לכל קבוצה יש את הכוכב שלה, לכל אחת יש את הסגל המשלים ולכל אחד יש תפקיד – בין אם זה לעלות ולתת עבודה בהגנה, לעמוד מעבר לקשת ולצלוף, לקפוץ לריבאונד או אלף ואחד דברים אחרים. יש גם שחקנים עם משימה קצת אחרת, שחקנים שהם האקס פקטור. אנטוניו בלייקני הפך לכזה בהפועל תל אביב – מי שאמון על להכניס כדור לסל, פשוטו כמשמעו.
ההתחלה של בלייקני לא הייתה קלה. לא מעט ביקורות הופנו לעבר העובדה שהוא בא להיות הקלעי, ולא הצליח לעשות זאת ברמה מספקת, או יותר נכון – לפחות לא במשחקים הגדולים. אבל לאחרונה יש שינוי, לאחרונה הגארד פורח ואפילו בראיון ל-ONE הבעלים עופר ינאי אמר אחרי הניצחון על ולנסיה ש”הוא הרוויח חוזה לעוד עונה, הוא יישאר, נקודה”.
עוד לפני שנגיע להתעלות ברגעים הגדולים, ניתן מבט קצר על ההשפעה של בלייקני במהלך רצף שמונת הניצחונות של הפועל במפעל המקומי. בארבעת המשחקים האחרונים מול מכבי עירוני רמת גן, בני הרצליה, גלבוע/גליל ואליצור נתניה הוא קלע 16, 14, 24 ו-17 נקודות בהתאמה. בששת המשחקים האחרונים יש לו ממוצע של כמעט 16 נקודות למשחק. בכל שאר העונה מאז שהגיע? פחות מ-10 נקודות בממוצע.
דימטריס איטודיס ואנטוניו בלייקני בטירוף (ראובן שוורץ)אבל התפנית הגיעה באמת במאני טיים, והמאני טיים אלה המשחקים ביורוקאפ, שם הפועל תפגוש את גראן קנאריה הערב (שלישי, 20:00) למשחק הראשון בסדרת הגמר. בחצי הגמר בלייקני קנה את האוהדים, והשכיח כל פיסת ביקורת שהייתה עליו. במפגש השני מול ולנסיה, עם הגב אל הקיר, לנצח או ללכת הביתה, הוא הבריק עם 22 נקודות, שני הכי הרבה מאחורי ג’ונתן מוטלי.
ואז הגיע המשחק השלישי, המכריע והאחרון. הקלעי הגיע למעמד ולא רק שהגיע, אלא שרשם כנראה את משחקו הטוב ביותר בקריירה. 32 נקודות שאוהדי הפועל תל אביב יזכרו עוד המון זמן עם 5 מ-5 מעבר לקשת ברבע האחרון ו-ווינר שוט אחרי ווינר שוט שהקהל האדום לא ישכח.
אנטוניו בלייקני זורק (הפועל תל אביב)יש משהו שמייחד את בלייקני, משהו שיכול לבוא לרעתו וגם לטובתו – וזה שלא מעניין אותו אם זאת נתניה מולו, אם זאת מכבי ת”א בדרבי או אם זה משחק 3 נגד ולנסיה. בלייקני עולה לכל משחק ולא רואה בעיניים, אם הוא יתחיל עם אפס משלוש לשלוש, הוא יזרוק את הרביעית וגם את החמישית. זה יכול לפעמים לא להצליח להפועל, אבל בימים שזה נכנס, ולאחרונה זה נכנס, אז זה נכנס עד הסוף.
האדומים צריכים עוד שתי התעלויות של בלייקני, גם אם לא ברמה שבה הוא התעלה נגד ולנסיה, אבל משהו שדומה לכך. בגמרים אין הרבה טקטיקה, עולים לפרקט ומשחקים כדורסל, וזה בלייקני. הגארד מתמחה בלעלות לפרקט ופשוט לשחק. גראן קנאריה יכולה לנסות להתכונן לצבע שמכיל את ג’ונתן מוטלי, ברונו קבוקלו ומרקוס בינגהאם, היא יכולה לנסות לנתח איך עוצרים את ניהול המשחק של ים מדר, בר טימור וג’ו רגלנד, אבל להתכונן לשחקן כמו בלייקני ביום שהולך לו זו כבר משימה קשה הרבה יותר – וייתכן שזה יהיה המפתח של הפועל ת”א.
איטודיס: "ולנסיה? כבר בעבר, זה אתגר חדש"