האם בית”ר ירושלים בדרך לחצי גמר גביע המדינה מבלי לעלות לכר הדשא? תובע ההתאחדות לכדורגל, עורך דין גלעד ברגמן, הגיש היום (ראשון) לבית הדין של ההתאחדות לכדורגל את כתב האישום כנגד בני סכנין, בו הוא דורש הפסד טכני לקבוצה מהמגזר בעקבות ביטול המשחק.
סכנין מואשמת בשני סעיפים: הראשון הוא אי קיום חובת הקבוצה הביתית, והשני – עבירה על תקנוני ההתאחדות לכדורגל. הדיון יתקיים ביום שלישי הקרוב בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל בשעה 16:00.
בנוסף, כפי שפורסם לראשונה ב-ONE, בטוטו שוקלים לקנוס את ההתאחדות לכדורגל בסכום של מאות אלפי שקלים בעקבות ביטול המשחק וכעת, תובע ההתאחדות, ברגמן, דורש לקנוס את סכנין בסכום גובה הקנס שעלולה לספוג ההתאחדות מהטוטו בעקבות ביטולו, ולא פחות מ-75 אלף שקלים.
שחקני בני סכנין (עמרי שטיין)בכתב האישום כתב עו”ד ברגמן: “המאשימה (ההתאחדות לכדורגל) תטען כי האחריות המלאה לביטול המשחק מוטלת על כתפי הנאשמת (סכנין), אשר התנהלה בכל הנוגע לקיום חובותיה כקבוצה הביתית, באופן רשלני ולא מקצועני, שאינו מתאים לקבוצה מקצוענית בכלל, לא כל שכן קבוצה הנמנית על ליגת העל, ולמרבה הצער – גם לא בפעם הראשונה”.
“כך, המאשימה תטען כי מהרגע שבו נודע לנאשמת כי לא ניתן לקיים את המשחק באצטדיון עכו, התנהלה הנאשמת באופן רשלני, וזאת למרות שהובהר לה, מספר פעמים, בידי נציגי המאשימה, כי האחריות למצוא מגרש ביתי חלופי ולדאוג לכל חובותיה כקבוצה הביתית, חלה עליה ועליה בלבד”.
“המאשימה תטען, כי כבר בכך שהנאשמת ביקשה להעביר את המשחק לאצטדיון סמי עופר, מבלי שווידאה קודם עם כלל הגורמים הרלוונטיים, כי ניתן לקיים את המשחק באצטדיון, היא התרשלה. הנאשמת המשיכה והתרשלה בכך שחלף מציאת חלופה ראויה, היא ביקשה להעתיק את המשחק לאצטדיון באום אל פאחם (לאחד שהאצטדיון בעכו נפסל בשל סכנה לשלום הציבור) למרות שידעה היטב כי לא מדובר בחלופה ריאלית”.
“הנאשמת המשיכה והתרשלה בכך שלא פעלה בעצמה למציאת מגרש חלופי, כאשר המאשימה הייתה זו שאיתרה עבודה חלופה לקיום המשחק באצטדיון בלומפילד. ובעיקר תטען המאשימה, כי מרגע ש’הסכימה’ הנאשמת לקיום המשחק בבלומפילד, היא ‘התפרקה’ מסמכויותיה כקבוצה הביתית, ולא עשתה את שנדרש, ואף לא מאמצים ראויים מינימליים לקיום חובותיה כקבוצה ביתית, וזאת חרף הסיוע המשמעותי שקיבלה”.
שחקני בני סכנין (עמרי שטיין)“כך, בעוד שהמאשימה ומנהל האירוע פנו לחברות אבטחה וספקים שונים וביקשו להסדיר עבור הנאשמת את ההתקשורת מולם, תוך קיום אינספור שיחות עם הגורמים הנדרשים והעברות עדכונים שוטפים, הנאשמת נמנעה מלנקוט בפעולות מינימליות להשלמת המלאכה”.
“הדבר התבטא, בין היתר, בכך שאף אחד מנציגי הנאשמת לא נכח באופן פיזי בהערכת המצב שקיימה המשטרה בעניין היערכות והדרישות לקיום המשחק בבלומפילד; בכך שלא פנתה באופן עצמאי ומספק לספקים ולחברות האבטחה וביקשה מנציגי המאשימה ליצור קשר עם גורמים שונים, ולא מתאימים בלשון המעטה, שאליהם הפנתה; בכך שלא אישרה ולא העבירה הצעות עבודה לספקים אותם איתרה בעבודה המאשימה ולאחר שאלו כבר שלחו לה הצעות מחיר מסודרות, והכל, חרף תזכורות חוזרות מצד המאשימה, ובהינתן סדר הזמנים הדחוק והחשש הממשי מביטול המשחק. הדברים חמורים בייחוד, בן בשל מעמד וחשיבות המשחק והן משום שלא מדובר בפעם הראשונה וגם לא השנייה, שבה הנאשמת מפרה את קיום חובותיה בעניין”.