שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הודיע כי הוא מתכוון לשנות את נוהל התמיכות במוסדות הציבור, עם שורת מהלכים שעלולה להקשות על ניהול הספורט הישראלי או על החתמת מאמנים בכירים. ל-ONE נודע כי גורמים בעולם הספורט ביקשו מהחשב הכללי במשרד האוצר להימנע מהשינויים הללו.
כל גופי הספורט שנתמכים על ידי המדינה בכספי ציבור - כלומר, איגודים, התאחדויות, אגודות, קבוצות ובגופי ספורט נוספים - כפופים לנוהל המדובר וחייבים לעבוד על פי ההוראות הקיימות בו.
עד כה, כל גוף שנתמך על ידי המדינה לא יכול להוציא יותר מ-22% מסך התקציב שלו לעלויות תקורה, שהן למעשה הוצאות הנהלה, ניהול חשבונות וכלליות. אלא שכעת, משרד האוצר הודיע על הגבלת הוצאות התקורה עד ל-15% בלבד. המשמעות המעשית של הורדה אחידה ברף התקורה היא שגופי הספורט צפויים להימנע מהעסקת מנהלים ראויים בשכר סביר, כך שיהיו מנהלים פחות טובים באיגודים ובאגודות כי רק הם יסכימו לעבוד בשכר נמוך.
נבחרת הג'ודו (באדיבות איגוד הג'ודו העולמי)אומנם כל עמותה פועלת לפי המחזור שלה ויש עליה השפעה אחרת, אבל בעקבות ההחלטה הזו תיתכן פגיעה ניכרת בעיקר בענפי ספורט הנשים, ספורט הנכים והענפים הקטנים שאין להם פעילות מסחרית ובעצם מתקיימים רק מכספי התמיכה שלה במדינה. גורמים בספורט הישראלי מוטרדים גם מהאגודות הקטנות, הרי שמנהל אגודה שמקבל שכר של כ-3,500 שקל בחודש עלול לקבל משכורת נמוכה יותר מעתה והלאה, אחרת האגודה שלו תיאלץ לשלם קנסות בגלל זה.
בנוסף, אם בעבר המנכ”לים בגופי הספורט עבדו עם תקרת שכר, על פי התיקון לנוהל מעתה כל גוף שנתמך על ידי המדינה לא יוכל לשלם לעובדיו בעלות שכר העולה על 630 אלף שקל לשנה עבור משרה מלאה.
כזכור, ההתאחדות לכדורגל נאלצה לספוג קנסות בגובה של 1.8 מיליון שקל ושל 1.6 מיליון שקל בעקבות חריגות בשכר המנכ"לים, אך כעת זה עלול להגיע לכלל העובדים. לפי התיקון לנוהל, אם יהיו חריגות גם במשכורות של מנהלים מקצועיים או מאמנים, ייתכן שגם על כך ההתאחדות תספוג קנסות בעתיד.
שינו זוארץ (שחר גרוס)גורמים בספורט הישראלי ביקרו את ההחלטה: “בדרך כלל זה סכום שכולל עלות מעביד, כך שבשורה התחתונה אפשר לשלם רק שכר חודשי של 32 אלף שקל לעובד, אם מחשיבים גם הוצאות על רכב וארוחות. אי אפשר יהיה להחתים פה מאמני על לנבחרת ישראל. מעבר לזה, ייתכן שגם קבוצות שיש להן ספורטאים שמקבלים שכר גבוה יצטרכו לשלם קנסות משום שהנוהל חל על כל העובדים לפי הנוהל המתוקן. אם על כל שקל של חריגה בשכר אאלץ לשלם קנס של חמישה שקלים, אפשר לסגור פה את הספורט הישראלי כי נחטוף רק קנסות כל הזמן. זה כאילו המדינה באה ואומרת לנו - במקום לשלם לאנשי מקצוע איכותיים ולמנהלים ברמה גבוהה, תביא עובדים זולים או שתשלם קנס”.
הוועד האולימפי ומרכז הפועל ביקשו להימנע מהשינויים
בתגובה לפרסום הנוהל החדש, הוועד האולימפי ביקש להימנע מהשינויים שהוכנסו בו, בניסיון להימנע מפגיעה בשכבה הניהולית של הספורט הישראלי. הארגון גם הציע רעיון לפיו הגבלת גובה הוצאות התקורה תיקבע באופן מודולרי בהתאם להכנסות של כל גוף, כך שתקרת הוצאות הנהלה וכלליות בגופים קטנים כמו אגודות תעמוד על 22%, בגופים עם הכנסות בינוניות על 15% ובגופים גדולים שמגלגלים מאות מיליוני שקלים היא תהיה עד 5% לכל היותר.
מנכ"לית מרכז הפועל, כנרת צדף, שלחה הערות לטיוטת התיקון במכתב בו כתבה: “הגבלת השכר לכל בעל תפקיד בעמותה - בשונה מהמצב היום שבו מוגבל השכר רק לבעלי תפקיד ניהולי - יפגע בספורטאים שמועסקים בעמותות ושכרם עולה על התקרה שנקבעה. קביעת תקרת שכר לעובדים בעלי כישורים מיוחדים שתפקידם מהווה את ליבת הפעילות מהווה התערבות לא רצויה בפעילותם של העמותות”.
כנרת צדף (אורי עשור)צדף הוסיפה: “תקרת השכר בנוהל הקיים עודכנה לאחרונה בשנת 2020, וזאת בסכום מזערי של 10,000 שקל שאינו תואם את העלייה בשכר בשוק העבודה של היום בכלל, ובפרט העליה בשכר השחקנים בליגות המקצועניות בעולם. השחקנים לעולם לא יהיו תחת הסכם קיבוצי ותהיה פגיעה ממשית בספורט הישראלי. תוצאות הפגיעה יהיו עזיבה של השחקנים הבכירים, הורדת רמת הליגות המקצועניות בישראל ופגיעה קשה בנבחרות ישראל”.
כמו כן, מנכ"לית מרכז הפועל טענה: “הגבלת הוצאות התקורה ל-15% פוגעת בצורה ניכרת במוסדות ציבור שכלל פעילותם הינה פעילות נתמכת, ובפרט בענפי ספורט הנשים, הנכים והענפים הקטנים, שפעילותם אינה מסחרית והם מתקיימים מתמיכות בלבד. גזרה זו הינה מכת מוות של ממש למגזר אגודות הספורט, שגם ככה מתקשות מאוד בגיוס מקורות עצמאיים וקיימת הכרה עבורם בשעות מתנדבים בשווי כסף לצורך מימון עצמי ובמצב החדש, לא יהיה להם מהיכן לתקצב את ההפרש החדש הנדרש לתקורה”.