בין 1500 הצהובים שמסתובבים ברחובות בלגרד לקראת המשחק בין מכבי תל אביב לפנאתינייקוס הערב (חמישי) ב-21:45, ישנם שלושה בחורים שאי אפשר ממש לפספס. מדובר בשלושה חיילים, פצועי המלחמה שהצטרפו למסע של הצהובים לסרביה, והפכו בעל כורחם לכוכבים של ממש אצל האוהדים וגם השחקנים שפגשו, שוחחו והצטלמו עמם.
רגע לפני שהצהובים יעלו למשחק הרביעי, פגשנו את השלושה, אוהדי מכבי מילדות, הנמצאים בשיקום בבית חולים הדסה הר הצופים. ג', לוחם ביחידה מובחרת שנפצע ממטען בחאן יונס, עידו ניסים, לוחם גולני שנפצע בהר דב בהתקפת טילי נ.ט וחנניה בן שמעון ששלושה ימים אחרי שהשתחרר משירות מילואים בעזה, נפצע כשהסתער על מחבל וחיסל אותו בפיגוע ליד מעלה אדומים על כביש אחד.
כמה זה מיוחד עבורכם בסיטואציה הנוכחית להיות פה?
ג׳: “יש לנו הרבה מגבלות רפואיות, הסיפור עצמו לא פשוט. אני למשל, הולך עם קביים ופצוע בשתי הידיים וצריך לעזור לי ולתמוך בי בכל מה שצריך לעשות בחיי היומיום כך שזה מאוד לא פשוט והיו המון הליכים בירוקרטיים. זה לא היה פשוט להגיע לפה, בגלל הטיסה הרופאים פחדו עם איך שנסתדר כי בכל זאת, אנחנו מאושפזים, אבל זה היה החלום שלנו להגיע”.
אוהדי מכבי ת"א מקבלים את השחקנים במלון“אנחנו אוהדי מכבי מאז שנולדנו ועל זה גדלנו. זה היה חלום לבוא לפה ויש לי יעדים בשיקום שהצבתי לעצמי וזה אחד מהם – להגיע למשחק של מכבי בבלגרד, נקווה שנגשים גם את שאר היעדים”.
הגעתם לכאן ופגשתם גם את השחקנים איך הייתה לכם החוויה הזו?
ניסים: “כל החוויה באמת מרגשת וזו התרעננות ששלושתנו היינו זקוקים לה ברמות הכי גבוהות. עברנו תקופה מאוד קשה עכשיו, אנחנו לא מראים את זה כלפי חוץ אבל בסוף להיות בלחימה כל כך הרבה זמן ובזמן הלחימה להיפצע ולעבור לבית חולים זה שוחק. זה לא כיף. השחקנים וכל הקהל מחבקים אותנו, מתעניינים ושואלים מה אנחנו צריכים ורוצים לעזור לנו בכל מה שאפשר. השחקנים הראו עניין גם, גם אם הם לא מישראל הם פשוט התעניינו היו נחמדים ואחלה גברים וזה היה באמת מרגש”.
ג’: “החיים שלנו בשיקום לא כאלו פשוטים, מעבר לפציעה יש גם המון במובן הנפשי והפסיכולוגי והמנטליות שם מאוד קשה ושוחקת. יש טיפולים מאוד אינטנסיביים יצא לנו לדבר עם עומר מאייר חצי שעה וגם עם השחקנים שתמכו וראו על הלב שלהם שזה באמת חשוב להם. הם אמרו לנו ‘זה כבוד גדול לפגוש אתכם’ ואנחנו לא באמת מרגישים גיבורים או משהו כזה, בסך הכל עשינו את מה שצריך לעשות”.
לורנזו בראון (Djordje Kostic)ניסים: “את מה שרוב האנשים בגילנו עושים כרגע. יש המון חברה שנמצאים בלחימה ויש המון חטופים שעוד לא החזרנו אז זה לא נגמר כל האירוע”.
ג׳: “הצוות שלי עדיין נלחם ומתמודד עם דברים קשים אז בתכלס הם הגיבורים האמיתיים. בסך הכל היינו חלק מהמלחמה ועשינו את מה שצריך לעשות אבל באמת שהיה ממש כיף ונחמד לקבל את התמיכה הזו מהשחקנים, גם הישראלים וגם האמריקאים ולראות שהם לא מנותקים מהעם ושאכפת להם, זה חימם את הלב”.
