בפרק קורע לב של פודקאסט בית”ר ירושלים להנצחת הנופלים והנרצחים אוהדי הקבוצה, התארח הקשר דור מיכה ושיתף על התחושות והתרומה של בית”ר מאז פרוץ המלחמה וההשפעה הנפשית על השחקנים. על הניסיון לשמור על שגרה, הפעילות למען ילדי עוטף עזה ועוד. האזינו:
אהלן דור, מה נשמע?
”אהלן, בסדר גמור”.
איך אתה בימים אלו?
”ימים לא פשוטים לכולנו, מנסים לשמור על שגרה שפויה כמה שאפשר, זה לא פשוט, כולנו כל היום מול החדשות ומתעדכנים במה שקורה, דואגים לחיילים והקרובים שלנו, כולנו בתפילות שבאמת נדע ימים טובים יותר”.
איך אתם מרגישים כשאתם נשלחים ממקום למקום ונפגשים עם משפחות שעברו חוויות נוראיות, איפה אתם מרגישים שאתם יכולים להעניק להם כוח או לתת משהו שהוא מעבר? זה לא כמו השגרה הזאת במהלך השנה כמו בדר”כ, כשהולכים לשמח איזה ילד או שילדים באים לאימון, פה זה אירוע בסדר גודל לאומי.
”כן ברור שזה מקבל משמעות הרבה יותר גדולה בימים האלו, מהצד שלנו כמובן שאנחנו עושים מה שאנחנו יכולים, אנחנו בשבועות הראשונים הלכנו לבתי מלון של המפונים ובתקופה האחרונה הילדים מהעוטף באים אלינו לאימון, מצטלמים איתנו ומשחקים. אנחנו באמת רואים שזה עושה להם טוב ומעלה להם חיוך על הפנים, זה באמת המעט שאפשר לעשות, אבל המעט הזה עושה להם טוב וזה שווה הכל”.
דור מיכה (רדאד ג'בארה)תמיד אומרים שבית”ר הוא מועדון פופולרי, ומרוב המקרים מרגישים את זה במקומות החיובים נקרא לזה כך, ועכשיו הפופולריות הזאת שמדברים על מספרים ויחסי, השכול פוגש גם בתוך המועדון, האם אנחנו פורטים את זה רק לבית”ר מבלי חלילה לערער על הכאב הקולקטיבי ולא משנה מי נרצח או נפל, אבל כשזה מגיע לבית”ר, אתם פוגשים את ההד הגדול הזה?
”לצערי אני מבין, כל היום אני רואה בעמודים של בית”ר על עוד אנשים שנרצחו באותו יום מקולל, נחטפו או נעדרים והמספרים הם בלתי נתפסים. אתה רק מקבל עוד ועוד אוהדים ובקשות לסרטונים להגיע לעוד מקומות, זה כמו שאמרת – זה המועדון אולי הכי פופולרי בישראל ואתה פוגש את זה בצד הפחות נעים, אבל עוד פעם, זו החובה שלנו לעזור במה שאנחנו יכולים. לפני כמה ימים באימון אירחנו אבא שחטפו לו שני ילדים לעזה וזה היה כאב לב”.
מה אפשר להגיד לאבא כזה?
”זה רגעים קשים, אתה מנסה למצוא את המילים שטיפה יעודדו או יחזקו ויתנו תקווה. אני אישית אמרתי לו שאנחנו מתפללים יום יום למען הילדים שלו ושיהיו בשורות טובות ואנחנו עם אמונה שלמה שהם יחזרו, הלוואי שזה יקרה”.
דור אתה יודע שתפס אותי משפט – אין מישהו שמכיר מישהו, לך יש איזשהו סיפור או היכרות עם מישהו שקשור לאירועים האלה?
”לשמחתי אין מישהו שקרוב אליי שנרצח או נחטף, אבל יש לי שני בני דודים שנלחמים בעזה כרגע, המשפחה ודודים שלי בלחץ אטומי, אבל כן, כמובן שאני מכיר חברים של חברים או משפחה של חברים, וזה בסוף פוגש את כולנו וכולנו עם אחד והכאב הוא כאב של שלנו”.
דור מיכה (אורן בן חקון)לפני שהגענו לפה להקליט, אמרתי לאושרי יש לנו למעלה מ-50 אוהדים שנפגעו מהתופת, הוא אמר לי שזה הגיע ל-70, זה לא נגמר סיפורי האימה האלה, ודיברתי עם אורי דהן והוא הולך לשמח ילדים שהגיעו מהעוטף לאיזשהו מלון, אתם כל הזמן גם בעשייה, זה לא משהו שהפסקתם אותו או משהו כזה?
”כל הזמן, כל הזמן בעשייה, עם כמה שזה קשה באמת יש מקרים שאתה הולך ועושה דברים והנפש נקרעת מבפנים, הייתי בישיבות ובתי חולים ושמעתי סיפורים של חיילים, סיפורים קשים, אבל אין מה לעשות, אנחנו האחרונים שיכולים להתלונן, אנחנו צריכים לאגור כוחות וללכת לתרום במה שאפשר”.
אתם עושים עבודת קודש, תודה רבה דור שהתפנית ושיתפת אותנו, תודה לכם ולשחקנים. הייתי באירוע הזה שאבא של שני הילדים שנחטפו וראיתי את השחקנים, זה משפיע עליכם? אתם שומעים את האסונות, זה פסיכולוגי או נפשית, ראיתי באותו יום דממה שלכם.
”לפעמים קשה מאוד לעשות את הסוויץ’ הזה, ברגע אחד אתה שומע סיפור כזה מטורף וקורע לב, אבא שבוכה ומספר ששני ילדיו בעזה, ואחרי שתי דקות אנחנו צריכים להתאמן, אז מנסים לעשות את הסוויץ’ ואיכשהו לשמור על השגרה, הרבה פעמים פשוט לא מצליחים, עם כל הכאב והרצון זה פשוט בלתי אפשרי”.
תודה רבה דור ששיתפת אותנו, שנדע ימים טובים יותר.
”אמן ואמן, תודה רבה”.