בימי השיא של ברצלונה עם פפ גווארדיולה, צ’אבי, אנדרס אינייסטה וליאו מסי, הקאמפ נואו היה גיהנום עבור קבוצות יריבות. בזכותו הקטלונים תמיד האמינו ביכולתם לבצע מהפך – רמונטאדה בז’רגון המקומי – בגומלין, כשהוא נערך באצטדיון הגדול באירופה, גם אם במשחק הראשון בליגת האלופות לא הכל הלך כמתוכנן.
זה לא השתנה גם בשנים הבאות כשהקבוצה ההיא החלה להתפזר לכל עבר והקאמפ נואו המשיך להיות אצטדיון ביתי וחם בצ’מפיונס. הבדיחות על התיירים ביציעים במשחקים ‘רגילים’ פינו את מקומם לאוהדים שמילאו כל פינה וכמעט 100,000 איש הפכו את הערב של 11 שחקנים אורחים לארוך. מאוד.
בשעות שלפני שריקת הפתיחה, רוב רובם של אותם אוהדים היו עושים את דרכם לקאמפ נואו במטרו של ברצלונה, יורדים בתחנת פלאו ריאל על שדרת דיאגונל ומשם ממשיכים בירידה של קילומטר לעבר האצטדיון. לאורך אותה הליכה של כמה דקות הם היו חולפים על פני המכון למדעי כדור הארץ בברצלונה – ומה שקרה בו בשלהי 8 במרץ 2017 נראה כאילו לקוח מתסריט של סרט אסונות עתיר תקציב.
היו ימים. הדרך לעבר הקאמפ נואו (רויטרס)השעה הייתה 22:50 כשהסייסמוגרף החל לזנק לשמיים באופן לא שגרתי בעליל. מאות מטרים משם, 96,000 איש קפצו כמו משוגעים, חגגו וצבטו אחד את השני כדי לוודא שזו לא ההזיה הפרטית שלהם. זה היה אחד מאותם רגעים שמחלקים ללפני – ואחרי. לפני, לא היה קאמבק כזה בכל תולדות ליגת האלופות. ואחריו, שחקני בארסה ניסו לעמוד בקצב של סרג’י רוברטו אחוז הטירוף בזמן שעל הספסל לא נותר זכר ללואיס אנריקה. הוא כבר מזמן קפץ על חברי הצוות שלו ואז רץ בידיים מונפות לתוך המגרש וסיים בגליץ’ על הדשא כאחרון השחקנים.
זו הייתה היסטוריה בקאמפ נואו והרגע הספציפי שהוביל לרעידת האדמה בברצלונה היה השער של סרג’י רוברטו בדקה ה-95. הוא השלים את ה-1:6 על פ.ס.ז’ שניצחה 0:4 במשחק הראשון בפאריס רק כחודש לפני כן. עכשיו, כשלואיס אנריקה מפנטז על עוד רמונטאדה בליגת האלופות (שלישי, 22:00), הפעם כמאמן פ.ס.ז’ על חשבון בארסה, צ’אבי וסרג’י רוברטו שניצחו 2:3 בפארק דה פראנס במשחק הראשון של רבע הגמר, ב’את’לטיק’ חזרו לאירועי הקאמבק המטורף ההוא.
הרגעים שלפני
בארסה כבר הייתה עם רגל בחוץ אחרי שג’רארד פיקה, סרחיו בוסקטס, אנדרס אינייסטה, ליאו מסי, לואיס סוארס וניימאר חטפו את הרביעייה בפאריס מאנחל די מריה (צמד), יוליאן דראקסלר ואדינסון קבאני. “ראיתי את עצמנו מודחים, אבל אז הימים והשבועות חלפו, הקבוצה ניצחה 1:2 את אתלטיקו מדריד בחוץ, 1:6 את ספורטינג חיחון וארבעה ימים לפני הגומלין הביסה 0:5 את סלטה ויגו", נזכר חוסה מנואל לסארו, קצין העיתונות של בארסה בזמנו, “כולנו התחלנו להרגיש שזה לא נגמר ואפשר לעשות קאמבק. התחלנו להאמין. לואיס אנריקה הוא אדם אופטימי מאוד שלא לוקח שום דבר כמובן מאליו".
לואיס סוארס וליאו מסי במהלך התבוסה בפאריס (רויטרס)פרנססק סאטורה – אחד שידוע בתור "המשקיף" אחרי שתועד באירועי הסופרקופה הספרדי ב-2011, אז ז’וזה מוריניו שאימן את ריאל מדריד, דחף אצבע לעינו של טיטו וילאנובה, עוזרו של פפ בבארסה בזמנו – עבד במשך 41 שנים אצל הבלאוגרנה במגוון תפקידים. בערב הרמונטאדה הוא היה אחראי על איזור המגרש, חדרי ההלבשה והמיקסד זון (הראיונות לתקשורת).
