לו הייתם שואלים את מנור סולומון מה החלום הכי גדול שלו בחודש מרץ שעבר, הוא כנראה היה אומר לכם שלחזור לשחק כדורגל. ככה, פשוט; רק להיות בריא, ולחזור לעשות את מה שהוא אוהב. בכל זאת, מוזר מאוד לחשוב על כך היום, שנה לאחר מכן, כאשר כוכב נבחרת ישראל נמצא בעונה הטובה בחייו, דבר שהוא כלל לא מובן מאליו עבור מי שעבר שלושה ניתוחים במיניסקוס רגל ימין שהציבו סימני שאלה בהמשך לעתיד הקריירה שלו.
בעידן של עומס משחקים שגורם לכמות הפציעות רק ללכת ולגדול, השנה האחרונה של מנור סולומון יכולה להוות השראה ללא מעט כדורגלנים. ועדיין, ספק אם היו רבים שהיו בסיטואציה של כוכב לידס, שמפציעה שנראתה “לא חמורה מדי” באימון טוטנהאם, נגררה לשנה ללא כדורגל כשהוא, וגם לא אנשי מקצוע מסביב, לא באמת הבינו מה יש לו. זה התחיל עם ניתוח ראשון, יומיים לפני ה-7.10 הארור, המשיך עם ניתוח שני במהלך מרץ אחרי שלא באמת הצליח לחזור לשחק כדורגל, אפילו לא באימונים, והמשיך עם חזרה לחדר הניתוחים לאחר עוד ניתוח “שפצור” ניתן לקרוא לו. כלום לא עזר.
כשהתסכול כבר היה בדרך להפוך לייאוש, אחרי שניסה לאתר את הבעיה בכל דרך אפשרית, סולומון נשלח למרפאת כאב. מדובר בצעד נדיר מאוד עבור כדורגלן מקצוען, שכן זהו מקום המיועד לאנשים שסבלו מטיפול לא ראוי בבעיה רפואית, ומתקשים לתפקד. אלא שלמרבה הפלא, המוצא האחרון הזה, היה גם זה שעזר. סולומון, שטופל בכדורים ובמשחות, חש לפתע הקלה מטורפת.
אחרי כמעט עשרה חודשים בהם התקשה אפילו בניסיונות לבעוט ולמסור באימונים, הוא אף חזר וקיבל דקות במשחק טרום עונה של טוטנהאם, אך לאחר שיחה עם אנשי המועדון והמאמן אנג’ה פוסטקוגלו, הגיעו כל הצדדים להבנה הדדית שהדבר הנכון עבורו יהיה לצאת לשנת השאלה כדי להחזיר את החדות שאבדה מעט ולחזור מוכן יותר.
“ההגעה של מנור ללידס הייתה הפתעה נעימה”
לא מעט גבות הורמו תחילה כשסולומון בחר לרדת לליגת המשנה ולחתום בלידס. בכל זאת, ליגת המשנה באנגליה ידועה כאחת הליגות הפיזיות באירופה, עם לו”ז משחקים שמזכיר NBA וסגנון משחק אגרסיבי למדי, שהותיר לא מעט ספקות לגבי היכולת של הישראלי להשתלב בצורה חלקה אחרי שנה שבה חווה פציעה לא פשוטה. אלא שלא חלף יותר מדי זמן לפני שאלאן רואד (אצטדיונה של לידס), התגלה כמקום המתאים ביותר עבור סולומון לפרוח מחדש.
כשסיכם עם טוטנהאם על עזיבתו לשנת השאלה, לסולומון היו אופציות מחוץ לאנגליה. חטאפה מהליגה הספרדית הראשונה רצתה אותו, אבל השיקול המרכזי שהוביל אותו ללידס היה הרצון להישאר על הרדאר של הכדורגל האנגלי, במטרה ברורה – חזרה לפרמייר ליג. שנה לאחר מכן, זו נראית עד כה ההחלטה הטובה ביותר שיכול היה לקבל.
מנור סולומון ושחקני לידס (רויטרס)סולומון הגיע לקבוצה שמשחקת את הכדורגל הטוב בצ’מפיונשיפ, והמאמן דניאל פארקה מוציא משחקן הכנף את הגרסה הטובה ביותר שלו. מעבר למספרים הנהדרים (7 שערים ו-8 בישולים ב-31 משחקים), אי אפשר לפספס עד כמה סולומון חזר בעיקר ליהנות מהמשחק, וניתן לראות זאת בדריבל שלו, שחזר להיות הנשק הקטלני ביותר שלו.
