חיים סילבס השאיר את מ.ס אשדוד בליגת העל, אבל זה לא היה ההישג היחיד של המשפחה בימים האחרונים. בנו מאור, קשר בן 19 שמשחק בקבוצת הנוער של מכבי הרצליה, זכה איתה באליפות ועלתה איתה לליגת העל לנוער אחרי שנים רבות של גלות.
דרכו של סילבס הצעיר החלה המחלקת הנוער של מכבי חיפה, המשיכה להפועל רעננה, דרך הפועל קריית שמונה עד הגעתו לבית"ר טוברוק לשנתיים ומשם, כאמור, לעונה יוצאת דופן במכבי הרצליה. בשיחה עם ONE מתייחס מאור סילבס למה שעצר אותו מלהתקדם בעונה שעברה ומדבר על מטרת העל של מכבי הרצליה ועתידו.
חזרת לשחק כדורגל העונה במכבי הרצליה אחרי ארבעה משחקים בלבד בעונה שעברה (בטוברוק).
"בעונה שעברה עברתי פציעה ארוכה וכשחזרתי היה קצת קשה כשהקבוצה כבר רצה, במיוחד כשנתון הצעיר. הייתי נחוש מבחינה מנטלית לחזור לעונה הנוכחית בהבנה שבשביל לעשות את קפיצת המדרגה אל המקום שאני חושב שאני צריך להיות בו, צריך לעשות משהו משמעותי ברמה האישית וזה להיות שחקן מוביל, והישג קבוצתי בדמות אליפות".
אתה חוזר עם אנרגיות חיוביות ומניף עם חברים שלך את צלחת האליפות. אין מתוק מזה.
"היה לי ברור שאני חייב להיות דומיננטי, משמעותי עם השפעה גדולה כבר מהרגע הראשון שלי במועדון. למזלי הגעתי למקום שרצה וחיבק אותי מההתחלה וכשאני אומר מקום אני מתכוון לאנשי המועדון ובעיקר לחיבור עם סגל השחקנים הקיים. התגבשנו לקבוצה חזקה וידענו שאנחנו לא יכולים לתת לשום דבר לעמוד לנו בדרך למטרה. אני גאה מאוד בחברים שלי על כך שעמדנו במשימה בצורה מרשימה, והרווחנו את צלחת האליפות ביושר, היינו הקבוצה הטובה בליגה".
מאור סילבס (רועי קור)ארבעת השערים האחרונים שלך, אפשר לומר, מביאים את האליפות. עד כדי כך. (תיקו מול נוף הגליל ונוה יוסף וניצחון על טבריה).
"אני באמת שמח שהצלחתי ברגעי האמת לעזור לקבוצה, ברור שזה קבוצתי ותלכיד טוב מבליט שחקן כזה או אחר. הרגשתי שאני יכול לסמוך על החברים שלי ברגעי ההכרעה ואני מאוד מאושר שהצלחתי להוכיח להם שהם גם יכולים לסמוך עליי".
מתחילת העונה החדירו בכם שעולים ליגה או שזה בא תוך כדי תנועה?
"ברור שמהרגע הראשון כולם אמרו את אותה המילה ונשמו באותו הקצב שסימן אך ורק אליפות ועליית ליגה, ממש כל מי שמעורב בקבוצה ידע ודיבר רק על זה ואני חושב שזה כבר עשה את חצי הדרך למטרה עוד לפני ששיחקנו. כבר אז הרגשתי כמה כולנו מאוחדים ונעולים על ההישג".
אתה לוקח אליפות ועולה לליגת העל (לנוער) ואבא שלך, חיים, משאיר את מ.ס אשדוד בליגת העל (בוגרים). מרגש שיצא ככה העונה, לא?
"האמת שלגבי אבא שלי אני כבר רגיל, כל שנה הוא עושה לכולנו התקפי לב. אנחנו מלווים אחד את השני תמיד, הוא החבר הכי טוב שלי והאדם הכי קרוב אליי. היה משהו מיוחד מאוד בעונה הזו, בטח ובטח בשבוע האחרון שלשנינו באותו המחזור היה גם את אותו משחק גורלי שייקבע. היה מרגש לחוות יחד איתו את השבוע, ממש חלקנו את המתח את המקצועי ואת המנטלי לקראת המשחקים של שנינו, כל הבית היה בתכונה, מסכנה אמא שלי, ואיזו שמחה הייתה שהשגנו את ה-100%".
אבא בא לראות אותך במשחק הניצחון מול הפועל עפולה?
"לצערנו בדיוק בזמן המשחק הוא חגג אצל ג׳קי (בן זקן) בבית באשדוד עם הקבוצה שלו, אבל הוא עודכן בלייב וגם הוא תמיד איתי - גם אם לא כל הזמן פיזית. הרווחתי פעמיים שמפניה, גם במגרש וגם בבית כשראיתי את אבא".
מלבד המשפחה שלך, מי דמות להערצה מבחינתך בכדורגל הישראלי?
"בכדורגל הישראלי המודל להערצה שלי או יותר נכון מודל לחיקוי שלי זה ערן זהבי, אמנם הסגנון משחק שלנו שונה לגמרי, אבל אני לוקח ממנו את הצד המנטלי, השאיפה לשלמות ומקצוענות שיא - אם זה במגרש או מחוצה לו, כי בסוף כישרונות ושחקנים טובים יש בלי סוף בכדורגל, ההבדל הוא מי מספיק קשוח באופי בשביל באמת להצליח ולהגיע לרמות הגבוהות".
חיים סילבס חוגג הישארות (ראובן שוורץ)מכבי הרצליה נוער בליגת העל אחרי שנים ארוכות. מה עכשיו, שנה הבאה תהיה חריג גיל. איפה?
"אני מרגיש כאילו גדלתי במכבי הרצליה וזה מבחינתי טבעי שאמשיך כחריג ושחקן בוגרים, מאמין שזה הרצון של כולם וכך יהיה. במידה וחלילה משהו ישתבש, נסתדר, אני לא דואג, סומך על עצמי בכל מקום וגם רגוע שאני מקבל את התמיכה וההכוונה שאני צריך".
בחודש שעבר חגגת את יום ההולדת ה-19 שלך. איך הכדורגל מסתדר עם הצבא?
"הצבא בהתחלה טיפה מוציא מהקצב וגורם לך לפספס פה ושם אימונים, אבל אני והחברים בכושר טוב ולא נתנו לשום דבר לעצור אותנו. גם ככה הלב והרצון הגדול דוחף גופנית בכל הכוח והאנרגיה ואין דבר יותר חזק מזה ברגעים האלה".
גדלת בחיפה. התחלת במכבי חיפה, בדומה לאבא שלך. ככל שהתקדמו השנים, שיחקת גם בהפועל רעננה ובקריית שמונה. המעברים הללו השפיעו עליך בהתקדמות שלך ובמי שאתה?
"המעברים בעיקר נבעו ממעבר מגורים בעקבות הקריירה של אבא, זה עשה לי חוויות מרובות, ובעיקר חברים טובים בכל הארץ, אני מסתגל מהר. לקחתי דבר או שניים מכל מועדון ששיחקתי בו, ומכל מקום יש לי חוויות מעולות, אני בן אדם מאמין והכל קורה עם סיבה.
"מהכל למדתי, התקשחתי והתעצבתי באישיות ובמשחק, כמובן שאני בקושי בהתחלה לכן כל יום דוחף את עצמי לקצה ולא ארגע עד שאגשים את היעד והחלום שלי. בעצם גם כשזה יקרה, אני לא ארגע, תמיד ארצה עוד".