מסתבר כי לבעלי מכבי ת"א ריצ'ארד דיץ היה חלק גדול בהוצאתו לאור של סרט הזוועות 'נובה'. בראיון הבלעדי ל-ONE, דיץ סיפר מה עבר עליו כאשר המלחמה נפתחה בשבעה באוקטובר, באותו זמן בו שהה בישראל.
אמרת שהיית כאן ב-5/10 ו-36 שעות לאחר מכן העולם השתנה, איך אתה חווית את זה?
“(נאנח) באופן אישי מאוד ואני חושב שכמו רבים, כשאני מגיע לכאן יש לי המון חברים טובים ולעתים קרובות אני לא מצלם או הולך לבתי מלון, אלא נשאר אצל משפחות שאני קרוב אליהן. כך נשארתי אצל משפחה שלמעשה למעט אחד הבנים שהיה במילואים, כולם היו מחוץ לעיר.
ריצ'רד דיץ: הראיון המלאאני זוכר שביום שבת בבוקר איכשהו ישנתי בזמן הסירנות והתעוררתי בשבע וחצי, הסתכלתי בפלאפון שלי והיו שם המון הודעות של 'אתה בסדר?'. ירדתי למטה, הבנתי מה קורה ואני זוכר מאוד את הבלבול שהיה באותו היום, במיוחד עבורי שאני לא דובר עברית ולא יכול פשוט להיכנס לטלגרם ולראות את מה שהיה ברור מאליו עבור המון אנשים.
ריצ'ארד דיץ (חגי מיכאלי)ראיתי טלוויזיה, אני דובר רוסית כך שראיתי את הערוץ הרוסי ואני זוכר '10 נהרגו' ואז '20 הרוגים', '30 הרוגים', '40 הרוגים' והמספר המשיך לעלות, אבל זה לקח זמן כדי להבין את גודל האירוע. 10-20 אנשים זה המון אנשים בקונטקסט של ישראל ושל מתקפות טרור, לדאבוני זה לא משהו שאי אפשר לומר שהוא בלתי צפוי לחלוטין, כך שרק לאחר חמש או שש שעות אחרי שגודל האירוע התבהר לי, הבנתי את זה יותר.
היינו בבית והסתכלנו אחד על השני, כולנו אמרנו איך דבר כזה קרה, מה קרה, ואז קיבלנו הודעה. אחד הבנים במשפחה הזו טייס בחיל האוויר וטייס מהטייסת שלו, שאני מכיר היטב, קיבל הודעה שאחיו נרצח בנובה ואז זה ממש הכה בי, ממש הכה. למחרת הלכנו לבית המשפחה בדרום לשבעה. ישבנו שם בבית, ראינו תמונות של הבן ולא הכרתי אותו, הכרתי את אחיו והאח סיפר לי את הסיפור וזה היה כל כך שובר לב.
ריצ'ארד דיץ (חגי מיכאלי)לראות את כבודה של המשפחה שספגה אובדן כזה והחוזק שהיה להם ברגע הזה, עבורי היה מדהים. כשחזרתי ונהגתי לתל אביב חשבתי לעצמי, מה אני יכול לעשות ומה צריך שייעשה, והיה לי את ההרעיון של מה שבאמת חשוב. הלכתי ל’ייל’ ולמדתי היסטוריה, עבורי ההיסטוריה חשובה מאוד והדיוק של ההיסטוריה הוא חשוב. הדבר שבאמת ידעתי וצדקתי מאוד לגביו באותו הרגע הוא שההיסטוריה של הרגע הזה תסולף ותעוות לחלוטין מהר מאוד על ידי אנשים, וזה היה חשוב מאוד לתעד את מה שקרה.
דיברתי עם כמה חברים ובסופו של דבר חיברו אותי לאדם שאולי אתה מכיר אותו מהביזנס, מני אבירם (מנכ"ל קסטינה, מ.ב), שהוא מפיק ומנהל את חברת ההפקה. רציתי לעשות סרטים דוקומנטריים על השביעי לאוקטובר וארבעה חמישה ימים לאחר מכן, כבר הייתה רשימה של חמישה סרטים דוקומנטריים שהוא רצה לצלם ולהפיק, אז שיתפנו פעולה.
ריצ'ארד דיץ (חגי מיכאלי)הוא עשה את כל העבודה, אני פשוט וידאתי שיהיה לו את המימון לכך ועשינו סדרת סרטים דוקומנטריים. אולי ראית את הסרט הדוקומנטרי ‘נובה’, זה משהו שעזרתי לעשות אותו. עבורי ה-7/10, מאותו היום כל יום הוא ה-7/10. כמובן שהמשכנו הלאה ואנחנו חיים, אבל ההרגשה הזו מאותו היום עדיין קיימת, השינוי בעולם וגם מה מידת תחושת האחריות בלוודא שהאירוע הזה יתועד ויוסבר”.