ברהים דיאס התבשר כי יפתח בדרבי דקות ספורות לפני שריקת הפתיחה. ויניסיוס לא הרגיש טוב, קיבל תרופות והושאר על הספסל – ומאמן ריאל מדריד קרלו אנצ'לוטי היה צריך לאלתר. האופציה המיידית הייתה לשלוח למערכה את חוסלו למרכז הרחבה, כי הרי הוא כבש פעמיים מול חטאפה ביום חמישי, והרשית כמחליף בשני המפגשים מול אתלטיקו מדריד בינואר – הן בסופרקופה, והן ברבע גמר הגביע. אלא שהאיטלקי בחר לשחק ללא חלוץ כלל, ובמשך דקות ארוכות היו דיאס וג'וד בלינגהאם בהתקפה כביכול במערך הגמיש 2-4-4, שהיה אם תרצו סוג של 0-6-4. לוצ'אנו ספאלטי ופרנצ'סקו טוטי יודעים בדיוק במה מדובר, כי כך שיחקה רומא בשלהי העשור הראשון של המילניום.
לברהים המערך הזה מתאים כמו כפפה ליד. יש כוכבים יצירתיים שזקוקים למסגרת מסוימת על מנת לא ללכת לאיבוד בתוך הכישרון של עצמם, ואפשר להגדיר את ויניסיוס כדוגמה טובה לכך. העובדה כי הוא מוצב לרוב באגף השמאלי עם משימות ברורות מסייעת לו לא להתבלגן ולפרוח. לעומת זאת, יש שחקנים שמעדיפים חופש פעולה מוחלט, וברהים מצטיין כך. את המשחק הוא החל בעמדה מימין, אך נטש אותה במהרה, ואת השער בדקה ה-20 כבש כאשר התגנב למרכז הרחבה, תוך שהוא מנצל שרשרת של טעויות בהגנת היריבה.
ההקפצה מעל יאן אובלק הייתה עדינה ונעשתה ברוח רוח – וזה בדיוק מה שאפיין את ברהים אתמול. בעצם, זה מאפיין אותו כמעט תמיד. הוא לא התרגש מהמעמד, ושיחק כאילו היה זה סתם מפגש בפארק השכונתי. הוא איתר בקלילות שטחים פנויים, חילק מסירות בעקב, המציא משהו חדש בכל פעם שהכדור הגיע לרגליו, ועל הדרך גם עודד את חבריו אם הם פישלו. בהיעדרו של ויניסיוס, היה טבעי שהמשחק של ריאל יעבור בעיקר דרך בלינגהאם, אבל דיאס השתלט על העניינים, וכולם חיפשו אותו.
ג'וד בלינגהאם וברהים דיאס חוגגים (רויטרס)הוא אוהב להיות המגנט במשחקים הגדולים. בעונה שעברה, למשל, הבקיע דיאס בביצוע מרהיב בניצחונה של מילאן על יובנטוס והיה הגיבור הראשי גם ב-0:4 בנאפולי עם שער ובישול. מול אתלטיקו הוא כבר כבש שער מטריף בחצי גמר סופרקופה בחודש שעבר, ואז ניסה לנצל בשקיקה כל רגע מהדקות הבודדות שקיבל בקלאסיקו בגמר. כעת הוא היה על הבמה הגדולה מהפתיחה, וחוסר התכנון אפילו תרם להילה סביבו. הקהל הריע בהתלהבות, ואחרי ההפסקה ברהים כבר הרגיש כמו הכוכב הראשי של השואו. הוא הינדס את ההתקפה משמאל שהובילה לספק הכשלה של בלינגהאם ברחבה. אחר כך פרץ מימין, קירקס את אקסל ויטסל וניסה לסובב אתה כדור לפינה הרחוקה, אך החמיץ.
הייתה תחושה שהשער השני שלו הוא עניין של זמן, אבל אז בחר אנצ'לוטי לסיים את ההצגה. זה לא היה חילוף הגנתי כלל, כי חוסלו נכנס במקומו, אבל היתה תחושה שהוא עלול להיות שגוי. האוהדים העניקו לו תשואות רמות, ולא היה צופה אחד בסנטיאגו ברנבאו שלא היה מעדיף לראותו על המגרש עד הסוף. בלעדיו הקסם התפוגג, והתסריט הוביל לשער השוויון הדרמטי בדקה האחרונה של זמן פציעות, גם אם חשוב להדגיש כי עצם העובדה שאתלטיקו לא כבשה קודם היא בגדר נס.
