עמנואל סלע, לשעבר דיין בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, במשך 14 שנה, הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד ההתאחדות לכדורגל על סך של 250,000 ש”ח פיצויי פיטורים.
בתביעה סלע טוען: “מדובר בהתנהלות פסולה ושערורייתית, שבאה לידי ביטוי במשך תקופה לא קצרה, ואשר הסתיימה בפיטורי התובע מתפקידו כדיין בבית הדין המשמעתי בהתאחדות, פיטורים בעקבות שימוע שהתנהל בדרך נלוזה ושערורייתית, בהשתתפותם של בכירי המערכת המשפטית בהתאחדות, בראשות הדיין הראשי של בית הדין המשמעתי עו”ד ישראל שמעוני וראש המערכת המשפטית בהתאחדות, השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב”.
“למרות שאת פיטוריו של התובע מתפקידו נימקו ההתאחדות ובכיריה בכסות כזו ואחרת (כפי שיובהר בהמשך), הסיבות האמיתיות לפיטורים היו – סירובו של התובע לקחת חלק בהתנהלות בעייתית, כושלת, שערורייתית, לא מקצועית ופסולה של בית הדין המשמעתי בהתאחדות, בניהולו של הדיין הראשי עו”ד שמעוני, בהתנהלות שבאה לביטוי בקבלת החלטות שיפוטיות פסולות ותמוהות. בנוסף, התעקשותו של התובע למתן החלטות ופסקי דין בדרך ישרה, מקצועית ומנומקת, ושלא על פי תכתיביו של עו”ד שמעוני, תכתיבים שמקורם בשיקולים זרים ולא עניינים כפי שבאו לביטוי בהחלטות דייני בית הדין המשמעתי (בהשפעתו של שמעוני) שמקורן בשיקולים זרים ופסולים, שאינם ממין העניין”.
הדיין ישראל שמעוני, "תכתיביו מקורם בשיקולים זרים" (פרטי)“עובדה היא שההתאחדות ובכיריה, בהחלטתם לפטר את התובע, נמנעו מלנמק זאת בכך שהתובע סירב לשתף פעולה עם התנהלות פסולה זו, בעיקר של הדיין הראשי שמעוני, והעדיפו לעשות זו בדרך ‘מכובסת’ ובעטיפה כוזבת כפי שנכתב בהחלטת הנשיאות בדבר המלצה לפיטוריו של התובע, הכל כפי שיובהר להלן”.
“בקליפת האגוז: מן הדין ומן הצדק יהיה לפצות, לשלם ולהעניק לתובע, דיין ותיק ומוערך בבית הדין למשמעת של ההתאחדות לכדורגל, שהשקיע, במשך כארבע עשרה שנים, את כל מאודו, מרצו, כישרונו וכישוריו בכהונתו כדיין בביה”ד של ההתאחדות, זכויות על פי דיני העבודה, וכן פיצוי בגין פיטורים חסרי עילה ו/או בעילה בדויה, שנעשו בכחש ובהליך סרק פסול ומעושה, אשר נערך כדי לצאת ידי חובה ולשלם “מס שפתיים” לחובת השימוע, פיצוי בגין פיטורים פסולים, המנוגדים לדיני ההגנה על עובדים בגין חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין, וכן פיצוי בגין התעמרות חמורה והתנהגות חסרת תום לב והנגועה בשיקולים זרים”.
“התובע קיבל ישירות מההתאחדות, או באמצעותה, כרטיסים למשחקי כדורגל, למשחקי נבחרות ישראל, כמו גם למשחקים במסגרות ליגה וגביע, כאשר האירוח היה בתא הכבוד, וכלל אישור חנייה בחניון VIP. התובע קיבל מההתאחדות החזר הוצאות כיבוד. בסיום כל יום דיונים, הלכו הדיינים לארוחה במסעדה, ואותו דיין ששילם (עבורו ועבור האחרים) – קיבל החזר כספי מלא מההתאחדות. כך גם את סיום עונת המשחקים ציינו הדיינים ובני/בנות זוגם במסעדה כשההתאחדות נושאת בהוצאה הכספית, הכרוכה בכך. ככל שהתובע (או דיין אחר בתורו) שילם במסעדה – הוחזרו לו אותן הוצאות”.