“בגלל שהגומלין לא שוחק מיד אחרי המשחק הראשון בפאריס (כמו עכשיו), היה זמן לחשוב על הכל ומבחינת בארסה – לחשוב חיובית", סיפר סאטורה, “צריך לזכור שללואיס אנריקה תמיד יש פסיכולוג בצוות שלו, חואקין ואלדס. היה לו תפקיד חשוב בימים שהובילו לגומלין".
בדיעבד, אולי קל לדבר היום על כמה שהמהפך ההוא נשמע הגיוני, אבל אוהדי בארסה ידועים דווקא בפסימיות שלהם. ועדיין, הקאמפ נואו היה מלא לחלוטין בגומלין אחרי ה-4:0 ובקאמפ נואו נראו שלטים שעליהם נכתב: “כן, אנחנו יכולים" ו"נעשה את הקאמבק". חוסה סאנצ’יס ששימש כפרשן בטלוויזיה הספרדית באותו ערב, נזכר: “כשהגענו לאצטדיון הייתה אווירה של ציפיה שמשהו יכול לקרות. בתקשורת חזרו על זה כמו מנטרה שכל קאמבק יהיה הגדול בהיסטוריה של ליגת האלופות. מכל המשחקים שראיתי בקאמפ נואו, כזו אווירה לא ראיתי לפני או אחרי הגומלין".
הצרפתים כבר רצו “יום חגיגות בכל פאריס”
הפתיחה הייתה מושלמת עבור בארסה עם שער של סוארס כבר בדקה השלישית, אחריו הוא נופף בידיו כדי להוסיף לטירוף ביציעים. הקטלונים שלטו, אך התקשו להכפיל את היתרון עד הדקה ה-40, אז שער עצמי של לייבין קורזאווה קבע 0:2 במחצית ולאוהדי בארסה היה משהו מוחשי להאחז בו. חמש דקות בלבד בתוך המחצית השנייה, אינייסטה מצא את ניימאר שהופל על ידי תומא מונייה, מסי – לא פנדליסט גדול בלשון המעטה – לקח בעצמו את הבעיטה ופתאום 0:3 לבלאוגרנה, רק שער פחות משוויון בכל המפגש הכפול.
מסי רץ לקחת את הכדור, אבל קבאני פחות התחבר לקאמבק והימם את הקאמפ נואו עם שער מצמק 12 דקות לאחר מכן. והשער הזה בדקה ה-62 לא רק צימק, אלא גם קבע שעכשיו על בארסה לכבוש שלושה שערים כדי לא להיות מודחת. בחצי שעה. “למעלה בעמדת השידור, בתא ליידי הייתה הטלוויזיה הצרפתית, הם התחילו לצעוק שזה נגמר ושלמחרת צריך להיות יום חגיגות בכל פאריס, שזה היום של קבאני הקדוש", סיפר סאנצ’יס על מה שאירע באותם רגעים, “אני מניח שהם לא בנו על ניימאר, הוא זה שנתן לאוהדי בארסה תקווה".
מסי לוקח את הכדור אחרי הפנדל (רויטרס)במבט לאחור, זה נשמע ביזארי שעד הדקה ה-87 בארסה לא כבשה אף אחד מאותם שלושה שערים שהיא הייתה חייבת. ואז ניימאר כבש בכדור חופשי גדול בדקה ה-88, השלים צמד בפנדל בדקה ה-91 ומיהר בחזרה למרכז המגרש תוך כדי שהוא מסמן לאוהדים שזה לא נגמר. עכשיו כבר כולם היו על הרגליים ולבארסה הייתה תוספת זמן של חמש דקות כדי לעשות את הבלתי ייאמן.
בדקה ה-94 בארסה קיבלה כדור חופשי ומארק אנדרה טר שטגן עלה למעלה, ניימאר לקח אותו והגנת פ.ס.ז’ הרחיקה בקושי, אבל לא יותר מדי רחוק. הריבאונד הגיע לברזילאי וזה היה הצ’אנס האחרון של הקטלונים. מרקו וראטי יצא לעבר ניימאר שהטעה אותו, העביר לשמאל והרים לרחבה. פיקה ניסה להגיע ולא הצליח, אבל אז, משום מקום, הופיע סרג’י רוברטו שהמשיך לרשת והרים את הקאמפ נואו לשמיים.
