ברחובות לרנקה ואפילו בפאבים ששידרו כדורגל, אף אחד לא ידע שבעיר המנומנמת הזו יש משחק כדורגל מהליגה האירופית. מכבי חיפה נדדה ל”משחק ביתי” מול ויאריאל בעקבות המלחמה בישראל - והיציעים השוממים היו ההפך הגמור ממה שהירוקים רגילים לראות בדרך כלל במשחקי הבית שלהם באצטדיון סמי עופר.
מעבר לכך שקשה להתרכז בכדורגל בזמן מלחמה איומה שכזאת עם כמות כל כך גדולה של אבידות, הרבה יותר קשה לשחק כדורגל בלי קהל. במכבי חיפה חזרו למגרש וביצעו כמה מחוות מרגשות. 1,400 בלונים הוצבו על הכיסאות ביציע לזכרם של הנרצחים, השחקנים ענדו סרטים שחורים עליהם נכתב המשפט “ישראל ביחד”, מסאי דגו הופיע עם שרשרת למען החטופים כשעלה למגרש והצוות המקצועי התעטף בדגל ישראל גדול בתחילת המשחק. זה היה אירוע אחר, מגבש ומלכד - בקבוצה שבקושי הצליחה להתאמן ביחד.
הכרוז יוסי פרץ ארי, שרגיל לשאוג באצטדיון סמי עופר, אמר בקול רועד ובדמעות לפני דקת הדומיה שנערכה בלרנקה: “אנו מבקשים לכבד את הזיכרון של 1,400 הגברים, הנשים, הקשישים והילדים שנרצחו על ידי חמאס במתקפת הטרור האכזרית ב-7 באוקטובר. הם יהיו בזיכרון שלנו לעולם. עם ישראל חי”.
שחקני מכבי חיפה (האתר הרשמי של מכבי חיפה)מהאירוע נעדרו שני השחקנים המוסלמים של היריבה הספרדית, איליאס אחומאש שנולד בספרד אבל הוא ממוצא מרוקאי ועיסא מנדי האלג’יראי. “כדורגל מחבר את כולנו על המגרש ומחוצה לו”, נאמר בעברית ובספרדית במערכת הכריזה עוד לפני עליית השחקנים לדשא, אבל מסתבר שלא כולם מסכימים עם זה. עצוב לדעת שיש שחקנים בוויאריאל שלא מכבדים את זכרם של אזרחים תמימים שנרצחו במעשה טבח בזוי של ארגון טרור.
העיתונאים הספרדים לא ממש התעניינו במצב בישראל, בניגוד לכתבים המעטים שהגיעו במיוחד מהולנד, גרמניה ואנגליה כדי לסקר את החזרה של מכבי חיפה למגרשים אחרי יותר מחודש. הם לא הפסיקו לשאול שאלות, תהו כיצד יש בקבוצה גם שחקנים מהמגזר הערבי, ניסו לברר כמה שיותר פרטים על מה שקורה במדינה וכמובן איך המלחמה משפיעה על אלופת ישראל, זו שרק לפני שנה שיחקה בליגת האלופות מול הכוכבים הגדולים ביותר. באופן חריג, שחקני הקבוצה התראיינו אפילו במהלך ההכנות למשחק, שעות ספורות לפני שריקת הפתיחה, כחלק ממאמצי ההסברה. והם לא התחמקו מאף שאלה.
במכבי חיפה חששו מההכנה ומכך שהשחקנים התקשו להתרכז בכדורגל בתקופה האחרונה. במהלך החימום הטלפונים של הישראלים צפצפו ביציע ובישרו על האזעקות באילת, אירוע שאוטומטית הכניס את כולם לפרופורציות. אין ספק שהגול של עבדולאי סק היה רגע מיוחד, בצל המצב הזה. הבלם רץ לפינת המגרש והצביע לשמיים כמחווה לנרצחים, והשחקנים חיבקו זה את זה אחרי שער היתרון. לרגע אחד, הם שוב היו ביחד ואפילו הרשו לעצמם קצת לחייך.
עבדולאי סק חוגג (האתר הרשמי של מכבי חיפה)“זה לא היה עוד גול”, שיתף המאמן מסאי דגו. “מאוד רציתי לנצח בשביל העם שלנו, האוהדים והמשפחות שלנו שנשארו בארץ. מבחינתי, הכותרת היא שאני גאה להיות היום מאמן מכבי חיפה. לא היה פשוט לבוא למשחק מול יריבה מהליגה הספרדית אחרי חודש שלא שיחקנו כדורגל. רק יום לפני המשחק באמת נכנסנו לריכוז כי עד אז הראש שלנו היה בעיקר טרוד במחשבות על מה שקורה בארץ. השער של סק היה רגע מיוחד עבורנו, למרות ההפסד 2:1”.
לאחר שריקת הסיום, השחקנים והצוות המקצועי התאספו במעגל כשמסאי דגו עמד במרכזו. הוא דיבר אליהם, ניסה לחזק אותם, רצה להחזיק אותם עוד קצת ביחד. אבל כשהכול נגמר והאורות כבו, הירוקים חזרו למציאות הקשה אותה הם הצליחו לשכוח למשך 90 דקות. הזרים נפרדו לשלום מכולם והתפזרו בחזרה באירופה, בעוד שהישראלים עלו על מטוס אל על בדרך לארץ. מכבי חיפה, כמו כל המדינה, תמשיך להתנהל בחוסר ודאות - אבל המסר שהעבירה לעולם היה חשוב יותר מכדורגל. עם ישראל חי, ובועט.
שריף כיוף לאחר ההפסד לוויאריאל