“לתובע היה כרטיס מגנטי אישי בהתאחדות, אשר בנוסף להיותו כרטיס זיהוי – היה בו מתן אפשרות לכניסה ופתיחת דלתות במשרדי ההתאחדות. לפתח הדברים יאמר כי ‘השימוע’, שנערך לתובע, היה “שימוע” למראית עין בלבד, אשר נערך שלא כדין, משיקולים זרים, אישיים ופסולים, במתכונת של סיסמאות ריקות מתוכן ונעדרות כל פירוט, ללא מתן אפשרות אמיתית לתובע להתגונן בפני הטענות שהועלו כלפיו, תוך פגיעה קשה ומכוונת בזכויותיו של התובע, ובראשן, זכותו לקיום הליך שימוע כמתחייב ובתום לב”.
עמנואל סלע, "שימוע למראית עין בלבד, נערך שלא כדין" (רדאד ג'בארה)“ביום 22.3.17 התקיימה ישיבת שימוע ראשונה בה נכחו שמעוני, סטרשנוב ו-2 מתוך 3 חברי הנשיאות (עו”ד אסף הדסי ופרופסור מיגל דויטש). חברת הנשיאות עו”ד רות ליטבק לא נכחה בישיבה. כאמור לעיל, עובר לישיבה לא נמסר לתובע מהן הטענות כלפיו (לא בכתב ואפילו לא בעל פה). ולכן סבר בתמימותו כי ישיבת 22.3.17 תהיה מעין ישבת ‘קדם’ בו יימסר לו חומר הטענות כלפיו. הדבר לא נעשה”.
“תדהמתו של התובע גברה כאשר לא רק שקוים שימוע בפועל אלא שאותו שימוע התקיים במתכונת מוזרה, תמוהה, בעייתית ופסולה. סטרשנוב, במקום שינהל את הישיבה ויעלה את הטענות, שימש כמעין ‘שוטר תנועה’ וכיוון את שמעוני בהעלאת טענותיו. כאשר החל שמעוני לשטוח את טענותיו כלפי התובע, נדהם התובע לראת את שמעוני מקריא את טענותיו ממסך שאחז בידיו ושנשא כותרות (לוגו) של ההתאחדות לכדורגל”.
אמנון סטרשנוב, "כיוון את שמעוני" (רדאד ג'בארה)“התובע הביע תמיהה על כך שהמסמך לא הועבר אליו עובר לשימוע וביקש לקבל אותו (אפילו במהלך השימוע). אולם, בקשתו סורבה על ידי שמעוני. שאלה/בקשה נוספת שהפנה התובע לסטרשנוב בעניין זה סורבה על ידי סטרשנוב בכוחניות ובגסות בנימוק המדהים כשלעצמו, ש’לא חייבים למסור לך, זה לא כתב אישום’. כך שגם במהלך ישיבת השימוע הראשונה ולאחריה וגם במהלך ישיבה נוספת שהתקיימה ולאחריה, התובע לא קיבל מסמך טענות כתוב, זה או אחר. מה שעוד מדהים הוא ששאר חברי הנשיאות לא פצו פה, מילאו פיהם מים, לא הסתייגו מדברי סטרשנוב ולא עשו דבר לתיקון המעוות. דוגמה לכוחניות בה מתנהלים הדברים”.
“שמעוני טען כי התובע הינו דיין לא יעיל וזרק באוויר פערים (באחוזים) בין התובע לשמעוני ואף לדיינים אחרים. מדובר בטענה סתמית ולא רצינית. בעובדה, שמעוני הוא זה שמשבץ את התיקים לדיינים ולא היה מצב שהתובע לא עמד בתיקים שנמסרו לו. זאת ועוד. שמעוני מעולם לא אמר לתובע כי יש בעיה בקצב בעבודתו. ככל שטענתו של שמעוני נכונה, אין לו לשמעוני להלין אלא על עצמו, והעניין נובע מכך ששמעוני סינן, ברר ובחר את התיקים אותם הפנה לתובע. מכל מקום, כדי לתמוך בעמדתו. שמעוני הביא שתי דוגמאות (בלבד!) ומדובר בדיין שעסק באלפי תיקים”.
סלע טוען שהוא קיבל עבור כל עונת משחקים 74,633 ש”ח.