המאבק בין מכבי תל אביב לבית"ר ת"א/בת ים נמשך, כפי שחשפנו לראשונה ב-ONE. בית"ר ת"א הגישה נגד מכבי ת"א תביעת בוררות בטענה כי הצהובים הפרו את ההסכם בין הקבוצות, גרמו לנפילת הקבוצה וביקשה לקבל מסמכים על השאלת השחקנים. בהמשך ביקשה בית”ר ת”א להפסיק את ההליך המשפטי ולבטל את התביעה, כאשר הצהובים דרשו את ההוצאות שנלוו לכך.
דיון מקדמי התקיים בפני הבורר עו"ד עמיאל תגר, כאשר בית"ר ת"א לאחר מכן הגישה בקשה להפסקת ההליך, כאשר היא מציינת כי בכוונתה להגיש תביעה כספית נגד מכבי ת"א. כעת, הצהובים הגישו ב-25.2.2024 דרישה לקבלת סך של 142,914 ש”ח הוצאות מבית"ר ת"א, שלטענתם עלו להם עד כה בגין התביעה.
"תובענת הסרק שבית"ר הגישה היא חסרת יסוד, מחוסרת תום לב, ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. בכתב התביעה בית"ר עתרה למסמכים בטענה שאלה כביכול אינם בידיה, אולם הוכח במהרה כי מדובר בטענה שאינה אמת, ובידי בית"ר היו עשרות מסמכים (הסכמים) להם עתרה. בית"ר הייתה יכולה להשיג את המסמכים להם עתרה מהרשות לבקרת תקציבים ו/או ממנהלה של בית"ר בתקופה הרלוונטית, רו"ח ליאור שחטר, אך היא לא עשתה כן, ואף לא הציגה ולו פניה אחת למי מהם טרם הגשת התובענה", טענו במכבי ת”א.
שחקני בית"ר תל אביב בת ים (יונתן גינזבורג)כאמור, מכבי ת"א דורשת באמצעות עורכי הדין שלום מטלון, גל מזרחי ממשרד מטטרי, מאירי, וכט ושות': "לצרכי התגוננות מן התובענה, מכבי הוציאה עד מועד הגשת תשובה זו (ללא הוצאות תשובה זו), סך של 142,914 ש”ח, כולל מע"מ. כל ההוצאות שהוצאו כאמור היו חיוניות וסבירות. על פי דין, על בית"ר לשאת במלוא ההוצאות בפועל שנגרמו למכבי בנסיבות עד כה של הקבוצה".
לתביעה של הכסף אף מצורף תצהיר של סמנכ"ל הכספים של מכבי ת"א, רו"ח תומר שמואל, שמציין כי הקבוצה כבר שילמה למשרד עורך הדין שלה 50,703 שקלים וכי סך נוסף של 92,211 שקלים צפוי להיות משולם במהלך חודש מרץ.
מנגד, בית"ר ת"א באמצעות עו"ד דניאל לסרי דחתה את טענות מכבי ת"א וטענה כי: "יכולה הנתבעת לטעון ולחזור ולטעון, בלשון כזו ובלשון אחרת, כי התביעה חסרת יסוד, חסרת עילה, חסרת תום לב, מהווה שימוש לרעה בהליכים משפטיים וכיו"ב, אך כל אלה בשלב זה, מהוות סיסמאות וקלישאות, או משאלת לב של הנתבעת, שלא יכולות לבוא במקום קביעות משפטיות וסופיות של ערכאה משפטית".
שחקני מכבי תל אביב (רז אמיר)לגבי בקשתה של מכבי ת"א לקבל 142,914 שקלים, כותב עורך הדין של בית"ר ת"א: "את עיקר מרצה הקדישה הנתבעת לשכנע את הבורר הנכבד כי היא זכאית לא פחות מ-142,000 ש”ח כשכ"ט וכי הקדישה להליך עד כה ממנה ביקשה התובעת לחזור לאחר ישיבת ק"מ הראשונה לא פחות מ-230 שעות עבודה. נניח לרגע לכנות השעות שנטען שהושקעה בהכנת התיק. האם זו כמות שעות סבירה? האם זו כמות שעות מידתית לאופי הדיון עלותו או מורכבותו? האם הדבר מעיד על חיסכון במשאבי זמן ועלויות כנדרש בתקנות הרלוונטיות? האם על התובעת לשאת בעשרות או מאות השעות שטוענת הנתבעת שהשקיעה, כדי להצדיק למשל את טענת ההגנה העיקרית של הנתבעת, כאילו בין הצדדים לא התקיימו לכאורה יחסים מיוחדים. (ב-3 שנים האחרונות היו בסגל התובעת מידי שנה 15 שחקנים מושאלים של הנתבעת)?".
עוד מציינת בית"ר ת"א לגבי הסכום הנדרש: "מכל מקום ברור שמדובר בבקשה מופרכת שאף בר דעת לא היה נענה לה. בכלל, ובנסיבות שהובילו לבקשת המחיקה. האם הניחה הנתבעת בפני הבורר שמץ של נימוק שיצדיק את הגדלת הסכום? האם עשתה הנתבעת איזה שהם מאמצים או מהלכים במהלך ההתדיינות עד היום, שיצדיקו את הגדת הסכום? ואולי דווקא ההיפך, ואלמלא הייתה יושבת בחוסר מעש ולפחות משיבה או מתייחסת לפניות התובעת, ניתן היה לחסוך את ניהול התיק מלכתחילה? והאם העובדה שכל התיק התמצה בהגשת כתב הגנה וישיבה מקדמית קצרה, במסגרתה הוברר שאין מסמכים והודעות בכתה (שגילויים נדרש בתובענה), לא מצדיק דווקא את הפחתת סכום ההוצאות, שמלכתחילה היינו חושבים עליהם?”
“גם חישוב המתבסס על כללי לשכת עורכי הדין והתעריף המינימלי (לאחר הצמדה להיום) הקבוע בהם להגשת תביעה בבית משפט ששוויה אינו נתון לקביעה כספית (כ-8,600 ש”ח), בפני בורר (75% מהסכום בבית משפט), מביא אותנו לשכ"ט של כ-6,150 ש”ח. אכן התעריף אינו מחייב (ניתן לסטות ממנו, למעלה אך גם למטה)”.