הרמונטאדה הגדולה מכולן: כך ראפיניה התפוצץ

את העונה שעברה ראפיניה רצה למחוק מהזיכרון שלו כמה שיותר מהר. הוא נכנס לחדר הכושר הביתי שלו, שלף לוח לבן וניקה אותו. הצעד הבא היה לסמן מטרות, כאלה שיעזרו לו להשכיח את השנה שנראית היום בין זיכרון רחוק למדע בדיוני. שם, על הלוח, כתב הברזילאי כמה שערים הוא רוצה לכבוש בעונת 2024/25, כמה הוא רוצה לבשל ואת כמות התארים שבהם הוא רוצה לזכות. שם ראפיניה החל לשרטט את העתיד – שלו ושל ברצלונה כולה.

אילו מספרים נכתבו על הלוח? את זה רק ראפיניה יודע, אבל במבט על העונה המסחררת שלו, כנראה שהוא הציב רף גבוה. מאוד. לגומלין של רבע גמר ליגת האלופות הערב (שלישי, 22:00) מול בורוסיה דורטמונד מגיע מספר 11 של בארסה עם 28 שערים, כמעט פי שלוש מאשר בעונה שעברה ובסך הכל שמונה שערים יותר מהשנתיים הראשונות שלו בקטלוניה. ביחד.

אבל ראפיניה הוא לא רק סקורר. אצל צ’אבי הוא השלים 90 דקות רק שש פעמים בכל העונה שעברה, אלא שאז בא האנזי פליק, נתן לברזילאי את המפתחות להתקפה ומאז הוא לא עוצר. הוא רץ לעומק ומסיים כמו חלוץ, יוצר מצבים כמו קשר ומחלץ כדורים כמו אחרון הבלמים. גם אם מדובר בדקה ה-90. 22 הבישולים שלו – מרחק שלושה מהשוואת השנתיים הקודמות, ביחד – מספרים רק חלק מהסיפור, וזה חתיכת סיפור הצלחה. זה שינוי עצום שבמהלכו הפך משחקן משנה לכוכב על, אחד שעונד את סרט הקפטן ומעמיס את בארסה על הגב. מהפך שאף אחד לא האמין בו – חוץ מראפיניה עצמו וכמובן פליק.

ראפיניה וצ'אבי (רויטרס)

50 פעמים היריבות של בארסה הוציאו העונה כדורים מהרשת אחרי התקפות שבהן ראפיניה היה הכובש או המבשל. הוא עשה את זה בממוצע כל 74.8 דקות על הדשא, מעורב בכשליש מכל השערים שכבשו הקטלונים העונה (146), 32.8% ליתר דיוק, ורק למוחמד סלאח יש יותר שערים ובישולים העונה (55). אגב, המצרי עשה את זה באותה כמות משחקים (46), אבל ב-217 יותר דקות, אם כי ממוצע המעורבות שלו בשערים (כל 72 דקות) עדיין טוב יותר.

בבארסה, לעומת זאת, לראפיניה אין תחרות, מספרית, בהתקפה: גם חבריו לטריו הקדמי נמצאים בדירוג מאחוריו – רוברט לבנדובסקי מעורב ב-43 שערים (40 כבש ושלושה בישל) ולאמין ימאל ב-35 (14 שערים ו-21 בישולים). אז מה הפלא שבזמן האחרון המועמדות של ראפיניה במרוץ לכדור הזהב תופסת תאוצה?

ראפיניה (רויטרס)

השינויים מאחורי המהפך

המעבר לפרונט של מכונת ההתקפה שבנה פליק נבעה לא רק מהנחישות והלחימה של ראפיניה, אלא גם משינויים ביצע המאמן כשנחת בקטלוניה. אמנם בעונתו הראשונה בבארסה, הברזילאי שיחק בעמדת הקיצוני הימני המועדפת עליו, אבל הפעם הוא לא נהנה משטחים רבים והתקפות מתפרצות כמו בימי לידס, הרי הבלאוגרנה מחזיקים הרבה יותר בכדור ונתקלים בהגנות יותר צפופות.

הפריצה המטאורית של לאמין ימאל וכמות הדקות הרבה שהחל לקבל בעקבות יכולתו הסיטו את ראפיניה לעמדת הקיצוני השמאלי, שבה הברזילאי התקשה לבוא לידי בטוי במשחקים רבים בבארסה. “הבנתי שאם אני רוצה לשחק במועדון הזה, אני צריך להסתגל", אמר ראפיניה במסיבת עיתונאים באוקטובר לפני הניצחון 1:4 על באיירן מינכן בליגת האלופות, בו הברזילאי כבש כבר בדקה הראשונה וסיים עם שלושער.

ראפיניה, לבנדובסקי ולאמין ימאל (רויטרס)

פורמלית אולי ראפיניה עדיין הקיצוני השמאלי של בארסה, אבל במערך של פליק יש לו הרבה יותר חופש פעולה. המאמן תיפקד אותו לפרקים גם כמספר 10, הוא נע הרבה יותר למרכז ונכנס לעומק, משתתף יותר בבניית ההתקפות, אבל גם מאיים על השער מעמדות מסוכנות יותר ומשלים בצורה נהדרת את לאמין ימאל ולבנדובסקי. הכישרון בן ה-17 אולי דחק את ראפיניה מצד ימין, אבל הדריבל של לאמין ימאל גם מאפשר לברזילאי יותר חופש, מה שבא לידי ביטוי במספרים.

“הוא תמיד משחק באינטנסיביות גבוהה", אמר פליק אחרי אותו משחק מול באיירן, “מעולם לא היה לי שחקן כזה". ההערכה בין השניים הדדית והמאמן הגרמני היה זה שהתקשר לראפיניה אחרי ההדחה של ברזיל מהקופה אמריקה בקיץ וביקש ממנו לא לקבל החלטות על עתידו לפני אימוני טרום העונה. גם חבריו נתנו לו גב כשבחרו בו באוגוסט לאחד הקפטנים של בארסה והוא הפך לאחד המנהיגים שלה, אם לא לבולט שבהם. “אם בעבר הייתי נותן 100%, עכשיו אני נותן 200%”, הוא אמר באוקטובר.

האנזי פליק וראפיניה (האתר הרשמי של ברצלונה)

העונה הזו הכניסה את ראפיניה גם לדירוג הברזילאים של בארסה. לפחות לפי המספרים, הכוכב השאיר מאחור את רומאריו (56) ורונאלדו (60) במעורבות בשערים עם 93, וכעת רק ניימאר (181), ריבאלדו (177) ורונאלדיניו (165) לפניו. אם בוחנים את המעורבות בשערים בעונה אחת, כאן רונאלדו בראש עם 60 בעונת 1996/97 ואחריו ניימאר (56 ב-2015/16), רונאלדיניו (50 ב-2005/06) ושוב ניימאר (49 ב-2014/15), אבל אחריהם מגיע כבר ראפיניה.

ובכל זאת, גדולה נמדדת ביותר מהמספרים כפי שראפיניה הוכיח כבר לא מעט העונה. אבל כדי להיכנס לדיון של הגדולים באמת – ואת זה הברזילאי יודע בעצמו – הוא צריך להוביל את בארסה לזכייה בליגת האלופות. הדרך לשם עוברת דרך הגומלין מול דורטמונד, ואלא אם יתרחש טוויסט משוגע, במקרה של ראפיניה השמיים הם באמת הגבול.