בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, רז הרשקו בחרה היום (שלישי) להקים פינת הנצחה ליונתן גוטין ז״ל באקדמיה של מכון וינגייט. סגנית האלופה האולימפית בג׳ודו שחזרה ביממה האחרונה מאליפות אירופה שבה זכתה במדליית הכסף, ממשיכה להנציח את זכרו.
יונתן גוטין ז״ל היה ג’ודאי שבחר להתגייס לשירות משמעותי בצה״ל, על אף שזכה במדליות באליפויות ישראל ונסע לתחרויות בינלאומית בעברו. כשהגיע מועד גיוסו לצבא, יונתן נפרד מפרק הג’ודו בחייו והתגייס לחיל הקשר והתקשוב, עבר קורס קצונה ושירת ביחידה הרב-ממדית. ב-7 באוקטובר הוקפץ ליחידה והגיע לקיבוץ בארי המותקף על מנת לחלץ את תושביו, נלחם באומץ ובגבורה, ושם נפל בקרב.
הוא היה בן 20 בנופלו ולא הצליח להגשים את חלומו בג׳ודו, כך שרז הרשקו בחרה לדבר עליו אחרי כל הישג או מדליה ולהקדיש אותם עבורו. קיבלה מווינגייט מלגה על שם אגנס קלטי על היותה ספורטאית מעוררת השראה ושם הודיעה אמה כי תתרום את הכסף להקמת פינת הנצחה. שמה של הפינה יהיה “הגן של ג’וני” ואליה יבואו לנוח הספורטאים הצעירים ובני הנוער שיהיו באקדמיה.
לפני כחודש וחצי, רז הרשקו ואמה לילך קיימו סיור לבחירת המקום בו תוקם פינת ההנצחה לזכרו של יונתן גוטין ז״ל. בסופו של דבר, הוחלט להציב אנדרטה עם עץ זית גדול ופינת ישיבה לזכרו באקדמיה של המכון, בסמוך לבניין המגורים, שם רז הרשקו גדלה כנערה והפכה לאישה הראשונה שזכתה במדליה האולימפית.
פינת הנצחה לזכרו של יונתן גוטין ז״ל (אסי ממן)אלה גוטין, אימו של יונתן ז״ל, חשפה את הלוט על אבן ההנצחה ביחד עם רז הרשקו - ומיד לאחר מכן הניפה את ידה כפי שסימנה החטופה אמילי דמארי, אקט שהפך כסמל הניצחון על ארגון הטרור חמאס.
אביו של יונתן ז״ל, אלכסיי, נאם בטקס: “באנו לומר תודה למי שהנציח את זכרו. רז, את אלופה לא רק בגלל מה שאת עושה על מזרן הג׳ודו, אלא אלופה גם בחיים. תודה לכל משפחת הרשקו, למכון וינגייט ולכל מי שהיה חלק מהפרויקט הזה. בזכות חיילי צה״ל אנחנו כאן. מצאנו יומן שכתב יונתן ובו הוא ביקש ‘לחיות ולא לשפוט כי לשפוט זה הכי קל. לא תמיד תעברו דרך עם אנשים, לפעמים תהיו רק אתם ואלוהים. תציבו מטרות גדולות כי רק ככה תשיגו אותם. אתם לא צריכים עוד זמן, אתם צריכים אומץ’. זו הצוואה שלנו“.
רז הרשקו אמרה: “זה מרגש לעמוד פה. הלב שלי מתפוצץ. אני עומדת כאן היום בשם כל מי שזכה להכיר את יונתן גוטין, אדם מיוחד שהותיר חותם בכל מקום בו היה. חבר, לוחם ואדם שיודע להושיט יד לכל מי שצריך. מאז 7 באוקטובר אני מזכירה אותו בכל הזדמנות. פינה זו תהיה לא רק פינת הנצחה, אלא מקום שימשיך את דרכו וערכיו. נוצר קשר חזק בשבת השחורה בינינו לבין משפחת גוטין, חשוב לי שיידעו מי הוא. גם אם הוא לא פה היום, בזכותו אנחנו פה. הוא הסיבה לקום בבוקר. אמשיך להגשים חלומות עבורו ולדבר בשמו”.
יו״ר איגוד הג׳ודו משה פונטי אמר: “יונתן גדל על ערכי דרך ארץ, מסירות ואומץ, היה חלק בלתי נפרד מקהילה הג׳ודו בישראל. ב-7 באוקטובר הקרב הקשה בבארי יונתן נתן את כל כולי כדי להגן על ארצו ומולדתו. זכרו ימשיך ללוות אותנו לעד. אני מביע תנחומים עמוקים ולחבק את משפחת גוטין ואת כל מי שזכה להכיר את יונתן ז״ל. לא הכרתי אותו קודם, אבל כשראיתי את הסרטים מהתחרויות שלו, אני לא הייתי מוותר עליו כספורטאי. יונתן בחר לוותר על מעמד הספורטאי המצטיין, רצה להיות לוחם ונפל כלוחם”.
משה פונטי (שחר גרוס)מנכ״ל מכון וינגייט גיא אטיאס ציין: “אין יותר סימבולי מהיום הזה לחנוך את הפינה הזו לזכרו של יונתן גוטין ז״ל. יונתן היה עם לב ענק שנפל בקרב בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר במהלך המלחמה על הבית והמדינה כולה. רז, בוגרת האקדמיה, בחרה פינה שתהיה מקום עבור חברי אקדמיה רבים לעתיד. הפינה הזו תהווה מקום מפגש עבורם ומקור השראה לכל מי שפוסע כאן. האובדן של יונתן כואב אך מתוך הכאב נולדה שליחות להעביר את ערכיו לשנים ארוכות”.
מנהל האקדמיה למצוינות בספורט, אייל אהרונסון, הוסיף: “להיות ספורטאי זה להיות שגריר שנושא את דגל המדינה. אני רוצה להודות לרז שנתנה לנו את ההזדמנות להיות שותפים בהנצחתו של יונתן ז״ל. תודה שנתת לספורטאי האקדמיה עוד מגדלור להביט עליו”.
רב-סרן דור אוחנה, מפקדו של יונתן, נאם: ״יונתן לא כאן בגוף, אבל הוא פה איתנו בנפש ובלב. באירועים הדרמטיים ב-7 באוקטובר נקטפו מאיתנו טובי בנינו ובנותינו, ובהם יונתן גוטין ז״ל. הוא היה ילד חייכן וצנוע, ובעיקר חדור מטרה. מהרגע הראשון סיפר איך גדל בג׳ודו והייתה לו מטרה לצאת לקורס הקצינים, ביקשתי שיוכיח שהוא ראוי וכך היה. יונתן הבין את המשמעות של שירות בצה״ל והיה בעל אחריות גדולה, כך שהוכיח כי הוא ראוי לצאת לקורס הקצינים. הוא היה אדם מדהים שתרם רבות עבור המדינה ואנחנו מחבקים את המשפחה”.