בשתי האולימפיאדות האחרונות, מאמנת ההתעמלות האמנותית, איילת זוסמן, רשמה הישגים פנומנליים. בטוקיו 2020 היא הדהימה את העולם כאשר הובילה את לינוי אשרם למדליית הזהב בתחרות האישית ובפאריס 2024 בנתה נבחרת שזכתה במדליית כסף בתחרות הקבוצתית.
“האמת שזה הרגיש כמו טוקיו, הפעימות והדופק”, אמרה איילת זוסמן בראיון ל-ONE לאחר ההישג עם הנבחרת. “ההתרגשות הייתה מאוד גדולה וידעתי שאם הבנות יבצעו תרגיל טוב נוכל לעלות על הפודיום. לא ידענו באיזה ציון ולא עניין אותנו כלום, רק רצינו מדליה ולעשות היסטוריה פעם נוספת”.
איך זה מרגיש לזכות במדליה נוספת?
“אני לא מעכלת את זה עדיין, חלמנו על זה ועבדנו כל כך קשה כדי שזה יקרה. הבנות האלה באמת חזקות, הראו את היכולת שלהן וגרמו למדינה שלמה גאווה גדולה”.
איילת זוסמן בעננים (רדאד ג'בארה)מה הקסם של חמש המופלאות?
“הבנות מופלאות ללא ספק. סוד הקסם הוא העבודה המשותפת של כל המאמנות ואנשי הצוות שעוזרים לנו, כמו גם איגוד ההתעמלות והוועד האולימפי שתומכים בנו. אני שמחה שהשתמשנו בזה והוכחנו שאנחנו יכולות להיות שם”.
אחרי התרגיל הראשון, על מה חשבת?
“ידענו שהן צריכות להילחם בתרגיל השני ואסור לוותר, אמרנו שצריכות להיות מרוכזות עד השנייה האחרונה. היה מתח גדולה וידעתי שתהיה דרמה גדולה, אני שמחה שזה נגמר ככה. לא ידעתי מה הנבחרות האחרות עשו, ידעתי מה אנחנו עשינו. לא ידענו איפה אנחנו ממוקמות והדבר היחיד שהיה צריך זה לעשות תרגיל טוב שיביא ציון טוב”.
איילת זוסמן מאושרת בסוף (רדאד ג'בארה)אנחנו בימי מלחמה, כמה היה חשוב לך להצליח פה עם הנבחרת?
“אחרי מה שכל עם ישראל עובר, אני כל כך שמחה שאנחנו מסבות קצת נחת לאנשים שלנו ולמדינת ישראל. מאז הזכייה אני עטופה בדגל וכולי צמרמורת. זה כמו חלום ואני מחכה שמישהו יעיר אותי. הייתה תחרות קשה מאוד. זו פעם ראשונה של הבנות באולימפיאדה ויש כאן בנות מנוסות נגדנו. קיווינו שנעשה ונצליח. יש בי אושר גדול, אנחנו שמחות להסב גאווה לעם ישראל, לאנשים שתמכו בנו. גם הצוות שלנו הכי טוב בעולם”.
כמה המלחמה השפיעה עליכן?
“זה היה מאוד קשה. יש הורים ואחים במילואים, אנשים שקרובים אלינו, כל אחת מכירה מישהו. מאוד לא פשוט לחזור לאולם ולהרים את הבנות ולהתאמן איתן יום אחרי יום ושעה אחרי שעה. הבאנו פסיכולוגית שדיברה עם הבנות וניסתה לעזור. היינו בחששות גדולים, הייתה תקופה מטורפת ולא ידענו מה הולך לבוא, אבל כבר אחרי יומיים חזרנו לאוהל שלנו וחזרנו להתאמן חזק”.
איילת זוסמן עם דגל ישראל (רדאד ג'בארה)כמה זה הקשה עליכן גם בפאריס?
“זה היה קשה. בימים הראשונים שהגענו לכפר לפני שהתחילו המשחקים והיה אסור לנו להיות עם סממנים ישראלים, כך שלא דיברנו עברית והייתה לנו אבטחה כבדה. רציתי לבוא לכפר בגאווה עם הדגל, אני כל כך מוצפת ברגשות”.
איך נבנתה הנבחרת הזאת?
“אחרי ההישג של לינוי הקמנו נבחרת חדשה, כולנו עובדות ביחד והרמנו את הקבוצה הזו מאפס. הבנות מוכשרות, אספנו אותן מכל מיני אגודות וככה זה נבנה לאט לאט. כבר עכשיו יש נבחרת חדשה שרוצה להגיע למשחקים האולימפיים הבאים, אז צעד אחר צעד נבנה משהו רחב יותר”.
מה ראית בהן בתחילת הדרך?
“בעיקר נחישות, בנות שמאוד רצו להצליח, שאוהבות את הענף. קשה לאפיין אותן במילה אחת אבל הן פייטריות כולן, הן נתנו את הנשמה והלב על המשטח היום ובזכות זה הצליחו. לא הסתכלנו על אף אחד אחר, התמקדנו רק בעצמנו, דיברנו עם הבנות כל הזמן ואמרנו את המילים הנכונות שהן היו צריכות לשמוע – ואני חושבת שזה הוכיח את עצמו”.
נבחרת ההתעמלות האומנותית לאחר הזכייה (רדאד ג'בארה)איך התכוננת לרגעים החשובים? האם חשבת על ההישג של לינוי בדרך לפה?
“גם עם לינוי זה היה רגע מופלא שלא אשכח בחיים. בדרך לכאן צפינו ברגע הזה, רציתי להיזכר בדברים שאמרתי לה לפני שהיא עלתה וצפיתי בזה הרבה. היא בלב שלי כל הזמן וגם פה היא נתנה לי כוח. כל מה שאני עושה בא בדרך הקשה, ידעתי שלא נשב רגל על רגל ונזכה במדליה”.
עמוק בפנים בלב, מה את מרגישה?
“אני מרגישה אושר”.
הנבחרת שלך היא אחת משבע הזוכות במדליות. המשלחת עשתה הישג שיא. כמה זו אולימפיאדה מיוחדת?
“כשארטיום דולגופיאט זכה בזהב בטוקיו התפללנו שגם לנו תהיה מדליה אחת כזאת. והנה שוב הוא עם כסף וגם אנחנו, כנראה שזו מסורת”.
נבחרת ההתעמלות האומנותית לאחר הזכייה (רדאד ג'בארה)רומי פריצקי התבשרה שתהיה אחת משני נושאי הדגל בטקס הסיום. מה את חושבת על הבחירה בה?
“מגיע לה. היא ראויה לזה. מאוד קשה להיות קפטנית בקבוצה כזו, צריך כל הזמן לחזק ולדעת להגיד את המילים הנכונות, הן כל הזמן ביחד והיא עברה תקופה לא קלה כי גם עליה יש אחריות, אז בטח שמגיע לה”.
מה את מתכננת ללוס אנג’לס 2028?
“נשב כל הצוות ונחליט איך ממשיכים הלאה. ניקח קצת חופש כדי לעכל את זה וליהנות מההישג. אני מקווה שנקים קבוצה לא פחות טובה”.
רומי פריצקי: "העבודה הקשה הייתה שווה"