אתם יכולים לשתף איך נפצעתם?
ניסים: “אני מחטיבת גולני, פלוגת מסייעת 12, כל החטיבה יצאה מעזה ועלינו לגבול לבנון, התפקיד שלי היה סמל מחלקת הניוד. באחד הבקרים יצאנו לאירוע עם המון ארטילריה מצד חיזבאללה, התנאים לא היו הכי קלים לנסיעה ובאחת הפניות במהלך הפצצות הנ”ט איבדנו שליטה על ההאמר ועפנו לתהום של 30 מטרים”.
ווייד בולדווין (אלעד גולדשטיין, מכבי Playtika תל אביב)“איבדתי את הכרה וגם את הנשימה, ההאמר נחת לי על האגן, הייתי כבר חצי מת וכל מי שראה אותי באירוע היה בטוח בזה. בנס גדול הצליחו לחלץ אותי והצלחתי לחזור להכרה, פינו לי את נתיב האוויר וחזרתי לנשום. פינו אותי עם מסוק ובמזל אין לי פגיעה מוחית ופגיעה בעמוד שדרה. הוגדרתי מת לכמה רגעים”.
ג’: “אני נפצעתי באירוע בו היה מטען בתוך בית והוגדרתי במצב קשה, לא הייתי במצב הכי אידיאלי. עם פציעה קשה בשתי הידיים ובפלג הגוף העליון והמון רסיסים לפנים ולצוואר. זה כבר נהיה יותר טוב אבל נראיתי על הפנים, רסיסים חדרו לי לגוף ופינו אותי בפינוי מוסק להדסה עין כרם, הצליחו להציל לי איברים שהלכו ושחזרו בניתוח שארך בערך שש שעות.
“בהתחלה הייתי מחובר למלא מכשירים, מכשיר ביד ימין ויד שמאל, אינפוזיות ומכשיר הנשמה והייתי במצב קשה חבוש בשתי הידיים עד המרפק בערך במשך חודש. זה היה לא פשוט, חוויה מאתגרת אבל באמת השתדלתי כמה שאפשר שלא להיכנס לבאסה, זה מעצבן וכואב ואתה הופך ממש לאדם סיעודי שצריך שיעזרו לו ממש בכל מה שהוא עושה. השתדלתי כמה שיותר לשמוח ולהיות אופטימי וכל מי שמגיע לצחוק איתו, אני מרגיש שצלחתי את החוויה.
חסיאל ריברו, עודד קטש וגיא פניני (אלעד גולדשטיין, מכבי Playtika תל אביב)“אמנם עוד לא סיימתי את האשפוז שלי, אבל אני באמת מרגיש שאני מתקדם וממשיך הלאה, הפציעה אמנם תישאר איתי לכל החיים אבל באיזשהו מקום זה כאילו זכיתי אפילו, זכיתי להסתכל על הטוב והאופטימי, זה היה מטורף וזו הייתה חוויה קשה אבל היא מעצימה ומאוד בונה את האופי ואת האישיות”.
זה קשה לעקוב בתקופת לחימה אחרי מה שקורה והכדורסל הוא המעט שבדאגות שלכם ועדין הנה אנחנו כאן בבלגרד כשאתם עם הקבוצה שאתם אוהדים.
עידו: “בלחימה אתה לא מעודכן באמת, אין מה לעשות, אין לך את האמצעים ואין לך את היכולת ואני מדבר על עזה בעיקר. כשנכנס מישהו מבחוץ פנימה והוא יודע קצת יותר ממך, הדבר הראשון שאתה עושה זה להתחיל ולשאול אותו מה היה עם מכבי, איך בחוץ ומה היה עם נבחרת ישראל וכל נושאי העניין והדברים האלו מחזיקים אותך כמה ימים.
