אי אפשר להתעלם מהאירוניה בכך שהאנזי פליק חתם רשמית כמאמן ברצלונה בדיוק ביום בו הוכרז וינסנט קומפני כמאמנה החדש של באיירן מינכן. במשך חודשים ארוכים חיפשו הבווארים את היורש של תומאס טוכל, נתקלו באינספור סירובים ואפילו טוכל היה במשך מספר ימים מועמד מרכזי להחליף את עצמו. בכל התקופה הזו, ריחף שמו של פליק באוויר מעל האליאנץ ארנה ועבור רבים נדמה היה כי מדובר בפתרון האולטימטיבי.
הרי הוא מכיר את המערכת מבפנים טוב מכל אחד אחר וכבר הוכיח את עצמו בבוואריה כאשר הצעיד את הקבוצה לטרבל המפורסם ב-2020. הוא ווינר עם קבלות, והקבוצה שבנה הציגה כדורגל ראוותני, מהנה ומשכנע. הוא גם היה חופשי, ללא מחוייבויות לאף אחד – בניגוד, למשל, לקומפני אשר תמורתו נאלצה באיירן לשלם לברנלי יותר מ-10 מיליון אירו. אז למה לא?
השאלה הזו היא שמטרידה את אוהדי ברצלונה בימים אלה. למה באיירן ויתרה על פליק ואיפשרה לקטלונים לקחת אותו? מה יודעת ההנהלה במינכן שלא ידוע לז'ואן לאפורטה? מה הפגם במאמן הגרמני? מדוע הוא נפסל גם כאשר האלטרנטיבה הייתה בחור בלגי חסר ניסיון בסיסי כמאמן בקבוצת צמרת, יהיה עברו כשחקן מפואר ככל שיהיה? הדחייה מצד באיירן היא זו שגורמת להגעתו של פליק לברצלונה להיראות הרבה פחות מבטיחה.
למה באיירן איפשרה לבארסה להחתים את פליק? (רויטרס)יש היבט נוסף שמקטין במידה ניכרת את ההתלהבות של אוהדי בארסה מבואו של פליק. הדרך בה נפרדה ההנהלה בראשות לאפורטה מצ'אבי הייתה מחפירה בלשון המעטה. היחס המשפיל כלפי אחד הסמלים החשובים ביותר בהיסטוריה המודרנית של הבלאוגרנה ביזה קודם כל את המועדון עצמו. אי אפשר לקבל בשלוות נפש את התסריט ההזוי, בו חוגגים את הישארותו של צ'אבי באפריל, ואז מפטרים אותו במאי בתום שבועות של הדלפות נגדו בתקשורת. זה פשוט לא מתקבל על הדעת, ובמצב הה הציבור לא בדיוק מוכן לקבל בזרועות פתוחות את מחליפו של המאמן העוזב. כדי לגרום לאנשים לשכוח מיידית את פרשת צ'אבי, רק שובו של פפ גווארדיולה היה מספיק – ואפילו זה בקושי.
ואולם, שתי הסוגיות האלה לא ממש רלוונטיות כאשר בוחנים את מידת התאמתו של פליק ואת סיכויי הצלחתו בברצלונה. הוא בוודאי לא אשם בתרגיל שעשה לאפורטה לצ'אבי, ולא תקע לקודמו סכין בגב. הוא בסך הכל קיבל הצעה להתמנות למאמן ועל הדרך התחשב מאוד במצבה כלכלי של בארסה בקביעת שכרו.
באשר לוויתור של באיירן, ייתכן שמקורו בפוליטיקה הפנימית של המועדון. אולי הייתה לבווארים סיבה טובה לא להחזיר את הגלגל לאחור, אך היא קשורה למאבקי כוח שניהל פליק בזמנו, אם כי המנהל הספורטיבי בזמנו, חסן סליהמידז'יץ', כבר פוטר בעצמו לפני שנה. המנהל הספורטיבי הנוכחי, מקס אברל, הגיע רק במרץ וניכר שהוא עושה מאמצים כבירים לבסס את מעמדו ולהוכיח את כוחו. הוא זה שחדף למינויו של קומפני ואין לפסול את האפשרות הפשוטה כי זו הדרך שלו למנות מאמן שיהיה מחוייב לו באופן אישי. פליק שמכיר את המוקדים החשובים בבאיירן פי כמה בהשוואה לאברל, היה עלול להוות סכנה עבורו. עם קומפני, לוקח אברל הימור מקצועי גדול, אך יכול להיות רגוע בכל הקשור למזימות מאחורי גבו. לברצלונה אין שום קשר לזה.
