גדי קינדה השלים השבוע באופן רשמי את המעבר שלו למכבי חיפה, כאשר לחתימה הרשמית של הקשר בשורות הירוקים מהכרמל קדמה סאגה ארוכה ומתישה מול בית”ר ירושלים, לה התחייב לפני כחמש שנים כאשר חתם על סעיף מיוחד, עת יצא לשחק בקנזס סיטי מה-MLS, כי במידה וישוב לישראל, יהיה זה רק לקבוצה מהבירה.
על רקע סאגת המעבר של גדי קינדה, הגיע הזמן לדבר על הדמיון והשוני בין מקרה אופיר דוידזאדה לבין מקרה שחקן מכבי חיפה, והאם פסק הבוררות שניתן בעניין דוידזאדה יכול להשפיע על הליך הבוררות בעניין קינדה?
הדמיון הבולט בין שני המקרים הוא רצון של קבוצות הכדורגל בישראל (הצד החזק ביחסים שבין השחקן לקבוצה), לאחוז במקל משני קצותיו.
מצד אחד, לסיים את העסקתו של השחקן ולמכור אותו לחו"ל במחיר שיא, ומצד שני לנסות להמשיך ולקשור את השחקן לקבוצה באופן חוזי, למשך שנים רבות קדימה, מקום בו יחסי העובד מעביד מול הקבוצה הסתיימו כבר במועד המכירה וזכויותיו הפדרטיביות הועברו לקבוצה בחו"ל.
גדי קינדה מוצג במכבי חיפה (האתר הרשמי של מכבי חיפה)אגב, כדי להמחיש את ניסיון הקבוצות לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה יודגש, כי גם קינדה וגם דוידזאדה היו במועד מכירתם, ההעברה הגדולה והיקרה ביותר של המועדונים שלהם (קינדה 3.7 מליון דולר ודוידזאדה מליון יורו). העובדה שקינדה נמכר בסכומי עתק, עשויה לפגוע ביכולת של בית"ר להוכיח נזק כספי ישיר, כתוצאה מההפרה הנטענת של קינדה את ההסכם.
למעשה, קיימת שאלה משפטית זהה בין שני המקרים, האם קבוצת כדורגל רשאית מבחינה חוקית לחייב שחקן שנמכר לקבוצה אחרת, לשוב ולשחק רק אצלה בעתיד קרי, האם ההסכם או הסעיף הספציפי עליו חתום השחקן הוא תקף, חוקי ואכיף?
פסק הבוררות בעניין דוידזאדה לא הכריע בשאלה המשפטית ולכן אין בו כדי לייצר תקדים לעניין קינדה. הבורר הכריע רק בשאלה העובדתית וקבע כי השחקן לא הפר את ההסכם שלו מול הקבוצה ולכן התביעה של הפועל ב"ש נדחתה.
קיים הבדל אחד מהותי בין ההסכם של קינדה לזה של דוידזאדה. ע"פ נוסח ההסכם של קינדה (כפי שפורסם ב-ONE), הקבוצה מונעת לחלוטין מהשחקן לשחק בקבוצה אחרת בישראל ולא מותירה לו כל אלטרנטיבה, בעוד שבהסכם של דוידזאדה קיימת לשחקן אלטרנטיבה ולפיה, אם השחקן יבחר לשחק בקבוצה אחרת בישראל, הוא יצטרך לשלם לקבוצתו הקודמת פיצוי מוסכם בסך של חצי מיליון דולר.
אופיר דוידזאדה (האתר הרשמי של מכבי ת"א)לכן, בעיניי, ההסכם של קינדה הוא “דרקוני” אף יותר משל דוידזאדה וזאת בהיותו מנוגד באופן קיצוני לחוק יסוד חופש העיסוק ובהיותו מציב תניית תחרות חד צדדית, בלתי מסויגת ומוגבלת בזמן ובהיקפה. ההסכם של קינדה לא מוגבל בזמן, לא קובע מסגרת שכר ותנאים מוסכמים בין הקבוצה לשחקן, ויישומו בחלוף שנים רבות הוא בעייתי, בפרט בעולם הספורט שהוא דינמי מאוד.