“זו הייתה הפתעה נעימה לראות את מנור מגיע ללידס” מספר לי ברן כרוס, עיתונאי שמסקר את מוליכת הצ’מפיונשיפ ב’אתלטיק’ הבריטי. “השם שלו היה מוכר לאוהדים של לידס לאחר התקופה המוצלחת שלו בפולהאם, שם גם כבש מול לידס. היסטוריית הפציעות שלו הדאיגה, אבל גם נתפסה כסיבה שמועדון בדרג השני כמו לידס הצליח להחתים שחקן ששיחק בטוטנהאם ובליגת האלופות. הייתה תקווה שהוא יהפוך לאחד השחקנים הטובים בליגה”.
האיש למשימות מיוחדות
ואכן, התקווה הזו התממשה, אפשר להגיד מהר מן המצופה. כבר במשחקו הראשון, בניצחון 0:2 על האל סיטי, סולומון רשם בישול שהציג את כל סט היכולות שלו, כשלקח מגן לטיול על הקו והעביר כדור מושלם לרחבה. לאחר פתיחה מבטיחה ושני משחקים בנבחרת בהם פתח ושיחק 80 ו-90 דקות מול בלגיה ואיטליה בהתאמה, הגיעה פציעה בשריר הירך האחורי, “קטנה” במושגים של סולומון, לקח לו כמה משחקים לחזור ליכולת הטובה, אך כשזה קרה, כבר אי אפשר היה לעצור אותו.
במקרה או שלא, זה קרה אחרי צמד משחקי הנבחרת בסיום קמפיין ליגת האומות. למרות שלא הגיע בשיא כושרו, סולומון עשה עבודה אדירה בצמד המשחקים מול שתיים מהנבחרות הטובות באירופה. מול צרפת, כמו כולם, הוא עשה בעיקר הגנה, כשמול בלגיה, הוא קיבל מרן בן שמעון משימה לשחק ממש כווינגבק על כל קו שמאל, תפקיד שמשלב הגנה והתקפה באופן בלתי פוסק, אך סולומון עמד בו בענק ועשתה עבודה אדירה בשני צדי המגרש.
מנור סולומון מול בלגיה (רויטרס)שחקן לידס הראה שלא משנה באיזה כושר הוא מגיע לנבחרת, הוא השחקן שרן בן שמעון יכול להשתמש בו למשימות מיוחדות, כשעשה כאמור עבודה אדירה בהיבט ההגנתי (4 תיקולים) ובהיבט ההתקפי, נתן לא מעט אוויר לחבריו עם 4/4 דריבלים מוצלחים, כשהוא שומר על הכדור בחכמה ופותר פלונטרים על המגרש עם ההשתחררות מלחץ המוכרת שלו, שהייתה כל כך נחוצה מול נבחרות שישראל ברוב שלבי המשחק הייתה צריכה להתגונן מולן.
“הייתה תקופה יותר מורכבת ואני חושב שאחרי המשחק נגד בלגיה בפרט, כבר הרגשנו שמנור חוזר לעצמו גם מבחינת המדדים הפיזיולוגיים, אבל גם מבחינת הכדורגל” מספר אדר רוזנברג, המאמן האישי של מנור סולומון, שעובד צמוד אליו כבר חמש שנים. רוזנברג, שמרבה לבקר את מנור בלידס לאורך השנה ונמצא איתו גם בנבחרת ישראל, עובד עם השחקן לפני ואחרי כל משחק. לפני משחקים, הם יושבים ומנתחים ביחד את היריבים מולם סולומון צפוי להתמודד, כשלאחר המשחק, הם צופים בכל הפעולות שלו ומנתחים אותן עד לרזולוציות הכי קטנות.
מנור סולומון ואדר רוזנברג. איש המקצוע שהכי קרוב אליו (adam molnar)רוזנברג ממשיך ומספר: “מנור עבר תהליך של חוסר ודאות שלשמחתנו הרגשנו שזה נמצא מאחורינו בעיקר אחרי בלגיה. הוא היה צריך את הביטחון והתחושה שהוא נמצא בפורמה וחוזר לעצמו ולא רק נוגע בכדור, אלא באמת מסוגל להביא את זה לידי ביטוי בזמן אמת תחת לחץ מול יריב דומיננטי. הרבה מאוד מהלכים נעשו שגרמו לו להרגיש לאט לאט טוב יותר”.
לאחר אותו משחק מול בלגיה, הגיעו גם צמד שערי הבכורה של סולומון בלידס ב-3:4 על סוונזי, ומאז, כמעט בכל משחק שבו שיחק, הישראלי היה הטוב ביותר על המגרש, והישראלי הרוויח לא מעט מכך שהגיע לקבוצה של דניאל פארקה. “הוא היה זהיר עם מנור בהתחלה, עד שנתן לו יותר ויותר והוא התחיל להשפיע”, מספר כרוס על המאמן.