כי הרי בשלושת המפגשים הקודמים ביניהן העונה לא הצליחה ריאל לעצור את התקפת קולצ'ונרוס וספגה 10 שערים במצטבר. בכל המקרים האלה הייתה לה רביעיית הגנה הגיונית ואי אפשר לומר זאת על מה שקרה אתמול. אנטוניו רודיגר, שנפצע ביום חמישי, לא היה כשיר – וזה מספיק כדי להרוס את הכל עבור ריאל שאיבדה כבר מזמן את אדר מיליטאו ואת דויד אלאבה, והעדיפה בכל זאת לא להחתים בלם בחלון ההעברות בינואר. בצירוף ההשעיה של אורליאן טשואמני, שמסוגל לתפקד כבלם חירום, העסק כבר יצא מכלל שליטה. היו שהעריכו שהמגן השמאלי פרלאן מנדי יוסט למרכז ההגנה, אך אנצ'לוטי בחר להשתמש שם דווקא במגן הימני דני קרבחאל, על כל 173 סנטימטרים שלו.
מרקוס יורנטה נוגח לרשת (רויטרס)ביחד עם נאצ'ו (180 סנטימטרים), הוא לא היה מסוגל להתמודד עם כדורי גובה. זוכרים שאת כל השערים ב-1:3 בדרבי הראשון בספטמבר כבשה אתלטיקו בנגיחות, למרות שהיה שם רודיגר? זה היה חייב להיות המתכון גם אמש, וביתר שאת. אלברו מוראטה היה אמור לשבור את שיאו האישי בקרבות אוויריים, אך משום מה זו לא הייתה ההוראה של דייגו סימאונה. הוא יכול רק להצטער על כך, כי הייתה כאן הזדמנות אמיתית להשלים דאבל על ריאל במשחקי הליגה ולרשום ניצחון שלישי על היריבה העירונית המושבעת בעונה אחת.
אתלטיקו בכל זאת כבשה שני שערים בנגיחות. בתחילת המחצית השנייה, כדור קרן מושלם של אנטואן גריזמן מצא את ראשו של סטפן סאביץ', אבל השער נפסל בסופו של דבר בהתערבות VAR בגלל נבדל של שחקן אורח שהפריע לכאורה לשוער ריאל אנדריי לונין. ואז, כאשר לקראת הסיום הוחלף גם בלינגהאם התמיר, התברר שאפילו ממפיס דפאיי יכול לנתר גבוה מעל הגנת ריאל כדי לבשל בנגיחה את שער הנגיחה של האקס המיתולוגי מרקוס יורנטה. לנאצ'ו וקרבחאל לא היה סיכוי מולו, והם כבר היו תשושים בכל מקרה.
כידוע, יורנטה היה אוהד ריאל שרוף מאז שהוא זוכר את עצמו, כיאה לבנו של שחקן ריאל לשעבר וקרוב משפחתו של פאקו חנטו האגדי המנוח, מגדולי שחקני הלבנים בכל הזמנים. אלא שהוא התחבר מאוד לצ'וליזמו מאז חצה את הכביש ב-2019, וממש לא היסס לחגוג בראוותנות אל מול הקהל של סנטיאגו ברנבאו כאשר גזל ממנו שתי נקודות יקרות והעניק לאתלטיקו נקודה אחת. היה זה שערו הראשון מול ריאל, בדרבי הפרטי מספר 13, והוא הביא תיקו 1:1. לו הייתה הקבוצה מנצלת טוב יותר את העוצמה שלו לאור ההרכב הבעייתי של הלבנים, הוא יכול היה לכבוש יותר מפעם אחת.
מרקוס יורנטה ואנטואן גריזמן חוגגים (רויטרס)במבט לאחור, שתי הנציגות של מדריד יכולות להרגיש מאוכזבות. ריאל לא הצליחה לשמור על ניצחון שכבר היה כמעט בכיסה, והותירה את ברהים דיאס מתוסכל – הרי הגיע לו להיות הגיבור האולטימטיבי של הדרבי. אתלטיקו הפגינה את משחק ההתקפה החלש ביותר שלה, לא פעלה נכון מבחינה טקטית, בזבזה צ'אנס לנצל את הצרות בסגל של אנצ'לוטי, והתדרדרה למקום הרביעי, בפיגור שתי נקודות מברצלונה.
וכך, הפך הדרבי הלוהט של מדריד לבשורה טובה עבור שתי הקטלוניות בצמרת. ג'ירונה, שלא השכילה לנצח את ריאל סוסיאדד בתיקו מאופס ביום שישי, שמרה על מרחק שתי נקודות מהמובילה ריאל לקראת הקרב הישיר ביניהן במדריד בשבת הקרובה. אם תנצח, תוכל החבורה המפתיעה לחזור לפסגה, וזה יקרה גם בזכות השער של יורנטה. במקביל, ברצלונה היא קבוצת הצמרת היחידה שניצחה במחזור הזה. עם מאזן מושלם מאז הודעתו של צ'אבי על עזיבה, היא צימקה את הפער מריאל ל-8 נקודות, ותחזיק אצבעות לשכנה במחזור הבא. מי יודע, אולי בקצב הזה עוד יתחילו אנשי בלאוגרנה לפנטז בסוד, בסתר ליבם, על אליפות – עד כמה שזה נשמע מופרך ממש לא מזמן.
דרבי דרמטי בין ריאל ואתלטיקו בברנבאו!