אייזנברג ביקש צו מניעה זמני נגד הפועל תל אביב

בהמשך לתביעתו של שאול אייזנברג נגד הפועל תל אביב, הגיש יו”ר האדומים לשעבר בקשה לבית המשפט המחוזי בת״א באמצעות עורכי הדין מתן גוטמן וניר פרידמן להוציא צו מניעה זמני האוסר על הפועל למכור זכויות בהסכם להעברת הזכויות במועדון, ו/או להתיר מכירת זכויות או לבצע כל דיספוזיציה אחרת בזכויות במועדון.

“לחילופין, ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים או מי מטעמם למכור את הזכויות ו/או להתיר את מכירת הזכויות ו/או לבצע כל דיספוזיציה אחרת בזכויות בקבוצת הפועל תל -אביב מבלי שאלה יהיו כפופות באופן מפורש לזכויות של אייזנברג כפי שיוכרעו בפסק הדין של בית המשפט הנכבד בהליך דנן”, ביקש אייזנברג.

“בנסיבות אלה נולד הצורך הקריטי בצו המניעה בעיקר נוכח הכוונות הלא מוכחשות של מר עופר ינאי למכור חלק מזכויות לצד ג'. ראשית, על פי ההסכם בין אייזנברג לאליהו ז"ל בשלו התנאים להשבת הזכויות לאייזנברג שכן, כאמור, אליהו ז"ל לא יכול לקיים את הקבוצה ו/או להבטיח את המשך פעילותה, כפי שפורט בהרחבה בתביעה; שנית, העמותה כבר לא יכולה להפעיל את הקבוצה והיא לא פועלת במשותף בחברת הניהול, והיא איבדה כל אחיזה בקבוצה, וכך שאף לשיטת הקבוצה אין לה עוד זכות להחזיק בקבוצה; שלישית, לפי פרסומים בכלי התקשורת ינאי מחפש לגייס משקיע נוסף מבלי בכלל לערב את העמותה בכך (מהלך אשר כמובן יחליש אותה עוד יותר) ומתכוון למכור זכויות בקבוצה בהתעלם מהזכויות הטענות של אייזנברג, וכך ישורשרו הזכויות לצדדים נוספים, יושקעו כספים רבים של צד ג' ויפגעו הזכויות של אייזנברג”, נכתב בצו המניעה.

עופר ינאי (ראובן שוורץ)

“בנסיבות אלה פנה אייזנברג ביום 24.12.2024 לעמותה וביקש את השבת הזכויות; וביום 25.12.2024 פנה לינאי וביקש כי זה יתחייב שלא לעשות שום עסקה הנוגדת את ההסכם שנכרת בינו לבין אליהו ובתוך כך שלא יבצע שום עסקה שנוגדת או שיכולה להשפיע על הזכויות הנטענות של אייזנברג ואשר מתבררות בהליך זה. ביום 06.01.2025 השיב ינאי למכתב זה ודחה את האמור בו”.

ההצדקה למתן סעד זמני

“כידוע מטרתו של צו המניעה היא שמירה על המצב הקיים עד להכרעתו של בית המשפט בתובענה העיקרית, במיוחד מקום בו אותו צו נועד לשמר את המצב הקיים בין הצדדים. תקנה 94 לתקנות מלמדת כי ‘מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין’”.

“נודה ולא נבוש כי יש להתייחס למטרה זו ביתר שאת בכל הנוגע לינאי אשר הוכיח כי פסק דין אינם תקפים לגביו כפי שהם תקפים לאדם מן השורה, וכאשר פסק דין אינו לרוחו הוא מאיים בגרימת נזק ומאלץ את הצד השני להסכים לתנאיו”.

שאול אייזנברג (שחר גרוס)

“השיקולים למתן סעד זמני הם שניים: סיכויי התובענה העיקרית להתקבל. שני התנאים האמורים אינם נבחנים במנותק זה מזה, אלא מתקיימת ביניהם "מקבילית כוחות": ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עמו בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. בנסיבות ענייננו שני המבחנים שנקבעו בפסיקה מכריעים במובהק את הכף לטובת מתן הסעד הזמני המבוקש”.

“יובהר כי צו מניעה האוסר על ינאי להתקשר עם צדדים נוספים בהסכם המתעלם מזכויותיו של אייזנברג ומהוראות ההסכם בין אליהו ז"ל לעמותה הוא צו מניעה "קלאסי". צו זה מבקש לשמר על המצב הקיים ערב הגשת התובענה (בטרם נמכרו זכויות בקבוצה לצדדים נוספים אשר אינם מכירים את מערך ההסכמים) ועד להכרעה של בית המשפט הנכבד במחלוקת שניצבת בפניו ונועד להבטיח את זכותו הנטענת של אייזנברג במהלך ההליך וכפועל יוצא את קיומו של פסק הדין שיינתן”.