היסטוריה בענף הכדוריד בישראל. לראשונה נרשמה למשחק קבוצה מהמגזר הבדואי: "זו הפעם הראשונה בתולדות החברה הבדואית, שמוקמת, נרשמת ומשחקת קבוצת כדוריד. זה היסטוריה לחורה, ובכלל לחברה הבדואית. הילדים כאן מתלהבים, אפשר לבנות משהו יפה עם עתיד מבטיח”, חמד אבו אלקיעאן, מנהל מחלקת הספורט בישוב חורה, ומי שמוביל את פרויקט הכדוריד בישוב שבנגב.
“מי יודע, אולי יום אחד יגיע מכאן שחקן לנבחרת ישראל", קיווה אבו אלקיען. ביום חמישי האחרון קבוצת הילדים כיתות ז' של המועדון החדש קיימה משחק ראשון והיסטורי מול הפועל ערד, באולם 'אלנור' בישוב הסמוך לצומת שוקת שבנגב.
אבו אלקיעאן, שמפתח בישוב אגודה רב ענפית, בשיתוף מכבי ישראל, מסביר מה הביא אותו לחשוב - כדוריד. "בחברה הבדואית כולם נחשפים לכדורגל. הם גם יודעים מה זה כדוריד, כמו שיודעים מה זה כדורסל, אז הלכנו על מהלך: תמיד האמנתי שבחברה הבדואית יש ילדים ובני נוער שיכולים להצליח בענפים כמו כדוריד, אתלטיקה, ג'ודו, ואם יהיו כאן מאמנים ראויים ומקצועיים, ולא רק עוד מדריך - אפשר להביט רחוק", מדגיש חמד.
מכבי חורה נגד הפועל ערד (באדיבות המועדון)"ברגע שילדים כאן נחשפים לכדוריד ברמת בית הספר, בין אם הוא יודע או עוד לא יודע להחזיק כדור ולשחק, הוא בא לכדוריד. לאט לאט זה יתפתח, ואני מאמין שזה יכול להתפשט לשאר הישובים בחברה הבדואית. היתרון בכדוריד, שזה ענף שלא דורש תקציבים אדירים, כך שאני רואה בעוד כמה שנים טובות שתקום גם קבוצת בוגרים, שתתבסס על הילדים האלו”.
“אנחנו מסתכלים רחוק, ואני מקווה שהמדינה תירתם לבניית אולם גדול, כדי שלא נצטרך לנדוד ולשחק במקומות אחרים. אם אצליח לפתח את התוכנית, בעזרת האיגוד, אתם תראו עוד ישובים בנגב שעוסקים בכדוריד".
קבוצת הילדים משחקת במחוז משותף עם הפועל ערד, עירוני רחובות, הפועל ירושלים, מ.כ באר שבע, הפועל אשדוד, ומכבי דימונה. הקבוצה משחקת באולם 'אלנור' המקומי, שעל קירות האולם תלויים דגלי ישראל. את קבוצת הכדוריד מדריך אחמד אבוענזה (קרוב משפחתו של החלוץ מוראד אבוענה).
"איך אנחנו מפתחים? לפחות פעם בשבוע אנחנו מושיבים את הילדים לצפות במשחק כדוריד. פעם מהעולם. פעם מליגת העל. נבחרת ישראל, אבל כדי לעשות את הצעד הבא אנחנו צריכים כאן מאמנים שיצמחו מכאן וגם יגיעו מבחוץ אל החברה הבדואית. יש לנו סבלנות וכוונות טובות. הגישה היא לא יאללה עשינו משהו".
השחקנים מגיעים ממספר משפחות, אלעטאונה, אלנעאמי, אלבאטל ודגאמין, אבל הייצוג העיקרי מגיע ממשפחת אבו אלקיעאן - אותה מייצגים 8 שחקנים צעירים. "קודם כל, שבט אבו אלקיעאן, זה כשליש מתושבי הישוב. כ-7000 איש ואישה, ילדים וילדות. באבו אלקיעאן הגישה היא לעודד ספורט. רוב הילדים בבית הספר שבו מתמקדמים בכדוריד היום, מגיעים מאבו אלקיעאן, אבל יש עוד משפחות והתעניינות סביב הכדוריד. לאט לאט”.
“הכי חשוב שיש כאן ילדים שאוהבים ספורט. המשפחות רוצות שהם יעסקו בספורט, בערכים, במשמעת, כך שאני רגוע", מסכם חמד. "אתה שואל אם זה יתפוס לאורך זמן? פעם ניסינו קבוצת קריקט, זה פחות הלך, אבל אני בטוח שבכדוריד זה יתפוס חזק -אתה מרגיש שהילדים רעבים להתנסות במשחק בתוך בית הספר. אני מקווה שנצליח. זו דרך שחשוב להתמיד בה".