לא מזמן שמעתי את ההמנון שלנו, "התקווה", מהדהד במשחקים האולימפיים. זה קרה לפני 20 שנה בימי האינתיפאדה השנייה וזה קרה גם לפני חודשיים בימי המלחמה הארוכה והכואבת בארצנו. כשזה קורה, אני נזכר בקסם ובחוזק של "התקווה”, עם המילים שמזכירות לנו את הדרך הארוכה שעשינו ומחזירות לי את האמונה בעוצמתנו כעם, במיוחד בעידן שבו אנו מתמודדים עם אתגרים רבים.
מדינת ישראל חווה תקופה לא פשוטה. מלחמות ופיגועים, מתחים פוליטיים, אתגרים כלכליים מחלחלים לחיי היום-יום שלנו. לפעמים הבשורות הקשות דופקות בנקישה על הדלת והופכות את חיינו, כפי שקרה בשנה האחרונה. כמו בים, העננים הכבדים מתקרבים במהירות עם רוח חזקה, מייצרים תחושה של חוסר יציבות וחוסר ודאות, הכל מטלטל, הכל סוער - אבל דווקא בתקופות כאלה, החשיבות של התקווה גדלה.
התקווה מביאה איתה דור חדש של אנשים חזקים, כמו תום ראובני, החניך שלי, שהביא גאווה לכולנו במשחקים האולימפיים. לא רק שתום זכה במדליית הזהב שהייתה הישג מרשים, אלא גם מהווה דוגמה חיה ליכולת שלנו להתגבר על המכשולים ולנצח. הוא מראה לנו שעם השקעה, התמדה ואמונה, אפשר להגיע להישגים מרהיבים, גם בזמנים קשים.
"נזכר בקסם ובחוזק של 'התקווה". גל פרידמן באתונה 2004 (רויטרס)התקווה מביאה איתה כוח פנימי שמניע אותנו קדימה. החזון לעתיד טוב יותר בארצנו, לאהוב זה את זה ולדאוג אחד לשני - הוא לא חלום רחוק. זה אפשרי, רק אם נחליט לפעול יחד. אנחנו יכולים לבנות חברה מאוחדת, לחזק את הקהילות שלנו וליצור עתיד טוב יותר עבור הדורות הבאים שיבואו וינצחו בכל זירה. לא משנה אם אתה חרדי, חילוני, איש ימין או שמאל, כולנו ביחד חיים במדינת ישראל. כולנו ביחד ננשוך שפתיים, נמחה את הדמעה ונצמח מתוך האמונה בעצמנו.
התקווה שלי נולדה מהידיעה שיש פה דור מיוחד של אנשים, דור הזהב.
לקראת השנה החדשה, אני קורא לכולנו - בכל גיל, בכל מקום, בכל תחום - להרים את הכפפה ולייצר מציאות קצת אחרת למרות הקשיים. גם אם מדובר במעשים קטנים, כמו לסייע לשכן, לתמוך במישהו שצריך עזרה, או פשוט להיות סבלניים ומכילים. כל פעולה כזו יכולה להוסיף עוד קרן אור לתמונה הכללית ולתת תקווה לאחר.
"תום הוא דוגמא חיה ליכולת שלנו להתגבר על המכשולים ולנצח". גל פרידמן עם ראובני (ראובן שוורץ)בסופו של דבר, אנחנו נושאים איתנו את התקווה לכל מקום. לא רק כהמנון, אלא ככוח שמוביל אותנו קדימה בעין הסערה. בשנה האחרונה שוב למדתי, כאב לילדים, כמדריך, כמאמן - אם כולנו מאוחדים למען מטרה אחת, אין גבול למה שנוכל להשיג. בשנה הקרובה אנחנו נצמח, אני בטוח בזה, כי יש לנו את התקווה.
הביא לדפוס: אסי ממן