אם אדם סילבר, הקומישינר של הליגה הטובה בעולם, היה נשאל מהו המודל שמייצג את ההווה והעתיד של ה-NBA, כנראה שהוא היה שולח את התמונה הקבוצתית מה-Media Day של אוקלהומה סיטי ת'אנדר.
הפרנצ'ייז שנדד מסיאטל ההיפסטרית אל בירת אוקלהומה השמרנית בדרום ארצות הברית, הצליח לעבור בתוך כעשור מתיחת פנים שמגלמת את הכדורסל האמריקאי כמוצר, על כל יתרונותיו וחסרונותיו.
הלילה (בין רביעי לחמישי) תתארח אוקלהומה אצל האלופה המכהנת בוסטון סלטיקס, ותנסה לשלוח מסר לכלל הליגה: כך יוצרים קבוצה מנצחת, כך נראה הכדורסל המודרני, ואולי, כך נעשית הדרך מבנייה – לאליפות.
שחקני אוקלהומה חוגגים (רויטרס)בעונת 2011/12 הסגל של הת'אנדר מנה 3 כישרונות צעירים שעתידים לכבוש את פני הליגה - קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק וג'יימס הארדן. בריצת הפלייאוף שלהם באותה עונה, חלפו על פני האלופה היוצאת דאלאס מאבריקס, לוס אנג'לס לייקרס של קובי ברייאנט המזדקן ועל השושלת הגדולה של סן אנטוניו, בדרך לגמר ראשון לפרנצ'ייז החדש.
אלא שבגמר הם נתקלו במיאמי היט של לברון ג'יימס, שלא יכול היה להתפשר על פחות מטבעת אליפות, אותה השיג בחמישה משחקים על הת'אנדר. סם פרסטי, הג'נרל מנג'ר של אוקלהומה, יצא למסע חיפוש אחר החתיכה החסרה.
אחרי עזיבתו של הארדן, שדרש שכר גבוה מכפי שיכל המועדון לספק, המשיך התמהיל לרוץ עוד 4 עונות בהן לא הצליח לשחזר את ההישג של הופעה בגמר ה-NBA. אחרי שדוראנט שבר את הליגה ועבר לגולדן סטייט ווריורס בעונת 2016/17, החל פרסטי לנסות את מזלו מידי שנה בחלון העברות. כרמלו אתוני, פול ג'ורג' וכריס פול עברו בקבוצה ולא הצליחו להביא אותה מעבר לסיבוב אחד של פלייאוף.
ראסל ווסטברוק וקווין דוראנט (רויטרס)פרסטי הבין שהישועה לא תגיע מהפרי אייג'נסי. ההחלטה במועדון הייתה ברורה. ירידה לצורך עלייה, פירוק לצורך בנייה מחדש. הג'נרל מנג'ר הבין שצריך "לבנות" על שושלת שתגדל יחד. קבוצה מלוכדת שתסתכל קדימה אל המחר ולא מארג כוכבים סורר שרוצה לנצח היום. הת'אנדר הישירה מבט אל המוסד שמייחד את הליגות הסגורות של אמריקה- הדראפט.
הבחירות העתידיות שקיבלה בתמורה לכוכבים שהעבירה, יחד עם עונות שבהן הייתה בתחתית, גרמו לכך שהקבוצה נעשתה "בעלת הון". כזו שבאפשרותה להחתים דרך הדראפט שחקנים צעירים ללא צורך בוויתור על נכסים לטובת קבוצות אחרות, וגם יכולה למסור בחירות כדי לקבל בטרייד שחקנים מוכחים מרחבי הליגה.
דראפט ה-NBA (רויטרס)שורת המהלכים הראשונה הייתה למסור בטרייד את הכוכבים והוורטנים. הטרייד הגדול מבין כולם היה העברתו של פול ג'ורג' ללוס אנג'לס קליפרס, שבתמורה העבירו לאוקלהומה לא פחות מחמש בחירות סיבוב ראשון, שתי אופציות להחלפת בחירות ואת השחקנים דנילו גלינרי ושיי גילג'ס אלכסנדר. תמורה חסרת תקדים בכל קנה מידה בעבור שחקן אחד בלבד.
