מונאקו פגיעה, אך ניצחון של מכבי ת"א יחשב כהישג

מצד אחד מונאקו איבדה שניים מהעוגנים שלה, מצד שני היא לא התחילה את העונה בצורה בריאה, בלשון המעטה. על אלו עוד אפשר לדון, כמו גם על מדוע הקבוצה היא תמונת ראי לאשר מתרחש ביבשת הישנה, זאת בכל הנוגע לשוק השחקנים והכישרון, שמוכחים ואלופים כאחד, כמו גם הכישרונות העולים.

משאבים הרי לא חסרים למונאקו, השמות נוצצים ובתוך שנים בודדות המועדון מהנסיכות עלה מהליגה השנייה בצרפת לראשונה, התחרה ביורוקאפ ואף זכה ביורוקאפ. באמתחת הרוקה טים הופעות בפלייאוף וגם בפיינל פור, הניסיון שצברו והרצון להידמות למועדוני העל של היבשת.

מונאקו מול ולנסיה (האתר הרשמי של מונאקו)

כל אלו ועוד, אולי הביאו לכך שביבשת הישנה יש מי שתוהים לאחר שנים טובות באשר לבנייה הנוכחית של מונאקו, שאמורה להציג הערב (רביעי, 20:00) גירסא פגיעה מול מכבי ת”א. חשוב להבהיר כי מדובר בפגיעות באופן יחסי באשר למה שמונאקו צריכה וצפויה להיות, בטח בהשוואה לעונות קודמות.

התהיות באירופה נוגעות תחילה להבאתו של ניק קלאת'ס לצידו של מייק ג'יימס, אז תחילה מכל הרומנטיקנים אוהדי פנאתינייקוס נבקש להתאזר בסבלנות. מונאקו חיפשה רכז, כך שעל הנייר מדובר בהחלטה מאוד קלה. רכז פנטסטי עם איכויות הגנתיות וקליעה קצת פחות יציבה, אך כזו שהייתה יציבה מספיק כדי להדיח את מונאקו בשנה שעברה, הוא היה ללא כל צל של ספק אחת האופציות הכי טובות בשוק השחקנים ולא רק למונאקו.

מייק ג'יימס (הטוויטר של מונאקו)

עכשיו הגיע הזמן לשאול את עצמכם כמה רכזים באמת היו בשוק וכמה מהם עוברים בין הקבוצות הגדולות של היבשת, כאן בערך אמורה גם להגיע התובנה באשר להיצע השחקנים האיכותיים באמת או כאלו שעשו קפיצה כה משמעותית, שאריות היבשת דולקות אחריהם. העניין הוא שלא מדובר רק ברכזים.

מייק ג'יימס וניק קלאת'ס שיחקו יחדיו בפאו, הקבוצה אז תחת צ'אבי פסקואל התרוממה מחדש לגבהים שכיום לאחר הזכייה ביורוליג נראים נמוכים יחסית, אך באותה התקופה היה מדובר בהישג של ממש, הגעה לפלייאוף עם יתרון ביתיות.

רומן סורקין מול ג'ון בראון (הטוויטר הרשמי של מונאקו)

על הנייר וגם בפועל, קלאת'ס רכז עם גוף גדול מאוד ושומר נהדר, עם ראיית משחק אדירה ולידו אחד השחקנים שמהווים את השילוב השלם ביותר של אתלטיות, אקספלוסיביות ויכולת שליטה אבסולוטית בגוף, עד לכדי כך שכל מהלך שלו על הפרקט נכנס כמעט מיידית לטופ-10 של היורוליג.

כן, מייק ג'יימס וניק היו דואו מהסרטים, שונים מהצמד של ננדו דה קולו ומילוש תאודוסיץ’ שהיו רוצחים כשם שהם היו אלגנטיים, כאן היה מימד של כח עצום וטהור שכמעט בלתי ניתן לעצירה, עד שהוא נעצר מול ז'ליקו אובראדוביץ' ופנר.

ברצלונה מול מונאקו (האתר של ברצלונה)

השניים, ערב המחזור השני, לא בדיוק כשירים ב-100%. קלאת'ס ייעדר בגלל פציעת הברך בעוד שג'יימס לא כשיר בגלל הניתוח שעבר בגבו, למעשה הגב שלו הטריד אותו כבר בעונה שעברה עד לכדי כך שיש כאלו שאומרים כי הדבר יצר מצג שווא באשר ליכולות של קלאת'ס לעצור את ג'יימס.

הבעיה כפי שמגדירים אותה היא שקלאת'ס כבר לא ילדון וגם ג'יימס לא, הניסוי של קמבה ווקר לא הגיע למקומות שקיוו ורצו שיגיע ופתאום מונאקו מוצאת את עצמה בשוק השחקנים עם תהייה של מה מביאים – מספר 1? מספר 2? 2 שהוא גם 1? 1 שהוא גם 2? ומה לגבי הקו הקדמי?

אוהדי מונאקו (איציק בלניצקי)

הקו הקדמי מעניין לא פחות מהסיבה שהקבוצה איבדה (חלק מתוך בחירה) שני עוגנים. הראשון הוא כמובן ג'ון בראון והשני הוא דונטה הול. עזיבתו של האחרון הביאה לכך שהקבוצה איבדה שחקן עם ניתור, שיכול לשחק נהדר מעל הטבעת, להפריע ולחסום זריקות או במילים אחרות, מונאקו איבדה ורטיקליות.

את ג'ון בראון אין באמת צורך להציג. מידותיו ההגנתיות ידועות ומוכרות לכל, אז כן, הוא פצוע בכתפו ולא היה אמור להיות כשיר לפתיחת העונה, אך עדיין מדובר בשני עוגנים רציניים. הרוקה טים הביאו את יורגוס פאפאיאניס, אך גם הוא חתם בימים שלא היה ברור אם דונטאס מוטיונאס ימשיך בנסיכות.

כעת למונאקו יש את האורך והמסה, הניידות והסיומת, אך לא את הניתור ועדיין, ניצחון על מונאקו בגרסתה הנוכחית יחשב להישג והערב הצרפתים יעלו על הפרקט בסאלה גאסטון מדיסין כשהם חסרים שניים (פורקן קורקמז וקלאת'ס), וכשכשירותו של השלישי (ג'יימס) לא ברורה.