“אתה לוקח כמה ימים, מנתח את מה שהוא אמר לך, מכבי ניצחה אז אתה חושב מי קלע כמה ומי היה הכי טוב והדברים האלו מחזיקים אותך ונותנים לך איזשהו מקום של שפיות בתוך השיגעון שיש בפנים. זה מזכיר לך בשביל מה שאתה נלחם, בשביל מדינת ישראל. כמה שאנחנו אוהבים אותה, ככה אנחנו רוצים בהצלחתה ולהילחם בשבילה ואנחנו מוכנים לעשות הכל. הדברים האלו באמת מזכירים לך בשביל מה אתה נלחם וזה מדהים”.
שחקני מכבי תל אביב (Djordje Kostic)איך התבשרתם על כך שאתם נוסעים לבלגרד לפלייאוף?
ג’: “היה לא פשוט מהצד הזה, כי היו המון הליכים בירוקרטיים, אבל יש לנו את אבא של חנניה שאנחנו מכירים פה ודאג לנו להכל. הוא דיבר והפך את כל העולם כדי שנוכל קצת לשמוח ובאמת להתרענן. גם דורון ג’מצ’י ממכבי תל אביב שתמך ועזר וגם המועדון שהודיע לנו שידאג לכל מענה רפואי וכל מה שנצטרך, גם ארקיע עשו לנו הנחה מאוד מכובדת. תודה ענקית כמובן לצוות המדהים של שיקום חיילים בהדסה הר הצופים שעשו הכל כדי שנוכל להגיע לפה.
“יצאה לנו משלחת מאוד נחמדה וטובה וזה מחמם את הלב לראות שעם ישראל ככה נרתם לעזור לחיילים וללוחמים פצועי. זה מחזק ומראה לך כמה חמימות ואהבה יש בין האחד לשני, כמה שיש משברים ואולי אנחנו לא תמיד ימין ושמאל וחילונים ודתיים ולא תמיד זה נראה טוב”.
“אני אומר לעצמי שהייתי נפצע גם עוד אלף פעם בשביל המדינה ולחוות את אותה הפציעה ואת אותו הכאב גם אלף פעמים בשביל אנשים שאני אפילו לא מכיר וזה מרגש ועושה לי טוב על הלב”.
אוהדי מכבי תל אביב מקבלים את השחקנים מחוץ למלון (משה ברדה)אז מה התחזית שלכם להיום בערב?
ניסים: “אני חושב שקודם כל אנחנו נראה מלחמה, הרבה מלחמה, זה לא יהיה קל. מכבי תיקח בהפרש של שבע נקודות, במאני טיים נתעשת”.
ג’: “אני חושבת שמכבי תנצח ב-20 הפרש ומעלה ובעזרת השם עומר מאייר התותח ייכנס לפחות לשתי דקות, הילד ייתן להם שלשה על הפנים, יחייך לכיוון עתאמן, יסתכל לו בעיניים, יראה לו שעם ישראל חזק ויראה לו מה זה ישראלים”.
עידו: “אנחנו רוצים שעומר מאייר ישחק, אנחנו רוצים שהוא יישחק הילד ענק, הוא ושחורציאניטיס. האמת שזה ניצחון שלא יהיה רק בשביל מכבי, אלא בשביל כל מדינת ישראל, להראות מה זה העם שלנו, שאנחנו פה בשביל להישאר ולנצח ולא לוותר אף פעם זה ניצחון בשביל כל המדינה ולא רק בשביל מכבי תל אביב”.
עומר מאייר (לילך וויס-רוזנברג)ג’: “זה באמת נהפך כבר למשהו אישי, מעבר לספורט, זה אירוע שהוא לאומי. פעם מכבי הייתה הקבוצה של המדינה והיום זה קצת פחות ככה, יש לי מלא חברים שאפילו שהם אוהדים של הפועל תל אביב והפועל ירושלים אמרו לי שהלוואי שמכבי תנצח וזה באמת כבוד למדינת ישראל ולספורט הישראלי. נקווה שיצליחו כמה שיותר ונחזיק להם אצבעות ויאללה מכבי”.
אז לפחות לסדרה הזו אתה אומר שהיא חזרה להיות הקבוצה של המדינה?
עידו וג’: “לגמרי. כל הסיפור עם ארגין עתאמן זה כבר עניין לאומי, זה לא ספורטיבי”.