הקנדי הצעיר הפך לפנים של המועדון, אך למרות הניצוצות שהראה יחד עם טיפוס מתמיד במספרים, אוקלהומה כיוונה להפסדים. במשך 3 שנים הגיעו רק פעם אחת לסיבוב הראשון של הפלייאוף בו הפסידו ליוסטון של האקס הארדן, ועוד פעם אחת רק לפלייאין. אך התהליך החל במהרה להניב פירות.
כתוצאה מהמדיניות שהונהגה, קיבלה אוקלהומה בחירות נוספות והחלה לממש אותן מקיץ לקיץ, כשהיא מצרפת דרך הדראפט שחקנים כמו לו דורט, צ'ט הולמגרן, ג'יילן וויליאמס (הופעת אולסטאר ראשונה העונה) וקייסון וואלאס, שכיום כבר מככבים במדי הת'אנדר מידי לילה. לראייה, שחקני הת'אנדר הצעירים הצליחו בשנה שעברה לסיים את העונה הסדירה במקום הראשון במערב הצפוף ונעצרו בפלייאוף בסיבוב השני מול דאלאס של לוקה דונצ'יץ'. התחושה במועדון הייתה שמשהו עדיין חסר בין הכישרונות המבטיחים.
צ'ט הולמגרן וגוש גידי (טוויטר)בקיץ האחרון, פרסטי השתמש בנכסים שלו כדי להשלים את הסגל, והפעם באמצעות טריידים, כשהנחית את אייזיאה הראטנשטיין מניו יורק ניקס ואלכס קרוסו משיקגו (בתמורה לג'וש גידי שהיה בעונה רעה מאוד מבחינתו) כדי להוסיף הן גודל והן ניסיון לקבוצה.
בינתיים, התוצאה נראית “בינגו”. אוקלהומה מוליכה את המערב בגאון עם פער של 11 משחקים מדנבר נאגטס השנייה, והגיעה עד לגמר הגביע בדצמבר, פורמט חדש שהתווסף בשנה שעברה והוכיח את עצמו, אך הפסידו למילווקי באקס במשחק קליעה חלש מבחינתם.
בכך נהפכה אוקלהומה הלכה למעשה למודל של הליגה הן כלפי פנים- כדוגמה לניצול הזדמנויות נכון ומחושב, וכלפי חוץ- כדוגמה לכך שכל קבוצה בליגה הזו יכולה להפוך לקונטנדרית לאליפות, אם תשחק בקלפים שלה נכון. אך העונה, בעקבות שורת מהלכים ואירועים בחודשים האחרונים, נפתח לת'אנדר חלון זמנים אופטימלי במיוחד כדי לרוץ עד הסוף.
איזאיה הרטנשטיין (רויטרס)המערב פרוע וצפוף, האמנם?
בשנה שעברה, דנבר ואוקלהומה החזיקו בסיום העונה הסדירה במאזן זהה (57-25), אך האחרונה דורגה במקום הראשון בזכות מאזן עדיף בקונפרנס המערב. מתחתיהן ניצבה מינסוטה טימברוולבס, רחוקה משחק בודד. הפער בין אוקלהומה לגולדן סטייט העשירית עמד על 11 משחקים. צפוף במיוחד. אלא שהשנה מדובר באופרה שונה לחלוטין.
נכון להיום, אוקלהומה רחוקה 11 משחקים מהמקום השני, בו ניצבת אותה דנבר. כדי להסביר ממה נובע היתרון של אוקלהומה, נתמקד קודם לכן ביריבותיה לצד המערבי של הליגה שאיימו על התואר בעונה הקודמת, ומה גורם להן העונה לאבד גובה ולצבור הפסדים לעומת הת'אנדר.
דנבר נאגטס איבדו הקיץ שחקן משלים קריטי בדמות קנטיביוס קלדוואל פופ. הסמול פורוורד היה עוגן משמעותי מהספסל והוסיף לקבוצה מקולורדו 10.1 נקודות למשחק וקלע ב-40.7% לשלוש. בהיעדר מחליף ראוי, יסלח לי ווסטברוק, ופתיחת עונה משמימה של האולסטאר ג'מאל מארי שהמשיך מאיפה שהפסיק עם נבחרת קנדה המאכזבת של האולימפיאדה, לקח לדנבר הרבה זמן והרבה ניקולה יוקיץ' כדי למצוא את עצמה מחדש ולחזור להידמות לקבוצה שלקחה את האליפות ב-2023.
