשחקן שנכנס למערכת כה רועשת וגועשת. לפני הגעתו של הקשר הפורטוגלי, הקבוצה ספגה ביקורת כבדה על היכולת והתוצאות תחת אולה גונאר סולשיאר. יונייטד לא הייתה יציבה וסבלה מפציעות של מרקוס רשפורד ופול פוגבה שהעמיקו את המשבר. ברונו סימן תפנית משמעותית כי מעבר למספרים שלו, גם חבריו לקבוצה סיפקו מספרים ועשו את העבודה.
מעבר לשיפור המקצועי, לאוהדים הייתה תקווה וההמשך היה מרשים אף יותר: עונת 2020/21 הציתה את הדמיון בצד האדום של מנצ'סטר והיה נדמה שברונו בדרך להפוך לאחד השחקנים הטובים בעולם. קשה לחשוב אחרת בתום עונה של 28 שערים ו-17 בישולים, שהובילו את יונייטד למקום השני באנגליה.
אבל אז החלו הקשיים: חזרתו של כריסטיאנו רונאלדו הוציאה מפרננדש את הפוקוס, פיטוריו של סולשיאר השפיעו על סגנון המשחק שלו ועל כן המספרים האישיים ב-2021/22 ירדו וכך גם היכולת של הקבוצה שסיימה במקום השישי.
חזרת רונאלדו הוציאה מפרננדש את הפוקוס (רויטרס)קבלת הסרט בצל הביקורות
כשאריק טן האח מונה למאמן יונייטד, אחד המהלכים הראשונים שעשה היה להפוך את פרננדש לקפטן. ההיגיון היה פשוט - הקבוצה הייתה זקוקה לקפטן נוכח, קולני, "מציק" לשופטים, שסוחף את הקהל והשחקנים, מאמן על המגרש, קריטריונים שהארי מגווייר - הקפטן דאז - לא עמד בהם. ההחלטה לא עברה חלק, לצד קולות שטענו שמדובר במהלך הגיוני, היו גם כאלו שדאגו לבקר בחריפות בעקבות האופי שלו על המגרש.
יש שטענו כי התשוקה הזו שהוא מביא לכר הדשא, היא דווקא זו שפוגעת בקבוצה. שחקני עבר ואוהדים רבו תהו האם שחקן המזוהה עם תגובות מוגזמות, תנועות ידיים דרמטיות, ויכוחים עם שופטים ויריבים, ואפילו עם חבריו לקבוצה, יכול להנהיג את השדים האדומים. אגדת המועדון, רוי קין, שבעצמו היה הקפטן, אמר עליו: "ברונו? זה לא הקפטן שיונייטד צריכה". בתקשורת האנגלית נאמר עליו העונה לאחר שספג שלושה כרטיסים אדומים: "צריך לקחת ממנו את סרט הקפטן, הוא לא מרים את הקבוצה".
למרות הכל, ברונו קיבל את הגיבוי ממאמניו - גם מאריק טן האח וגם מרובן אמורים. קפטן לא חייב להיות "נחמד", הוא חייב להיות נוכח. קפטן הוא אחד שיודע לנווט את הספינה גם כשהיא טובעת. בעונת שפל כמו זו, הפורטוגלי עדיין רשם לזכותו 19 שערים ו-19 בישולים בכל המסגרות. אמנם זה לא הציב את השדים האדומים מעל המקום ה-16 בפרמייר ליג, אך מנע מבוכה גדולה יותר. עם זאת, באירופה הסיפור שונה: שבעה שערים וחמישה בישולים הביאו את יונייטד לגמר הליגה האירופית, אבל אלה לא רק המספרים. זו היכולת להרים את הקבוצה גם כשהיא עם הגב לקיר, בדיוק כמו ברבע הגמר מול ליון, כשיונייטד הייתה בפיגור 4:2 בדקה ה-110, מה שהסתיים באחד המהפכים הגדולים.
ברונו פרננדש בעימות אופייני (רויטרס)עכשיו מגיע גמר הליגה האירופית וזו אולי ההזדמנות הכי גדולה של פרננדש במדי יונייטד. הוא זכה בגביע האנגלי אשתקד, גם את גביע הליגה הוא הניף שנה לפני כן, אבל תואר אירופי - גם אם הוא השני בחשיבותו ביבשת - זה כבר סיפור אחר. כי במיוחד בעונה כל כך מאכזבת ומתישה, זה רגע אמיתי של "להיות או לחדול”, עונה רעה שקיבלה תפנית בדמות כרטיס לליגת האלופות, או עונה רעה שתסתיים שוב במפח נפש.
מעבר לתוצאה, זה גם סיפור של דמות – של אחד שנראה שלעיתים סוחב את יונייטד על הגב ומוביל אותה תחת לחצים עצומים. בסיום המשחק נראה אותו יורד מתוסכל מהדשא, שוב רותח על עצמו ועל החברים, על השופטים ועל כל העולם. אבל יכול להיות, שנראה אותו מניף גביע, עם פנים אדומות ודומעות מהתרגשות, צורח מאושר של שמחה ובעיקר נחת של שחקן ששם את כולו על המגרש.