יום הזיכרון לשואה ולגבורה אינו רק מועד של אבל לאומי – זהו גם יום של שותפות, של זיכרון ושל המשכיות. הבוקר (חמישי), התכנסו שחקני בית״ר ירושלים, הצוות המקצועי והנהלת המועדון במתחם האימונים בבית וגן למפגש ייחודי ומרגש עם שורד השואה גבריאל ברקאי, כחלק ממיזם "זיכרון בסלון".
ברקאי, בן 80, אינו רק ניצול שואה – הוא גם חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה, מהבולטים בחוקרי העיר וממי שתרם רבות לחשיפת סודותיה ההיסטוריים. אך הבוקר, הוא השאיר את העיסוק המדעי מאחור, ובאופן אישי, חשף בפני השחקנים את סיפורו המטלטל מילדותו תחת אימי הנאצים.
הוא נולד בגטו בבודפשט ביוני 1944, זמן קצר לאחר פלישת גרמניה להונגריה. אמו, רחל, ילדה אותו תוך כדי גרירת עגלת ציוד – לאחר שהנאצים שחטו את הסוסים. בתנאים בלתי אנושיים, תוך מאבק יומיומי על הישרדות שכלל אפילו מכירת חלב אם עבור פת לחם – הצליחה להציל את חייו. אביו, אליעזר, שרד מחנה כפייה באוקראינה, והצליח לברוח זמן קצר לפני שחרור הגטו.
שחקני בית"ר עם שורד השואה גבריאל ברקאילאחר סיום המלחמה, ניסתה המשפחה לבנות את חייה מחדש, אך האנטישמיות בהונגריה לא דעכה. ב-1950 הם עלו לישראל באוניית המעפילים "קוממיות", ונחתו בחיפה בעיניים דומעות מהתרגשות. מאז, ירושלים הפכה לביתו ולמרכז חייו המקצועיים של גבריאל.
במהלך המפגש, שיתף ברקאי את השחקנים בחוויות הקשות של שורד שואה המתחיל מחדש בארץ חדשה, שבה לא תמיד קיבלו אותו בברכה. הוא סיפר על הימים כילד עולה חדש, בודד בכיתה, שאינו דובר עברית – אך גם על ההחלטה שלא לוותר, אלא לבחור לגלות, לשמר ולספר. בין תגליותיו הבולטות: לוחות ברכת כהנים מכסף – מהממצאים הקדומים ביותר הכוללים טקסט מקראי, עדות נדירה לעומק ההיסטורי של העם היהודי בירושלים.
שחקני בית"ר ירושלים (האתר הרשמי של בית"ר י-ם)ברקאי חלק גם רגעים אישיים ומרגשים במיוחד, בהם סיפור על מפגש מקרי בלונדון עם אדם נוסף שנולד בגטו בודפשט – ככל הנראה ניצל הודות לחלב האם של אמו של גבריאל. סגירת מעגל בלתי צפויה, 70 שנה לאחר מכן. או המפגש של אביו עם אדולף אייכמן, בתוך בניין הקהילה היהודית בזמן המלחמה.
בסיום העדות, עמדו כל הנוכחים יחד עם גבריאל בדקת דומייה, עם הישמע הצפירה, לזכר ששת המיליון שנרצחו – ברגע של יראת כבוד עמוקה.
שחקני בית"ר בצפירה (האתר הרשמי של בית"ר י-ם)האירוע הסתיים במסר חד וברור מצד המועדון: החובה לזכור, להעביר את הסיפורים הלאה ולכבד את הדור שזיכרונותיו הם עמוד האש שלנו. עבור השחקנים, היה זה רגע עוצמתי – תזכורת לכך שמעבר למגרש ולתוצאה, יש משמעות, יש מורשת – ויש אחריות.
שחקני בית"ר ירושלים עם שורד השואה גבריאל ברקאי (בית"ר ירושלים) (האתר הרשמי של בית"ר י-ם)