ניקולה יוקיץ' (רויטרס)מינסוטה טימרוולבס הייתה גולת הכותרת של הפלייאוף בשנה שעברה. הזאבים הגיעו עד לגמר המערב כשהם גוברים בסיבוב הראשון על הפיניקס סאנס בסוויפ מהדהד ועל דנבר נאגטס ב-7 משחקים, אך נעצרו מול אותה דאלאס שניצחה את אוקלהומה בדרך לגמר ה-NBA.
אלא שבקיץ נגמרה הריצה של תאומי המגדל, וקארל אנתוני טאונס נטש את רודי גובר ומינסוטה לטובת הלהיט של המזרח, ניו יורק. הירידה ביכולת של נאז ריד, האקס פקטור מהספסל, ויכולת פושרת של ג'וליוס רנדל ודונטה דיבינצ'נזו שהגיעו בתמורה לטאונס, הותירו את עיקר הנטל על אנתוני אדווארדס, שלצערו לא מצליח לתרגם את היכולת לניצחונות.
אנתוני אדוארדס (רויטרס)פיניקס סאנס יצרה בשנה שעברה טריו שהצית את הדמיון, כשצירפה את בראדלי ביל אל דוראנט ודווין בוקר באריזונה. בשנה שעברה נראה היה הפרויקט השאפתני מגומגם או בחבלי לידה, אך העונה פיניקס צונחת אל מחוזות הפליי-אין ופשוט לא מצליחה לתפקד כקבוצה. גם אם תשתחל בדרך לא דרך לפלייאוף, אוקלהומה צריכה לשמוח לקבל את האקס המיתולוגי בסיבוב הראשון.
דאלאס מבאריקס. קצרה היריעה מלנתח עד כמה המועדון בהתמוטטות. ההחלטה התמוהה שהתקבלה בתחילת פברואר לוותר על דונצ'יץ' פתחה את שערי הקארמה, ומאז דאלאס איבדה את קיירי אירווינג שסיים את העונה, אנתוני דייויס שנפצע בבכורה ועוד לא שב, דרק לייבלי שלא נראה באופק כבר כמה חודשים, ונשארה עם קליי ת'ומפסון אחד מאוכזב, שהבטיחו לו לשחק עם לוקה וקיירי בקבוצת אליפות. אולי בעוד עשור נשמע שוב על החבורה הטקסנית כקבוצה ראויה.
קליי תומפסון (רויטרס)לוס אנג'לס לייקרס זוכה להייפ מחודש מאז שלוקה הצטרף ללברון ואף נראה שהצעיר את הכוכב בכמה שנים. אמנם כשמסך העשן מתפוגג, מתגלות הבעיות של הסגולים-צהובים. והבעיה היא בעיקר בהגנה. דאלאס של העונה שעברה הצליחה להחביא את דונצ'יץ' בהגנה כשסביבו שומרים מצטיינים שיכולים לכפות.
בלייקרס, שומרים מוכשרים כמו ג'ארד ונדרבליט וקאם רדיש ממעטים לקבל דקות ולהרשים העונה, ושחקני חמישייה שצריכים לחלק את המעמסה בין ההגנה להתקפה לא מצליחים לייצר את העצירות. ולמרות כל זאת, ייתכן שמדובר במשוכה הגבוהה ביותר בדרך של אוקלהומה בפלייאוף. חוץ מיריבה אחת, שזוכה להיקרא לא בכדי “קבוצת העשור”.
לברון ג'יימס ולוקה דונצ'יץ' (רויטרס)גולדן סטייט ווריורס חיפשה דרכים למקסם את סוף הקריירה של סטף קרי, ולנסות לייצר ריצה אחת אחרונה. בתחילת העונה מאמנם סטיב קר ערך ניסויים בסגל רחב והעמיד רוטציות של 11-12 שחקנים שמתחלקים על 48 דקות משחק. ועדיין, לא נראה שהווריורס בדרך למעלה.