ניימאר חוגג בגומלין (רויטרס)“אני זוכר שהיינו נואשים, לפני השערים של ניימאר זה נראה בלתי אפשרי", מספר סרג’י רוברטו, היום קפטן בארסה, “אבל ראיתי שיש לנו עוד צ’אנס אחד ורצתי לכיוון הקורה הרחוקה. חשבתי שהכדור לא יגיע אליי כי פיקה ניסה להגיע אליו, אבל בסוף הכדור נפל והצלחתי לגעת בו. מאותו רגע זה פשוט היה שיגעון מוחלט".
באותו זמן סאנצ’יס אמר בטלוויזיה הספרדית שוב ושוב: “אני לא מאמין, אני לא מאמין". בימים אלה הוא נזכר בכך: “זה היה אחד הרגעים המרגשים ביותר שלי כפרשן ואין לזה שום קשר לחיבור כלשהו לקבוצה כזו או אחרת, ידעתי שאני עד למשהו היסטורי. לצדי היה צוות שידור של הטלוויזיה האנגלית וגם הם היו בשיגעון, ראיתי אותם זורקים דפים באוויר, צורחים ומחבקים אחד את השני".
לוח התוצאות בקאמפ נואו (רויטרס)סרג’י רוברטו נפל לדשא בעיצומן של החגיגות עם חבריו, לואיס אנריקה הפך לאוסיין בולט על הקווים ובאיזור המדרגות המובילות לחדרי ההלבשה ניצב סאטורה, בין הספסלים. “הייתה התפוצצות של אופוריה ואושר", הוא נזכר, “קשה להסביר אם לא חווית את זה. כולנו קפצנו מהמושבים שלנו ליד הספסל וחיבקנו אחד את השני בכלל בלי לדעת עם מי. זה היה חלום שהתגשם".
לאן ברח אל חלאיפי?
לסארו, קצין העיתונות, היה באותם רגעים ביציע ה-VIP בקאמפ נואו. “לעולם לא אשכח את הרגע שהכדור נגע ברשת", הוא מספר, “בזמן שצעקתי משמחה, פטריק קלייברט (אקס בארסה ואז המנהל הספורטיבי של פ.ס.ז’) ונאסר אל חלאיפי רצו החוצה וטרקו את הדלת בדרך למעלית. הם לא חיכו לשריקת הסיום". אבל הם לא היחידים שעזבו לפני סוף המשחק וסאטורה נזכר: “הרבה אנשים יצאו אחרי השער של קבאני, גם הרבה עיתונאים ירדו למיקסד זון מתוך מחשבה שבארסה תודח. אונאי אמרי (מאמן פ.ס.ז’ בזמנו) וכל הצוות שלו ירדו בסיום למנהרה, כעסו והתלוננו על כל אחד שהיה שם. זה היה כמו תמונה".
לא יכול היה לשאת את המראות. נאסר אל חלאיפי (רויטרס)ומה קרה בחדר ההלבשה של בארסה אחרי החגיגות הארוכות על הדשא? “זה היה המשך של האושר שראו על המגרש", סיפר סרג’י רוברטו, “התפוצצות של אופוריה מוחלטת אחרי שאתה משיג מה שנראה בלתי אפשרי. הרגעים הראשונים היו של חוסר אמונה, של פרץ אדרנלין, אתה צריך כמה ימים כדי לעכל באמת מה עשית".
בבארסה חגגו את אותה רמונטאדה כמו תואר, אבל לאחר מכן היא לא הצליחה לנצח אף משחק בליגת האלופות בהמשך אותה עונה. למעשה הקטלונים לא הצליחו לזכות בצ’מפיונס מאז 2015 עם לואיס אנריקה כמאמן, צ’אבי כשחקן וגם אינייסטה, מסי, סוארס וניימאר על הדשא. בשנים הבאות הבלאוגרנה ידעו מפלות כואבות בזה אחר זה בצ’מפיונס והניצחון בשבוע שעבר בפאריס הפיח תקוות ביכולת לנצח את השדים מהעבר.
לואיס אנריקה וסרג'י רוברטו חוגגים את הרמונטאדה (רויטרס)רגע לפני הגומלין, בארסה במרחק נגיעה מחצי גמר ליגת האלופות גם אם מנגד נמצאים קיליאן אמבפה ואוסמן דמבלה שנרכש אחרי שניימאר עזב בסוף עונת הרמונטאדה לפ.ס.ז’. וגם לואיס אנריקה שיגיע למשחק מיוחד עוד יותר בגומלין מול האקסית – ורוצה לשלוח אותה הביתה.
בשיניים: פליקס עם שער ענק מנצח את קאדיס