כריסטוף פרוינד, מקס אברל, וינסנט קומפני ויאן כריסטיאן דריזן במעמד החתימה בבאיירן (האתר הרשמי של באיירן מינכן)חוץ מזה, ייתכן כי פליק לא השתוקק לחזור לאליאנץ ארנה בעצמו בנקודת הזמן הנוכחית. יש לו מורשת אדירה במועדון והוא לא בהכרח מוכן לסכן אותה כאשר נדרשת בנייה מחדש. גם כך התדמית שלו נפגעה בעקבות מה שקרה בשלהי הקדנציה בנבחרת גרמניה והיחסים עם חלק מהשחקנים נפגעו. השחקנים האלה נמצאים כרגע בבאיירן ויש יסוד סביר להניח כי פליק הציב במשא ומתן תנאים נוקשים מדי בידיעה כי לא יתקבלו על ידי ההנהלה. כך הוא יוצא נקי ולא צריך לסרב פומבית להצעה, בעודו ממתין לאופציית העסקה פחות מסוכנת תדמיתית. בברצלונה הוא חדש. הוא לא יכול להפסיד משהו שיקר לליבו.
על מנת להבין מה הם באמת מרגישים כלפי המינוי של פליק, אוהדי בארסה צריכים לדמיין שההכרזה התבצעה שתי דקות אחרי הפרידה מצ’אבי. מה הייתה האסוציאציה הראשונה שלהם עם המאמן הגרמני החדש? ברור שהשמינייה שספגה הקבוצה מבאיירן שלו ברבע גמר ליגת האלופות. פליק הינדס את אחת התבוסות המשפילות ביותר בתולדות ברצלונה וגם הראה להם על הדרך שאפשר להשתמש היטב בפיליפה קוטיניו שכבש צמד כמחליף, בעודו מושאל מהקאמפ נואו.
פליק ב-2:8 המפורסם (רויטרס)באיירן מודל 2020 הייתה מכונה חלומית – גם כיפית מאוד לצפיה, גם תכליתית וגם מנצחת. ביציעי מינכן אהבו את הכדורגל של פליק הרבה יותר מההתחכמויות הטקטיות של גווארדיולה – ובסופו של דבר גם לקחו את התואר החשוב באמת מבחינתם. לפיכך, זה מאמן שהוכיח את יכולותיו ברמה הגבוהה ביותר. הוא הזוכה הראשון בליגת האלופות שמתמנה למאמן הבלאוגרנה מאז לואי ואן חאל.
החיסרון המרכזי של ההולנדי המעוטר היה נעוץ ביחסי אנוש – שתלטנותו והתנשאותו הלא מוסתרת הקשו עליו ליצור קשר חיובי עם כוכבים לא מעטים לאורך הקריירה. אצל פליק, האינטליגנציה הרגשית מהווה דווקא נקודת חוזק בולטת. לכן תרומתו הייתה כה כבירה לנבחרת גרמניה, בה שימש כעוזרו של יוגי לב בין 2006 ל-2014. לכן גם הידרדרה מאוד האווירה בחדר ההלבשה בעקבות עזיבתו אחרי הזכייה בגביע העולם בברזיל. מובן שממש לא הכל היה מושלם מבחינה חברתית במונדיאל האחרון כאשר הוא היה המאמן הראשי, אבל זה לא סותר את העובדה כי פליק הוא אדם נעים הליכות ששם דגש מיוחד על ההיבט הפסיכולוגי בעבודתו. זה עשוי להיות מועיל כאשר הוא נכנס לראשונה לחדר ההלבשה של ברצלונה.