נניח שבית"ר ירושלים היו מציעים לקינדה שכר של 50 אלף דולר לעונה, או שהיו משחקים היום בליגה לאומית או ארצית, האם עדיין היה סביר לצפות מקינדה שישוב לשחק רק בבית”ר ירושלים לפי הוראות ההסכם? אם מתייחסים רק לנוסח ההסכם אז לכאורה כן, אבל כאמור המציאות היא הרבה יותר מורכבת ולכן ברור שההסכם מול קינדה, מלבד היותו פוגע אנושות בחוק חופש העיסוק, הוא גם אמורפי בלתי מסוים וקשה ליישום.
אני לא חשוף למסכת העובדתית בין הצדדים, אבל לעובדה שמכבי חיפה הייתה מוכנה לכאורה לשלם לשחקן שכר גבוה מבית”ר ירושלים משמעות, משום שע"פ לשון ההסכם, קיים תנאי לפיו הצדדים צריכים להסכים על התנאים והשכר ובהיעדר הסכמה ושעה שיש קבוצה שמוכנה לשלם יותר ואולי להעניק לשחקן תנאים טובים יותר, לא בטוח שהתקיימה הפרה של ההסכם.
לפי הפרסום, בית"ר ירושלים פנו לביה"ד כדי לקבל צו מניעה זמני אשר ימנע את המעבר למכבי חיפה. אני סבור שהסיכוי שהבקשה תתקבל ובית"ר תצליח למנוע את המעבר הוא קלוש מאוד, גם לאור כל האמור לעיל, וגם משום שצו המניעה הזמני המבוקש זהה לחלוטין לסעד העיקרי שבית"ר תדרוש במסגרת התביעה שתוגש או כבר הוגשה ולכן, ביה"ד לא יכול במסגרת הליך של סעד זמני שהוא הליך מהיר, להכריע בתביעה גופה שעוד טעונה ברור עובדתי והכרעה משפטית מבוססת ומעמיקה.
ברק אברמוב. הסיכוי שלו קלוש (אורן בן חקון)לסיכום, אני סבור שלא ניתן יהיה למנוע את המעבר של קינדה למכבי חיפה על אף הוראות ההסכם בין הצדדים. לטעמי, הגיע הזמן שקבוצות בארץ יפסיקו לעשות שימוש בסעיפים מעין אלו. נקודת המוצא היא שממילא ביחסים בין מועדון כדורגל לשחקן, מאזן הכוחות נוטה באופן מובהק לטובת המועדון, זאת בהיות המועדות אוחז בזכויות הפדרטיביות והכלכליות של השחקן וכמי ששולט בפעילותו הספורטיבית של השחקן בפועל (אם ישחק בהרכב ואם ישחק בכלל).
צריך לזכור שלאור מאזן הכוחות, כאשר מונחת בפניי שחקן כדורגל הצעה לעבור לשחק בקבוצה בחו"ל, עם שכר גבוה והזדמנות לקידום מקצועי, לרוב כדי להגשים את החלום, השחקן יחתום על כל מסמך או סעיף שהקבוצה תניח בפניו, העיקר כדי להגשים את החלום ולנצל את ההזדמנות, לעתים החד פעמית שמונחת בפניו.
בעיני, לא ראוי לנצל את הסיטואציה ולהחתים את השחקן על הסכמים דרקוניים בלתי הוגנים במעמד שכזה. מצג השווא כאילו שהקבוצה נאותה להסכים להגשמת החלום של השחקן הוא אחיזת עיניים שכן, אם הקבוצה לא הייתה מקבלת דמי העברה ראויים וגבוהים, היא לא הייתה מסכימה לשחרר את השחקן, ובהינתן שהיא הסכימה ואף קיבלה המון כסף, מתקיים ניתוק ביחסים בין השחקן לקבוצה.
עו"ד שי מלכה היה מעורכי הדין שייצגו את אופיר דוידזאדה.
עו"ד שי מלכה (פרטי)