אלירן בן סימון בן ה-37 מבאר שבע הוא דוגמה למופת. מאז 2002 הוא באיגוד השופטים וזו העונה השנייה בה הוא משמש כקוון בליגת העל, זאת במקביל להיותו קצין אג”ם של כלא נפחא ליד מצפה רמון. בנוסף, בן סימון עשה טריאתלון איש הברזל בהמבורג ובטבריה ובראיון ל-ONE הוא מספר על השילוב בין הריצה על הקווים להתמודדות עם אתגרי בית הכלא, ההתנהלות עם רבי המרצחים והלקח שלמד מימיו בטריאתלון.
איך התחלת להיות שופט?
”התחלתי בגיל 16, הייתי תלמיד וראיתי מודעה בעיתון, אז לא היה אינטרנט כל כך, עברתי קורס שופטים ועברתי את כל התהליך, בין היתר גם הייתי שופט מרכזי בליגה לאומית ובליגות נמוכות, ב-2017 עשיתי שינוי מסלול ועברתי להיות קוון. חמש שנים הייתי קוון בליגה הלאומית והיום אני מסיים עונה שנייה בליגת העל”.
למה החלטת להיות קוון?
”החלטה מקצועית בלבד, להיות שופט מרכזי וראשי בליגת העל דורש הרבה יותר, כלומר משחק בשבת ועוד משחק בעמדת VAR ובעבודה תובענית כמו שלי זה לא היה פשוט. האפשרות הייתה או לפרוש או לעבור להיות קוון. מבחינתי פעלתי נכון כי אני מצליח לשלב את העבודה בארגון ביטחוני וגם את הכדורגל, ככה שאני נהנה מאוד בשני התחומים”.
אלירן בן סימון עולה אל הדשא עם צוות השיפוט (ראובן שוורץ)איך הגעת לשב"ס?
”השתחררתי ב-2009 בדרגת סגן, הייתי קצין בצנחנים וגייסו אותי לאחר מכן ליחידת נחשון. מאז התגלגלתי במגוון תפקידי פיקוד וליבה, החל ממפקד צוות בנחשון, צוות המדרכה, מפקד משמרת ועוד, היום אני קצין אגם”.
איך העבודה באה לידי ביטוי?
”אני קצין האג”ם של כלא נפחא, אני אחראי על כל התכנון המבצעי בבית הסוהר, הפעילויות המבצעיות, אחראי על החירום בבית הסוהר במגוון דברים כאלה ואחרים. אצלנו הלו"ז הוא ארוך, למשל אני יכול להתחיל את היום ב-04:00 לפנות בוקר, למשל פעילות מבצעית שאני מנהל אותה בכוונה בשעות לא שגרתיות ואני יכול לסיים את היום שלי רק בערב”.
אתה יכול לתת דוגמה?
”לדוגמה טלפון סלולרי שנמצא אצל אסירים ביטחוניים, זאת אומרת אמצעי שהוא אסור לאחזקה ואסור לשמש כפעילות חבלנית נגד כוחות הביטחון וחיילי צה"ל, מבחינתי הטלפון היה חייב לצאת והייתי אחראי על פעילות התקפית כדי לתפוס את הטלפון הזה. בשעה מוקדמת בבוקר, לוחמה מיוחדת בראשותי ביצעה פעולה ותפסה את הטלפון שהיה מסוכן נגד אזרחים, חיילים וכוחות הביטחון.
אלירן בן סימון (דוברות שירות בתי הסוהר)“אני יכול להגיד שהיו תפיסות ומספר פעולות אחרות שגם מנעו פגיעה באזרחים, אבל אני לא יכול להרחיב מפאת חיסיון. היו לא מעט תפיסות שהצילו אנשים רבים במדינת ישראל, כאלו שיכלו להוציא אירועים ביטחוניים מתוך הכלא.
“בית סוהר נפחא מוגדר ברמת כליאה הכי גבוהה, אצלנו מחזיקים את רבי המרצחים הגדולים ביותר, למשל אצלי יכול להיות אסיר עם מאסר עולם אחד וגם אסיר עם 67 מאסרי עולם. יש אצלנו לא מעט מחבלים מ-7 באוקטובר, פעילי נוחבא, מרצחים ברמה הכי זוועתית שיש והתפקיד שלי היא לדאוג שהם יהיו כמה שיותר זמן מאחורי סורג ובריח”.