כל זאת השתנה בתחילת בפברואר, כאשר נרקם טרייד ענק שהביא את ג'ימי באטלר ממיאמי אל מפרץ סן פרנסיסקו. מאז, לא רק שהחיבור בין הכוכבים היה ניכר מהרגע הראשון, גם מספרית חזרה גולדן סטייט להיות דורסנית, כשמאז שהגיע באטלר הקבוצה ניצחה ב-11 מתוך 13 משחקים, והצליחה פעמיים לייצר רצף של חמישה ניצחונות, רצף שלא עשו מאז תחילת נובמבר.
ג'ימי באטלר מטביע (רויטרס)מעבר לפירוט זה, נותרו כמה קבוצות שככל הנראה יגיעו לפלייאוף אך בסבירות נמוכה מאוד יהוו מכשול לת'אנדר באם תתקל בהן: יוסטון הצעירה, ממפיס הבלתי יציבה, קליפרס השוקעת וסקרמנטו המתנדנדת.
המטרה העליונה: לנצח את בוסטון סלטיקס
עם כל הכבוד לעונה הסדירה המדהימה שמספקת קליבלנד קאבלירס, היא צריכה עוד להוכיח את עצמה במעמד הפלייאוף. גם במסגרת הגביע נכשלו הקאבס ולא העפילו לשלבי הנוקאאוט העונה, על אף הפתיחה המדהימה במאזן של 0-15. לכן, עד אשר יוכח אחרת, יצטרכו הת'אנדר לבנות את עצמם כתשובה לסגנון של בוסטון- 5 אאוט מרווח ובידוד של הכוכבים במיס- מ'אטץ'.
על פניו, אוקלהומה מציגה יכולת הגנתית שמפרקת יריבות. המשמעת שלהם באופן קבוצתי מאפשרת להם לעשות חילופים על כלל השחקנים, בזכות גארדים גבוהים כמו שיי, דורט וויליאמס, שנושקים לשני מטרים ויכולים להתמודד בהגנה עם עמדות 1-4. הקלוז אאוט המתוזמן שלהם אחרי הוצאה לשחקן על קשת השלוש מונע זריקות נוחות, ולראייה לכך נחזור ל-6.1 השנה.
ג'ייסון טייטום מרוצה (רויטרס)באותו מפגש בפייקום סנטר שבאוקלהומה סיטי, הסלטיקס סיימו ב- 9/46 לשלוש (!), ונעצרו על 92 נקודות, פעם ראשונה ב-35 משחקים מתחילת העונה שהאלופה לא עוברת את רף ה-100 נקודות. מנגד, שחקני הת'אנדר נתנו את הכדור לידיים היעילות של גילג'ס אלכסנדר, שגמל להם עם 33 נקודות ו-11 ריבאונדים.
בנוסף אליו, גם הרטנשטיין סיים בדאבל- דאבל עם עשרה ריבאונדים, כשלמעשה בוסטון קלטה יותר ריבאונדים מאוקלהומה במשחק, אך לא הצליחה לתרגם את ההזדמנויות הנוספות לנקודות, דבר שמדגים עד כמה היכולת ההגנתית של הת'אנדר עילאית.
הלילה, במשחק שייערך ב-TD גארדן בבוסטון, יתקלו הסלטיקס בשחקן נוסף שלא התמודדו עמו במפגש הקודם, צ'ט הולמגרן, שגם הוא חלק מהמארג ההגנתי ומופקד על הגנת הטבעת. הגבוה הצעיר אינו יציב כפי שהיה לפני שנפצע, אך עדיין מהווה חלק משמעותי מהאיכות של הת'אנדר, ולראייה בניצחונם לפני שני משחקים מול דנבר, כשסיים הסנטר עם מדד פלוס-מינוס של 32, הגבוה ביותר בקבוצה.
לא ניתן להבטיח שזוהי סדרת הגמר שמצופה לנו בחודש יוני הקרוב, אך אם נשפוט לפי המפגש הקודם בין השתיים, ללא ספק מדובר ברמת הכדורסל הטובה ביותר בעולם. האם גם הערב, הטוען לפרס ה-MVP עם הקרח הקנדי בוורידים יככב ויספק הצהרות כוונות לקראת הפלייאוף, או שבוסטון תראה פעם נוספת ממה עשויה אלופה ותזכיר לכל הליגה שהיא כאן כדי להישאר?
בוסטון סלטיקס אלופת ה-NBA (רויטרס)