המאבק הפנימי בין ה-2 נגמר בנוקאאוט. בזמן שהחלוץ הופיע כשצריך אותו למרות ההפסד בקלאסיקו, הברזילאי נעלם. עכשיו ברור סביב מי הפרויקט החדש ייבנה

בזמן שברצלונה תחגוג זכייה באליפות על גב הקלאסיקו המטורף ביותר של העונה, ואולי של העשור, בריאל מדריד הבינו סופית דבר אחד: ההפסד אולי צורב, אבל לפחות העתיד ברור, קיליאן אמבפה הוא המנהיג החדש. לא ויניסיוס, לא ג’וד בלינגהאם, לא רודריגו, אלא האיש שהפך לעוגן ההתקפי היחיד בספינה שלפחות העונה טובעת.
אם היה צריך רגע סמלי שיסכם עונה שלמה, הוא הגיע במונז'ואיק. בדקה ה-14, כאשר אמבפה השלים צמד והעלה את הבלאנקוס ליתרון 0:2. שתי דקות של קסם צרפתי שנקטעו על ידי 75 דקות של תוהו ובוהו הגנתי. ריאל הפסידה 4:3, אבל כל מי שצפה במשחק, כולל אוהדי ריאל, ידע: זה לא הסיפור. הסיפור הוא שעם כל מה שקרה, אמבפה עשה את שלו, ועוד הרבה מעבר.
המספרים שלו לא משאירים מקום לדיון. 38 שערים בעונתו הראשונה בלבן, יותר מכל שחקן אחר בעונת בכורה בתולדות המועדון. הוא עבר את זאמורנו, את כריסטיאנו רונאלדו, את רונאלדו הברזילאי ואת רוד ואן ניסטלרוי. שלושער בקלאסיקו האחרון הפך אותו לראשון שכובש פעמיים שלושער בקאמפ נואו/מונז'ואיק – הראשון היה עם פ.ס.ז'. רק זה כבר הופך את ברצלונה לאחת הקבוצות שהוא הכי אוהב לפגוש.
ועדיין – ארבעה קלאסיקוס, ארבעה הפסדים. השורה הזו היא תמצית העונה הכואבת של ריאל מדריד. באוקטובר: 4:0 בברנבאו. בינואר: 5:2 בגמר הסופר קאפ. באפריל: 3:2 בגמר גביע המלך, אחרי יתרון שהחזיק שמונה דקות בלבד. ואז, סוף סוף, אמבפה נותן שלושער – ומפסיד 4:3 אחרי מהפך תוך 26 דקות. פערי הרמות מול בארסה זועקים לשמיים: 16 שערים שספגה ריאל בקלאסיקוס העונה – ממוצע של 4 למשחק. זו כבר לא יריבות, זו השפלה מתמשכת.
וכשבוחנים את ההתקפה של ריאל העונה, אין בכלל תחרות. אמבפה כבש כמעט כפול מוויניסיוס (20) וכמעט פי שלושה מרודריגו (13). בלינגהאם? גווע באמצע העונה, ולא הופיע לאף משחק גדול באמת. לאף אחד מהם, אגב, אין שער בקלאסיקו. לא אחד. רק אמבפה הופיע, וזהו.

וזה אפילו לא אמבפה בשיאו, כי גם בריאל מודים שהוא רחוק מגרסת העל שלו שהרשימה אותם כשהיה בפאריס. ובכל זאת, גם הגרסה "הבינונית" של קיליאן מצליחה לספק את הסחורה במספרים, וזה המון. הוא עומד על 27 שערים בליגה, ראש בראש עם רוברט לבנדובסקי במרוץ לפיצ'יצ'י, והוא עוד לא סיים, שלושה משחקים ועוד מונדיאל מועדונים שלם בקיץ.
וכאן נכנסת ההחלטה המכרעת של פלורנטינו פרס והנהלת המועדון: הפרויקט החדש יהיה סביב אמבפה. כל השאר יסתדרו בהתאם. "אמבפה ועוד 24", כך הגדירו זאת במדריד. וזה נאמר אחרי שבוע של התכנסות פנימית, ניתוחים, מסקנות, ובעיקר הבנה שאין טעם להיאחז באשליות. זה לא ויניסיוס. זה לא בלינגהאם. זה קיליאן.

במועדון מאמינים שאם יבנו קבוצה שמתאימה לו – לא הוא יתאים לקבוצה, אלא ההיפך – הפוטנציאל פשוט מפלצתי. גם מול ברצלונה, במשחק שבו כל האחרים נעלמו, אמבפה לקח את המשחק עליו: 5 בעיטות – אף אחד אחר לא עבר את המספר 1. 4 למסגרת – 80% דיוק. שלושער, וכמעט רביעייה אלמלא נבדל גבולי.
העונה הזו אמנם תיזכר כעונת התרסקות, 14 הפסדים, אפס תארים משמעותיים, ושיא השפל, ארבעה הפסדים לברצלונה, אבל היא גם מסמנת התחלה. התחלה של עידן אמבפה. גם אם לא זכה בתארים גדולים, הוא היה שם בכל משחק גמר, בכל רגע מכריע. הוא כבש בגמר הסופר קאפ האירופי, בגמר הגביע הביניבשתי, בגביע המלך, בגמר הסופר קאפ הספרדי. הוא היה שם, גם כשכולם האחרים לא.

ועם מינויו הרשמי של צ'אבי אלונסו כמאמן הבא, החזון ברור מתמיד: מאמן חדש, דרך חדשה, ומנהיג אחד בהתקפה. אלונסו יקבל לידיו קבוצה פצועה, מותשת, מפורקת – אבל עם אבן יסוד אחת מוכנה: אמבפה. כל מה שנותר זה לבנות סביבו הגנה וסגנון משחק. כי את השאר הוא כבר מביא לבד.
בסופו של דבר, העונה הזו אולי תיזכר כהפסד בקרב, אבל כבסיס ברור לניצחון במלחמה הבאה. עם צ'אבי אלונסו על הקווים, אמבפה בראש החץ, וקיץ של שיפוצים, בריאל מדריד יודעים: את 2024/25 אולי הם איבדו, אבל את 2025/26 הם כבר מתחילים עם כוכב אחד זוהר מעל כולם.