איך אתה משלב?
”השילוב הוא לא פשוט. לתכנן לוח זמנים צפוף זה לא קל, אבל לשמחתי יש לי את הגיבוי מהמפקדים שלי שנותנים אורך נשימה. התפקיד שלי בתור עוזר שופט הוא עם משמעות רבה, הרבה דברים לקחתי מהכדורגל באופן חשיבתי והבאתי לידי ביטוי בעבודה היום יומית שלי. יש משהו שאני לוקח מגיל 16 שייסד לי את האישיות – אני זוכר את עצמי כנער בן 16 מחזיק משרוקית ומנהל 22 שחקנים ובעלי תפקיד גדולים ממני ומנוסים ממני, זה משהו שהבאתי מהמגרש הירוק בחצר של בית הסוהר כמפקד בארגון.
דגל הקוון (עמרי שטיין)“שופט כדורגל מקבל המון החלטות במגרש ובעבודה גם צריך לקבל החלטות לא פשוטות. זה השילוב שאני רואה לפחות שבא לידי ביטוי. המנהלים שלי מכירים את התפקיד שלי, גם המנכ”ל יריב טפר, כולם מתחשבים ומבינים את העבודה והשליחות האישית שלי כלפי המדינה. יש המון התחשבות מצדם וזה לא מובן מאליו”.
דוגמה?
“כתוצאה מזה, דוגמה שהיא כאן ועכשיו – באירוע שהיה עם המתקפה האיראנית, הייתי אמור להיות במשחק של הפועל ירושלים נגד הפועל חדרה בטדי, בשיח שלי עם המשבץ ככל הנראה לא יכולתי להגיע ולא ידעתי לאן האירוע הולך, משבץ השופטים איתן תבריזי נרתם למשימה והבין את גודל השעה שאי אפשר להשאיר אותי ואת הקבוצות בהבנה והוריד אותי מהמשחק.
“היום היחס מבחינת שופטים הוא הרבה יותר מכבד מבעבר, יש אירועים כאלה ואחרים בגלל אמוציות, מרבית שחקני הכדורגל לא מכירים את התפקיד שלי ולא יודעים מה אני עושה. כל עולם הכליאה היום מעניין מדינה שלמה ויכול להיות שאחרי הראיון הזה השיח יהיה אחר”.
אלירן בן סימון על קו הסיום (sportograf.com)מה אתה לוקח איתך לחיים שמאזן בין התפקידים?
”ענף הטריאתלון ולמשל אליפות איש הברזל שזאת התחרות הקשה בעולם. לשחות 3.8 ק"מ, לאחר מכן לרכב 180 ק"מ על אופניים ולסיום לרוץ ריצת מרתון 42.2 ק"מ. כשאתה נכנס לשתי מערכות מאוד לחוצות כמו שב"ס ואיגוד השופטים, הלחץ הוא לא פשוט, החלטות של שבריר שנייה כשכולם מסתכלים בך. בטריאתלון הזמן אימון הוא מאוד ארוך, גם תחרות איש הברזל מאוד ארוכה. הרוגע שקיבלתי דרך הטריאתלון שיש בו סף שבירה גבוהה וסף כאב, זה עיצב אותי מאוד ועזר לי לעצב את ההחלטות.
“כשאתה עולה על האופניים לכמה קילומטרים אתה צריך לחשוב איך לעשות את הדברים ואת זה אני הבאתי גם לעבודה כשופט וגם בבית הסוהר. בעונה החמישית שלי בליגה הלאומית, שזאת הייתה עונת העלייה שלי לליגת העל, התאמנתי לאיש הברזל בהמבורג. כמות השעות היא מסחררת, 15-16 שעות אימון בשבוע , זה עוזר לפתח חוסן מנטלי גדול, סוג של הדמיה וקבלת החלטות. 5 שעות על אופניים זה משהו שמאוד חישל אותי וקידם אותי גם בשב"ס וגם בשיפוט”.