בסוף חודש ספטמבר, רגע לפני היום השחור בשביעי לאוקטובר ששינה את פני המדינה, חתם במ.ס אשדוד ג’ורדן בוטאקה. שחקן הכנף ששיחק בהפועל ירושלים בעונה שעברה קיבל הצעה לחזור לשחק בישראל ולא היסס אחרי הרושם הטוב שקיבל בבירת ישראל. לאחר שסיים את העונה שעברה בירושלים, בוטאקה סיים את חוזהו בגנט הבלגית ממנה הושאל והפך לשחקן חופשי.
הקונגולזי בן ה-30 התרשם לטובה מהכדורגל הישראלי והחליט להיענות לחיזורים של הקבוצה מעיר הנמל ושל מאמנה אלי לוי. יחד עם זאת, בוטאקה לא חלם בחלומות הכי שחורים שלו שכך החזרה שלו תראה, עם האירוע הגדול ביותר כנראה בתולדות המדינה.
כל שחקן זר ששיחק בקבוצה ישראלית בליגת העל או בליגה הלאומית קיבל את הטלטלה הזאת בצורה אחרת, אבל על בוטאקה זה השפיע בצורה מאוד משמעותית. במשחק האחרון נגד הפועל באר שבע, אומנם אשדוד הפסידה 3:1, אך בוטאקה סוף סוף חזר באמת לליגה עם שער נהדר אחרי פריצה עוצמתית ולביטחון שלו זה בטוח עזר.
ג'ורדן בוטאקה חוגג מול הפועל באר שבע (ראובן שוורץ)באשדוד מקווים שהשער הזה יחזיר את היכולת הזכורה של השחקן מהפועל ירושלים ושאיתה גם יבואו המספרים, אבל חשוב מהכל, שהשקט יחזור למדינה. בראיון מיוחד ל-ONE, בוטאקה חושף את מה שעבר שלושה שבועות בלבד מאז שחזר לשחק בישראל, כולל הדיכאון והחרדה שגרמו לאיבוד של חמישה קילוגרמים.
ג’ורדן, היית בשתי קבוצות שונות בישראל, בשתי תקופות שונות. איך אתה רואה את ההבדל כשאי אפשר להתעלם מהמצב שיש במדינה?
"בכנות אני לא יכול להשוות יתר מדי כי אלו היו שלושה חודשים קשים מאוד לכולם מאז השבעה באוקטובר. הגעתי ב-30 בספטמבר לאשדוד ואני באמת לא יכול להשוות בגלל הסיטואציה שבה מדינת ישראל נמצאת היום. בשנה שעברה כשהייתי בהפועל ירושלים הכל היה טוב, היה שלום וכולם חיו את החיים שלהם בצורה נורמלית מבלי לחשוב או לדמיין שיקרה משהו כמו מלחמה”.
איך התמודדת עם המצב?
"כל כך הרבה אנשים תמימים נרצחו, כל כך הרבה אנשים שחברים שלי הכירו מתו, כאלה שהמאמן שלי ואנשים במועדון הכירו. זה מאוד אישי לכל האנשים במדינה וזו טרגדיה גדולה. התחושה היום היא אחרת, בגלל הנסיבות האלו קשה לי להשוות בין התקופות”.
ג'ורדן בוטאקה (אופיר מגדל)אני בטוח שיצא לך לקום באותו בוקר ולהיות בהלם. איך הרגשת בבוקר של השבעה באוקטובר?
"איך חוויתי את זה? שאלה טובה. אני יכול להגיד בביטחון שאז זה לא הרגיש אמיתי. אמרתי לעצמי בהתחלה: ‘זה לא קרה עכשיו, זה לא אמיתי’. אני לא מישראל, לא גדלתי כאן, אז אני לא יודע מה זאת אזעקה ומה זאת מלחמה. אני לא יודע מה זה להיכנס לפאניקה ולהיכנס למרחב מוגן. אלו דברים שראיתי רק בחדשות במהלך השנים האחרונות”.
אתה חושב שיש שוני בין החדשות למציאות כאן בישראל?
"היום כן, בטח. אם אתה רואה בחו"ל חדשות, אתה רואה רק הרג, טילים שנורים מצד לצד, הרבה הרג. כשאני כאן אני רואה שזה מאוד שונה. יש לנו זמנים טובים עם החברים לקבוצה ואני אומר להם גם שזה מאוד שונה מהמציאות. הדבר היחידי שהחדשות בעולם מראים זה מלחמה והרג”.
ג'ורדן בוטאקה ושחקני מ.ס אשדוד (ראובן שוורץ)מה עשית ברגע שהמלחמה פרצה?
”חזרתי מיד לבלגיה כי שם הבית שלי, המשפחה והחברים שלי, וגם משם זה היה קשה. צפיתי משם בחדשות בישראל, דיברתי עם החברים לקבוצה והייתי מודאג. שאלתי איך הם מרגישים, אם קרה משהו למישהו שהם מכירים וכששמעתי סיפורים זה שבר לי את הלב”.
בסביבה שלך אמרו לך לא לחזור?
"ברור, כל החברים והמשפחה שלי אמרו לי לא לחזור לישראל”.
ג'ורדן בוטאקה במדי הפועל ירושלים (חגי מיכאלי)אז מה גרם לך לחזור בכל זאת למרות כל ההתנגדות של המשפחה? ההתחייבות שלך בחוזה?
