אוהדי ריאל מדריד וברצלונה תמיד יזכרו את סמואל אטו בזכות החגיגה המוחצנת שלו ככוכב הקטלונים ששר: “מדריד זבלים, הצדיעו לאלופים". לאורך השנים הוא רשם הצלחה גדולה עם בארסה, אבל מי שהנחיתה אותו בספרד היא דווקא ריאל, עוד כשהיה נער. כבר בתחילת הדרך הוא הושאל ללגאנס ובספרד נזכרו בתקופה ההיא, רגע לפני המפגש בין האחרונה לבלאנקוס הערב (ראשון, 19:30).
אטו נחת בלגאנס כנער בן 16 שעושה את צעדיו הראשונים וחברו לקבוצה, מיגל אנחל גארסיה ‘טוצ’ו’, סיפר ל’רלבו’ הספרדי: “הגיע לפה ילד והיה לו קשה. אנחנו השחקנים היינו חברים בחדר ההלבשה והוא עשה צחוק מהמאמן, עכשיו זה היה הורג אותו בכל חדר הלבשה מקצועני".
בשל גילו הצעיר של אטו, בלם לגאנס, חוסה חסוס מסאס, שימש עבורו כמעין מנטור וגם עזר לו בכל מה שנוגע מחוץ למגרש כמו חשבון בנק ומסמכים. מסאס עדיין זוכר שפאקו דה גראסיה, אחד הסקאוטים של ריאל, היה מתקשר אליו כדי לבקש שישגיח היטב על אטו.
“הוא היה אז נער ולופס סראנו, עורך דין שעבד עבור ריאל, היה מביא כסף לאטו", סיפר ‘טוצ’ו’, “ריאל נתנה לו 1,000 פזטות להוצאות יומיות. לא היה לו כרטיס אשראי, זה היה משוגע. פעם, במחנה אימונים, שיחקנו כלפים ביחד והוא נהג לשתות קוקה קולה או מילקשייק. אמרנו לו לשלם קצת על הקבוצה והוא תמיד אמר: ‘אין לי כסף, תתקשר ללופס סראנו’".
אטו הגיע לספרד כקיצוני שמאלי ולא כחלוץ כפי שהיה נודע במשך מרבית הקריירה, הבכורה שלו בלגאנס הגיעה ב-30 באוגוסט, 1997, וככל שחלף הזמן הוא נכנס לעניינים ושיחק יותר, אבל בעיות משמעת צצו בכל זאת. “היה לנו משחק בערב, התאמנו בבוקר והמאמן פדרו בראחוס פרסם את ההרכב עם אטו", נזכר ‘טוצ’ו, “הוא אמר לנו להגיע ב-19:00 לאצטדיון ואטו הגיע ב-20:00. בגלל שלא בא בזמן, המאמן הוציא אותו מההרכב. לא ידענו למה הוא איחר, אבל הוא עשה בלגן אחרי שהוצא מההרכב, אמר שהוא עוזב את לגאנס ועוזר המאמן היה צריך לרוץ אחריו".
אטו כבש את שערו הראשון כמה ימים לאחר מכן מול ראיו וייקאנו במשחק גביע, ובהמשך העונה הוא כבש עוד שלושה שערים מול טולדו, אלבסטה ולוגרונייס. “הוא נראה טוב, בלי עמדה מוגדרת, אבל מהיר מאוד עם הכדור", סיפר חברו לקבוצה בזמנו, אלפרדו סאנצ’ס, “הוא היה בחור טוב, אבל גם מורד. בגיל כזה אתה עושה טעויות, זה נורמלי, אתה מגיע למדינה ולתרבות חדשה. בלי האופי הזה הוא לא היה מגיע לאן שהגיע וכולנו זוכרים את המשפט המפורסם שלו: ‘תרוץ כמו אדם שחור ותהיה כמו אדם לבן’".
חסוס פולו, נשיא לגאנס בתקופה ההיא, סיפר: “אחרי ניצחון על יידה נתתי לאטו בונוס של 100,000 פזטות והוא ביזבז הכל על חגורה, שהייתה מגעילה יותר מהאמא שהולידה אותו". שבוע לאחר מכן הקמרוני קנה חגורה נוספת דומה, רק בצבע אחר. “חגורה ייחודית", התבדח פולו. סאנצ’ס הוסיף: “אטו אהב להרגיש כמו השחקנים המבוגרים יותר. בסוף שנות ה-90 הרבה שחקנים יוגוסלבים התחילו להגיע לספרד עם בגדי מעצבים מגעילים ויקרים. הוא רצה להרגיש כמו אותם שחקנים. הלוותי לו כסף לבגדים, הוא תמיד החזיר לי, לא היה אכפת לו להוציא 10,000 או 12,000 פזטות על זוג נעליים".
‘טוצ’ו’ סיכם: “אטו היה עסוק בעניינים שלו ולא היה חבר טוב לקבוצה, כנראה בגלל גילו. עם הזמן הוא עלה על המסלול ובסוף הפך לאחד הטובים בעולם".