“אחד הטובים בצ’מפיונשיפ”
מעבר לשימוש השקול בסולומון, הסגנון של לידס תחת פארקה עושה טוב לישראלי. לידס משחקת את הכדורגל הטוב ביותר בצ’מפיונשיפ, כשהיא קבוצה שרחוקה מהסטיגמה של כדורים ארוכים ומשחק על מתפרצות שמאפיינת לא מעט קבוצות בליגה הזאת, עם הנעת כדור מלהיבה שמחמיאה גם למנור סולומון ונותנת לתכונות הבולטות שבו לצאת החוצה בצורה המקסימלית.
“הדרישה המקצועית בין לידס לטוטנהאם מאוד שונה. האירועים שהוא פוגש כיום הם אירועים שונים בהרבה מאוד מובנים” מספר רוזנברג, “מה שיפה לראות פה זה גם השינוי שהוא עשה כשחקן, הגמישות המחשבתית הזאת שהוא עשה. הוא היה צריך להבין איך הוא נכנס למערכת שהיא מתפקדת עם שחקנים שכבר רצים ופילוסופיה שהיא שונה. בנוסף, הוא גם שיפר מאוד את משחק ההגנה שלו, ונמצא בטופ של שחקני לידס בפרמטרים של משחק הגנה בחלק הקדמי”.
“סולומון הוא אחד השחקנים הטובים בצ’מפיונשיפ, וזה לא מפתיע בהתחשב ברזומה שלו” אומר העיתונאי, כרוס. ואכן, כשמסתכלים על סולומון בלידס, רואים שהוא מציג ככל הנראה את הכדורגל הטוב ביותר בקריירה שלו. אם בעבר, היינו רגילים לראותו אותו מחכה לכדור על הקו, בעיקר על צד שמאל ומוגבל לעתים בתנועה אחת מוכרת והיא הכניסה משמאל למרכז ולרגל ימין, הרי שבלידס, דניאל פארקה מאפשר לו חופש פעולה שהפך אותו למגוון עוד יותר.
מנור סולומון (רויטרס)לא פעם במהלך המשחק הוא מגיע לקבל את הכדור במרכז המגרש, ולעתים אפילו מחליף צדדים עם אקס מנצ’סטר יונייטד, דניאל ג’יימס, איתו יש לו שיתוף פעולה מצוין, ומראה שהוא יודע לקחת מגנים לטיול גם עם רגל על הקו. עוד אלמנט ששיפר הוא התנועה ללא הכדור, כשנראה שהוא למד לתזמן את הכניסות שלו לרחבה בצורה הרבה יותר טובה, מה שלא פעם מאפשר לו להבקיע בנגיעה אחת.
והיכולת של סולומון מגובה גם בנתונים, ולא רק ב-14 השערים בהם הוא מעורב ישירות. הוא מוביל את הליגה בפער ניכר באחוז הדריבלים המוצלחים (63%) למשחק וחמישי בטבלת השחקנים שמייצרים הכי הרבה מצבי הבקעה גדולים, עם 13 כאלה. הוא נבחר כבר מספר פעמים להרכב השבוע בצ’מפיונשיפ ולאיש המשחק של לידס, ולא פעם כשהמאמן פארקה החליף אותו במהלך משחקים, זה גרר ביקורות רבות מהקהל שלא הבין “איך הוא מוציא את השחקן הטוב ביותר שלנו?”.
גם סולומון עצמו קיבל ביטחון והראה לא פעם את אי שביעות רצונו לאחר שהוחלף, ופארקה התייחס לכך לאחר המשחק האחרון בו הישראלי יצא בדקה ה-84, לאחר שהתחיל את הקאמבק ב-2:2 מול QPR, כשגרם לשער עצמי: “מנור תמיד לא מרוצה כשהוא לא משחק את כל המשחק. אני די אוהב את הגישה הזאת. היום, הוא ייצר הרבה עבורנו”.
מנור סולומון (רויטרס)אברטון הכי רצינית, גם לידס בתמונה
הבחירה של סולומון בלידס הייתה ירידה לצורך עליה, כשהמטרה נותרה ברורה; לחזור לפרמייר ליג, כשבינתיים, הכל הולך על פי התכניות לישראלי. לטוטנהאם הוא כנראה לא יחזור, כשהוא יתקשה למצוא דקות משחק בסגל של התרנגולים, אך מספר קבוצות באנגליה כבר הביעו עניין ואברטון נראית עד כה כרצינית ביותר, כשעל פי הדיווחים, הטופיז מוכנים לשלם בין 15 ל-20 מיליון פאונד על שחקן הכנף.
