פלצ'יק: הייתי חייב כסף, הכל מתנקז לרגע הזה

פיטר פלצ’יק רשם הערב (חמישי) הישג אדיר – ניצח בבית הניחומים וזכה במדליית הארד, שהיא גם הראשונה (מתוך שתיים) של ישראל במשחקים האולימפיים בפאריס. בסיום הקרב ואחרי שחגג בדמעות עם מאמנו אורן סמדג’ה, הג’ודוקא שיתף בתחושות.

פלצ’יק הנרגש אמר: “אני מאושר בכל ליבי. הרגע הכי מרגש היה בחתונה שלי מתחת לחופה, אבל זה מתקרב לזה ואחד מהמאושרים בחיי. שום דבר אף פעם לא בא לי בקלות, ידעתי שאצטרך לנצח. בא לי לחבק את עצמי כשהייתי קטן, אנשים דיברו איתי על מדליות אבל הייתי ילד קטן וחוצפן שלא הזיז לו כלום, אבל בא לי לחבק את הילד שאהב לעשות ג׳ודו ולהגיד לו ‘תמשיך בכל הכוח, אל תעצור, אל תוותר’. היו לי הרבה רגעי שבירה, הייתי שומר ברים, הייתי חייב כסף, והכל מתנקז לרגע הזה. ידעתי שאנצח, ראיתי את לוח התוצאות והשופט בוועדה הרגיע אותי”. 

פיטר פלצ'יק מונף על ידי אורן סמדג'ה (רדאד ג'בארה)

“בא לי לבכות כשאני חושב על אורן סמדג׳ה. העובדה שהוא פה איתי זה לא מובן מאליו. כל המדינה יודעת מה הוא ומשפחתו חוו. זו אחת התקופות הקשות מקום המדינה. ידעתי שהמשחקים האולימפיים יהיו מיוחדים. נבחרתי לשאת את הדגל והרגשתי אחריות גדולה. יש לנו נבחרת מדהימה והחיבוק עם אורן מזקק את כל השנה האחרונה הקשה שעברנו”.

“אשתי דניאל הייתה איתי בכל קרב, ניצחתי בארבעה איפונים. ידעתי שיש לי פה הרבה אחריות כלפי העם שלנו, ראיתי את הדגלים שלנו וחשבתי על החטופים, ידעתי שזו לא עוד תחרות בשביל העם שלי. אני מקדיש את המדליה לכל מי שאיבדו את יקיריהם, לכל המשפחות, למי שנמצא בשבי ולחיילים ששומרים בעמדות. אני מקווה ששימחתי טיפה את כולכם, נתפלל לעוד הרבה רגעים כאלה. עם ישראל חי ומגיע לו לשמוח”.