"אתה שואל אותי שאלה קשה. אם אני אגיד לך שאני לא היססתי או התלבטתי לחזור, אני אצא שקרן. אני לא אגיד דברים כדי לרצות אנשים או לרצות מישהו, אני אומר את הדברים כמו שאני הרגשתי באותה רגע. בהתחלה, אני לא חשבתי שאחזור לישראל בגלל איך שהדברים התחילו בעוצמה כל כך גדולה”.
“היו הרבה מתחים והרבה חרדה. למען האמת, ירדתי חמישה קילוגרמים מאז השבעה באוקטובר בתקופה קצרה. לא הצלחתי לישון, לא ידעתי מה יהיה. לא היה אפשר לראות משהו טוב בחדשות, היה רק הרג והרג, מלחמה, טילים. זה היה מאוד קשה עבורי”.
מתי קיבלת את ההחלטה שאתה חוזר?
"התלבטתי עם עצמי מאוד, אם אני חוזר או לא. שאלתי הרבה שאלות. זה היה קשה. חשבתי עם עצמי לחזור או לא, ניסיתי לנתח את הסיטואציה ולהבין אם הם מתאמנים או לא. הבנתי שהקבוצה חזרה להתאמן, אבל אשדוד הפסיקה בגלל שנחתו רסיסים באצטדיון וזה מאוד הפחיד”.
בוטאקה חוגג עם החברים (ראובן שוורץ)ואז החלטת לחזור לישראל.
"בהתחלה חזרתי כדי לראות איך המציאות נראית. לא חזרתי בידיעה שאני נשאר, רציתי רק לראות מה קורה פה. לאנשים שגרים פה כשהם שומעים אזעקות זה נורמלי, בשבילי זה לא וצריך להבין את זה. בשבילי לשמוע אזעקות, טילים ובומים, זה לא נורמלי. זה עושה משהו”.
“הגעתי כדי לראות איך זה, ראיתי שהשחקנים בחיים והולכים לאימונים. אמרתי להנהלה שאני אחזור ונראה איך המציאות פה. אם לא ארגיש טוב, אני אגיד למועדון ‘תקשיבו, אני לא מצליח לעצום עין, אני מפחד ואני חייב לחזור הביתה’, אבל אני עדיין פה, זה אומר שהמצב בסדר. אני מרגיש שהמצב בישראל משתפר, נהיה רגוע יותר”.
איך הייתה ההתאקלמות מחדש באשדוד?
"המועדון קיבל אותי בזרועות פתוחות, עם הרבה חום. חדר ההלבשה קיבל אותי בצורה הכי טובה שיש, יש לנו כאן אנשים טובים שאוהבים אחד את השני ולבלות ביחד. בגלל זה הנחיתה שלי בישראל הייתה יחסית קלה בזמנים קשים כאלה. הביחד שלנו כשחקנים זה הדבר היחידי שניחם קצת בשיגעון הזה”.
ג'ורדן בוטאקה (רדאד ג'בארה)אתה מקווה שהמצב פה ימשיך להיות רגוע כדי שהמשפחה תהיה רגועה?
"התקווה שלי שהמלחמה תפסיק, בכל המקומות. בדרום, בעזה, בצפון. אני מקווה שיהיה שלום כמה שיותר מהר וכולם יחזרו לחיים נורמלי בלי כאב”.
מבחינה מקצועית, איך אתה מרגיש באשדוד?
"אני בן 30 ויש לי הרבה ניסיון, אלפי אימונים שעברתי. הביטחון שלי לא תלוי באם אני כובש או לא, מבשל או לא. זה קצת עוזר, אבל אני עושה את הכל כדי לעזור לקבוצה. אני נותן את הכל באימונים, כדי שבמשחק המסירות והבעיטות יהיו טובות ואז הבישולים והשערים יבואו”.
ג'ורדן בוטאקה (ראובן שוורץ)חתמת בהפועל ירושלים ובאשדוד כשחקן התקפה, אבל במשחקים האחרונים אתה משחק כ’ווינגבק’ במערך של שלושה בלמים, איך אתה עם זה?
"אני חייב לעזור לקבוצה מבחינה הגנתית. אני לא שחקן הגנה, אבל במערך של שלושה בלמים אני מצליח להסתדר. אני מבין שהסיטואציה שלנו בעייתית כי אנחנו בתחתית הטבלה ולא מנצחים מספיק, כך שבתור שחקן קבוצתי אתה צריך לעזור לקבוצה ולמערכת”.
“אם היינו בצמרת הטבלה אז אולי הייתי שואל את הצוות המקצועי למה אני משחק בתפקיד שהוא הגנתי, אבל היום המאמן מנסה למצוא פתרונות כי יש הרבה פציעות, אז אני בתור אחד השחקנים הוותיקים צריך להיות מנהיג ולהיות אחראי כדי לתת דוגמא לאחרים ולתת את הכל בתפקיד שהמאמן בוחר לתת לי לשחק בו”.
אלי לוי (ראובן שוורץ)החזרה של הליגה מאופיינת בעיקר בעומס המשחקים הגדול שיש בליגה. מה דעתך על כך?
"העומס הוא גדול מאוד, אני לא זוכר הרבה זמן בקריירה שלי תקופה עם משחקים כל שלושה ימים, אבל זה חלק מהעניין. המאמן עושה שינויים כדי להוריד עומס משחקנים שעלולים להיפצע, והעניין הוא שכל הקבוצות מתמודדות עם הבעיה הזאת ככה שאין לנו תירוצים”.