וגם לידס עדיין בעניין. מנור הפך לאהוב הקהל באלאן רואד, כשמהר מאוד, מנור גם קיבל שיר שחקן, שהתייחס גם למצב הגיאופוליטי שכולל את השורה “והוא שונא את פלסטין”. בהנהלת המועדון אגב, פחות “התחברו” למסר של השיר ומיהרו לגנות אותו.
בכל אופן, בכל הקשור לעתידו, ברן כרוס אומר: “יש כאלה שחושבים שבשביל לשרוד בפרמייר ליג, לידס צריכה להביא שחקן כנף יותר דומיננטי מסולומון. אבל אם לידס תוכל לרכוש אותו בפחות מ-20 מיליון פאונד, זו תהיה עסקה טובה לדעתי”.
“קודם כל מנוחה ותזונה”: כך סולומון שומר על עצמו
הדבר היחיד שעצר את סולומון עד כה בקריירה הייתה הבריאות שלו. כששיחק, הוא כמעט תמיד סיפק את הסחורה. הוא היה אחד השחקנים הטובים בשחטאר, וגם לאחר שהתאושש מהפציעה בפולהאם, הוא הפך לשחקן מפתח אצל הקוטג’רס. היכולת שם ותמיד הייתה, אך כעת, האתגר הגדול ביותר שעומד בפניו, הוא להישאר בריא, והוא עושה כל שביכולתו כדי שזה יקרה.
סולומון מקיף את עצמו באנשי מקצוע מכל כיוון ובכל אספקט, ואחד מהם הוא מאמן הכושר של הנבחרת, ערן שדו, שלאחר צמד המשחקים הטובים של מנור מול בלגיה וצרפת בפגרה הקודמת, טס ללידס ודיבר עם הצוות המקצועי של הקבוצה האנגלית. “נתתי להם קצת רעיונות על איך אנחנו עובדים איתו בשנים האחרונות וזה תפס. אנחנו רואים שארבעה חודשים, טפו טפו, הוא שחקן מוביל שמשחק מספר משחקים בשבוע ועושה נתונים פיזיולוגיים מטורפים, אני יכול להגיד לך שבלידס הוא בטופ 3 בכל הפרמטרים”, סיפר שדו.
בכל הקשור לאלמנט הפיזיולוגי, ההיסטוריה הרופאית של סולומון, כמו גם העובדה שהוא משחק בקצב המשחקים הגבוה ביותר בנבחרת, דורשים ממנו אפילו עוד יותר “לשמור על עצמו” משחקנים אחרים. “אנחנו מקפידים על ניהול העומסים שלו” מספר שדו.
ומה זה בעצם אומר? מאמן הכושר של הנבחרת מסביר: “הדרך היחידה להתאושש כשיש כמות כזו של משחקים היא הקפדה על תזונה ומנוחה. גם הנושא של ההכנה למשחק הבא, הזמן שאני קורא לו ‘הבין לבין’, זה מנוהל אצלו ברמה הגבוהה ביותר. הוא לצורך העניין סיים משחק ביום שבת מול QPR בלונדון, אז הוא ידע לעשות טיפול והתאוששות כבר ביום ראשון בלונדון לפני הטיסה ביום שני. הוא יורד לרזולוציות הגבוהות ביותר”.
שחקני נבחרת ישראל באימון עם ערן שדו (רדאד ג'בארה)מנור סולומון היה מאוד חסר לנבחרת בפלייאוף מוקדמות היורו. זה כזכור נגמר בהתרסקות מול איסלנד, ואי אפשר לדעת מה היה קורה אם הכוכב, שהיה אז פצוע, היה על המגרש. בגיל 25, סולומון הוא כבר לא השחקן הכי מוכשר בנבחרת ישראל, אלא המנהיג שלה ובשקט בשקט, גם אחד הוותיקים ביותר, כשאת הופעת הבכורה שלו ערך כבר לפני שבע שנים, ומאז הספיק לכבוש 7 שערים ב-41 משחקים. כשהנבחרת תצליח, הוא יהיה במרכז העניינים, כשהיא תיכשל, הוא כנראה יקבל את מירב הביקורות. גם הוא יודע את זה, אבל זה לא מפחיד אותו.
לנגד עיניו של מנור דבר אחד בלבד; עליה לטורניר גדול. אם היו לנו עוד כמה כמוהו, מעבר ליכולת ולכישרון, אלא בעיקר בגישה ובמנטליות, המשימה הזאת הייתה הופכת ליותר ויותר אפשרית. בינתיים, השחקנים שלידו בנבחרת יכולים לקבל ממנו שיעור, לא רק על כדורגל, כמו שעל כוח רצון, מחויבות והתמדה. אלו הערכים שהמאמן רן בן שמעון מנסה להנחיל, אלו הם הערכים של מנור סולומון. לנו, נותר לאחל רק שיישאר בריא.
מנור סולומון חוגג (רדאד ג'בארה)