בחדר ההלבשה הזה הוא ימצא את רוברט לבנדובסקי. השניים נהנו לשתף פעולה בבאיירן והחלוץ הפולני יהווה עוגן עבור פליק בהרפתקה החדשה. הוא מכיר היטב גם את מארק-אנדרה טר שטגן ואת אילקאי גונדואן, אותו מינה לפני פחות משנה לקפטן נבחרת גרמניה בהיעדרו של מנואל נוייר. מדובר בשלישיית ותיקים, אבל גם הצעירים יכולים לצפות לשיתוף פעולה פורה עם הבוס החדש. פליק קידם צעירים בבאיירן וטיפוח בוגרי אקדמיה הוא אחת המשימות החשובות לדבריו גם בקטלוניה. לאמין ימאל ופאו קובארסי, וגם גאבי ופדרי, מאוכזבים אמנם מעזיבתו של צ'אבי, אך אין להם סיבה לדאגה לקראת העונה הבאה – וכולם אף עשויים להרוויח מהמערך הטקטי של פליק.
יתאחדו. לבנדובסקי ופליק (רויטרס)מבחינה סגנונית, הגרמני אינו חסיד של ה-4-3-3 המסורתי, אבל היו בתקופה האחרונה בברצלונה מאמנים שסטו מהחוק הלא כתוב וזה נכון אפילו לגבי צ'אבי עצמו. פליק מעדיף באופן מובהק להתמיד עם 4-2-3-1 והוא עשוי להתאים כמו כפפה ליד לחלק ניכר משחקני הסגל הנוכחי. פרנקי דה יונג יאהב מאוד להיות אחד משני הקשרים המרכזיים הנסוגים, בתנאי שיצוות אליו לוחם שיאפשר לו חופש פעולה. פדרי יזהר בתפקיד הפליימייקר הטהור, שלא קיים כלל ב-4-3-3.
גאבי ישמח מאוד להיות הקשר השמאלי בשלישייה הקדמית וזה מתאים לו הרבה יותר מאשר תפקיד הקיצוני השמאלי אותו מילא לא פעם. הוא גם עשוי, עם התאמות מסוימות, להיות השותף של דה יונג בצמד האחורי. לאמין ימאל צפוי לפרוח מימין גם במערך של פליק, וקובארסי ימשיך להתפתח כמנהיג ברביעייה האחורית – המודל לחיקוי כאן, אם לוקחים את באיירן מודל 2020 כדוגמא, הוא דויד אלאבה, כאשר רונאלד אראוחו קרוב יותר מבחינת התכונות לג'רום בואטנג.
פליק מודע היטב כי אין מרחב תמרון נרחב מבחינת רכש, ולכן לא תהיה לו בעיה לעבוד עם מה שיש. הוא עשוי, למשל, לשלב בתדירות גבוהה הרבה יותר את ויטור רוקה, שהוזנח מסיבה לא ברורה על ידי צ'אבי מאז הגיע בינואר. הציפיות עשויות להיות סבירות, בניגוד למה שקרה עם צ'אבי אחרי הזכייה באליפות והגרמני גם צריך לקוות כי ההנהלה לא תנסה להפוך אותו לשעיר לעזאזל מוקדם מדי. אחרי הכל, לאפורטה מחוייב אליו במידה משמעותית כרגע, אחרי שהדיח את צ'אבי לטובתו. הוא לא יכול (כנראה) לזרוק אותו מתחת לגלגלי האוטובוס אחרי חודשיים.
יכול להתעודד? ויטור רוקה (רויטרס)לפיכך, יש יסוד לאופטימיות זהירה לקראת העונה הבאה, ואם יצליח יחולל פליק שינוי תודעתי מהותי. כי הרי ברצלונה מזוהה מאוד עם הכדורגל ההולנדי, עוד מאז ימיו של רינוס מיכלס. שני המאמנים הגרמנים הקודמים לא הצליחו בקאמפ נואו, בעיקר כי לא הסתדרו עם הכוכבים המרכזיים. הנס וייסוויילר שחתם ב-1975, נפסל מיידית על ידי יוהאן קרויף ושרד עונה אחת בלבד. אודו לאטק שהגיע ב-1981, לא מצא שפה משותפת עם דייגו מראדונה שנרכש שנה לאחר מכן, ופינה ב-1983 את הכיסא לססאר לואיס מנוטי. לפליק אין בעיות בסדר גודל של קרויף ומראדונה, והכוכב עם האגו הגדול ביותר בסגל צפוי להיות לצידו.
הפרסומת החדשה של מסי ביחד עם וויל סמית'